"יקום שבו הכל מותר?" שקר חצוף!
"העריצות... אפשרית בגלל שאנחנו חיים בייקום של בחירה חופשית שבו הכל מותר ," שקר וכזב זה שחבורת פורעי חוק השתלטה על היקום לא אומר ש"הכל מותר" "בייקום שכזה את חייבת להיות דינמית" אכן "וגם להשתמש בכוח האחדות שמשם נובעת העוצמה הכי גדולה שלנו" שוב "שלנו"! תגיד "שלי" -זכותך. אל תגיד לי מניין נובעת העצמה שלי. "הרי זה הכוח שבשמו משביעים שדים וכו' " *אני* לא משביעה שדים. אני קוטלת שדים. אני היא - (הרשה לי להתרברב ללא בושה!) לילית קוטלת השדים! ביליתי שנה וחצי מחיי בעסק הזה בפול-טיים ג'וב, ועד עכשיו יוצא לי לטפל בשד מפעם לפעם. (אולי פעם אספר קצת חויות, אם יבקשו יפה.) "גם לך כמו לכל אחד מאיתנו יש אספקטים אפלים" ? על מה אתה מדבר? מה אתה יודע על כך? כלום! אז שתוק בבקשה! די להאשים אותי בכל מה שבא לך ללא שמץ ביסוס! "ו זה האינטרס של כל מני מרין בישין אסטרלים שלא תפני לכוח האחדות כי זה מה שמסוגל לשלוט בהם ," עם "כח האחדות" שלך ניתן כנראה "לשלוט בהם" שזה שם יפה ל"להגיע להסכמים איתם" - ובזה גדול כוחם לתעתע ולהשתלט, בסופו של דבר, בלי שתרגיש. "אולי זה רק סיפור שיש לך אספקטים "אפלים" מכל מני גילגולים אולי זאת האמת..." לוגיקה אפיינית "להם": "אולי|השמצה|"=ככה זה|השמצה|. "בכל מקרה זא תצורת מחשבה אפקטיבית לראות גם אותם כחלק ממך - כי משם בא הכוח *שלנו* להתמודד איתם ." תראה: יכול להיות שפתרון הסכסוך בינינו (ויש סכסוך!) יכול להתמצות בשמירתך על גבולות ברורים בין "אני" ל"את\ה". וזו טכניקה ידועה בתראפיית הגשטאלט: נסח את דבריך בגוף ראשון יחיד! תרגם כל "אנחנו" ל"אני". תרגם על אמירה כללית לגוף ראשון יחיד בהווה. יש? "אני גם מוצא את זה דיי משעשע שאת מפחדת מזה שאני לכאורה מנסה להציג אותך כפסיכית ושקרנית" -
יש הבדל בין לזהות רעל לבין לפחד מרעל. "כי זה בכל מקרה מה שרוב האנשים שקוראים את ההודעות כאן חושבים על כולנו ככה שזה ממש לא צריך לגרום לך לתגובה שכזאת" היי, אני עושה עבודת פרך להפריד בין תפיסות מבוססות על ידיעה לתפיסות מבוססות על השפעה זרה, וליצור מעגלים לשפיות, אתה בא ומחרב לי ים עבודה! "ואני בטח ובטח לא הראשון שנדמה לך" נדמה לי? "שמנסה להציג אותך כפסיכית ושקרנית , גם לי זה קרה פעמים רבות , בשלב מסויים את מבינה שזה נובע מפחד ..." תרגום: "בשלב מסוים הבנתי שזה נובע מפחד" ולזה הייתי יכולה לענות: (בהתאם לכללי הגשטאלט...) 'אף פעם לא פחדתי במיוחד מלהיות מוצגת כפסיכית או שקרנית - חינוך מהבית, כנראה. אבל פחדתי מכמה דברים אחרים - שפלות, זדון, העמדת פני חבר המכסה על רצון להשפיל...וכשהצלחתי לבסוף לנטרל את פַּחדי כך שלא יפריע לבהירות מחשבתי, נפתר לי הקואן. הפתרון הוא במה שקסטנדה מכנה "הלך רוח של לוחם"
