שיתוף לגבי חרדות

שיתוף לגבי חרדות

היום הייתי במוקד. יש לי שחלות מוגדלות מאז הטיפול ואני מנצלת את זה.
הייתי צריכה לעשות בדיקות דם אז כבר קפצתי לראות שהכל בסדר.
לפני ה"קפיצה" התפללתי הרבה. ביקשתי (ה'... ההורים שלי באנגליה עם סבתא שלי.. לא רוצה להרוס להם את הטיול. סבתא שלי בת 90 וכל כך שמחה שאני בהריון שוב.. לא רוצה לצער אותה. תן לנו לעשות נחת להורים שלי, להורים שלו ולסבתא שלי בבקשה)... הבטחתי וקיבלתי על עצמי.
כשאני יושבת בתור לאולטראסאונד אני אומרת: "לשם מצוות כיבוד הורים, לשם מצוות כיבוד הורים...."
ובחדר עצמו אני מסתכלת לצד. רק אחרי שהטכנאית ציינה ישר שיש דופק.. הרשיתי לעצמי להסתכל. לא ראיתי בעצמי את הדופק אבל מה זה משנה? (לפחות עברנו לבדיקות בטניות).

הבייבי בגודל של יום המחזור שלי + 1 (אצל כל רופא זה אחרת.. מעניין).
ואני ממשיכה להתפלל.

בדרך המאושרת למשרד שמעתי את סלין דיון שרה "A new day has come" והתחלתי לדמוע.
הורמונלית שכמוני.

אז כפרה על הכאבים.. קשה לי קצת לקום, לשבת וכו'. מוכנה לסבול.. רק שיהיה בריא ושיחיה.

יש לי תאריך לשקיפות ולסקירה.
שקיפות זו הייתה אבן הנגף ואפילו לבעלי לא אמרתי את התאריך.
המזכירה רצתה לתת לי יום שישי,אמרתי לה שאני לא יכולה ימי שישי. היא הסתכלה עליי מוזר.. מי לא יכולה בשישי?
לכי תסבירי לה שביום שישי קרה הכל.
והיו לי גם אורחים אז.. שביטלתי ברגע האחרון.
מאז אני לא מזמינה אורחים לשבתות שאחרי בדיקה.

מקווים לטוב...
 
מי שיש לה רקע לחרדה לא יכולה בשישי


שמישיך ברגוע עד כמה שניתן עד ללידה בידיים מלאות!
והחרדותברורות, טוב שיש לך כתובת להגיע, ולהרגע לקצת זמן.
 
למעלה