http://www.american-buddha.com/mood.warrior.htm#THE MOOD OF A WARRIOR -להשתמש בפחד כדי להשתחרר מכל חסימת יכולות. "אני מתנצל שזה מרגיש לך מאוד אישי אבל זאת הדרך היחידה להבין את זה ...כשאת מרגישה את זה , אחרת זה סתם סיפורים לא מעניינים במיוחד ." אישי זה טוב - הבעיה שלי היא עם טשטוש גבולות האני שלך, שגורר פלישה לשלי - כשאתה משכתב את ההיסטוריה שלי, את מניעַי ואת מעשַי בהתאם להבנתך - ובזאת משמש לטפילים כלי להפיץ את רעלם (אלא אם כן אתה אחד מהם מלכתחילה...) "האם את מושלמת שאני צריך להאמין לך ללא ספקות ?" להיפך! אמרתי - אתה חפשי כמובן להאמין לי או לא, כפי שנראה לך - אבל אינך חפשי לתעתע - רגע להתייחס אלי בכבוד גמור, ורגע לדלג ללא אזהרה מוקדמת להשערה מוצקה ו"מאומתת" שאני מצ'זבטת, ולתילי התילים של ההשערות הנובעות מזה. תכסיס מכוער! רמייה שפלה! שלך או של אויבים השולטים בך באמצעות מניפולציות? לא יודעת. אבל מעבר לגבול מסוים, שכבר עברת בעצם, גם לא מעניין אותי. כשמתקיפים אותי אני משיבה אש. (ואני מקווה שאתה לא מזלזל באזהרתי - למה לך? אלא אם כן גם אתה שאהיד בשירות אוייב... _
) תביעתי - קח בחשבון שיש ספק. סבבה? "כולנו משתפים פעולה עם התוכניות *שלהם* והדבר האפקטיבי ביותר שאנחנו יכולים לעשות זה דווקא להעצים את כוח האהבה" אהבה למי? לילדי או לגוזלי הקוקיה? "כדי להכריח אותם לשתף פעולה עם התוכנית הגבוה יותר" הופה! האם עלינו על הבלוף העיקרי? איזו תכנית יותר גבוהה מאיזו? איך קובעים? מי קובע? "זה דורש מכל האנושות מאמצים" חזור: אם עוד לא הבנת - אני לא מקבלת עלי את סמכות "כל האנושות" . זו לא משפחתי, אינני חייבת להם נאמנות. אולי לחימתי תביא להם תועלת - אבל אני לא חיילת בצבאם! (אם יש בכלל צבא כזה) אני חיילת בצבא אחר. נא לכבד את דיסקית הזיהוי שלי! "כמה יחידי סגולה לא ישנו דבר , אלה[צ"ל אלא] אם הם יוותרו על ה"גאולה האישית" שלהם ויפעלו למען הכלל עד כמה מבאס שזה נשמע ." חזור:
*אי אפשר להילחם ממניעים פילנטרופיים* אלא רק ממניע אישי.* כלומר: יכולים להילחם רק אלה שצוידו - לפני עידן ועידנים - במניע אישי די חזק. כלומר: שהרוח - יה - אלוהים - שם אותם במצב שבו מה שמאיים על העלום כולו, מאיים ישירות על אהבתם הכי אישית. והאינטרסים האישיים שלהם מתלכדים עם אלה של הכלל; הגאולה היא אותה אחת. כי ברגע שיש סתירה בין לחימה למען הכלל ללחימה למען יקירים, יקרה אחת מן השתיים: או שהלוחם יפרוש, או שהוא יתפצל. ואי אפשר ללחום מתוך פיצול. לא בלי להישחת ולחרבש את הכל. ייתכן שהמוצא היחידי משליטת הטפילים בחוקי היקומים היא לפוצץ הכל ולפנות מקום לדף חדש. ייתכן שזה הנתיב היחיד עבורנו - הדור שלי (בשרף) וכמה נלווים - לצאת סוף סוף, בעיכוב של עשרות אלפי שנים, למסע לשדה המימדים הבא. העולם הזה יוכל לשרוד בתנאי שרשת הקרמה תיפרם - שכל אחד שיתכוון לכך יוכל להשתחרר מן הקרמה השלילית שאסף. לשם כך יהיה על הטפילים לוותר על זכויות היתר שרכשו להם, שהפכו את יקומנו ל"יקום של בחירה חופשית שבו הכל מותר ." מבחינתנו - כן-כן, לא-לא.