שיתוף מידע

[lolly87]

שיתוף מידע

האם אתם חושבים שילד שיש לו קושי מגיל הגן, האם כל המורים שלו צריכים להיות מודעים לכך?
האם מורה פרטית להוראה מתקנת/מותאמת צריכה לדעת על ההיסטוריה ולקבל מידע מהמחנכת או מורים מקצועיים ולא רק מההורים?
האם מורה פרטית צריכה לכתוב סיכום טיפול שנתי על מנת שההורים/מורים יוכלו לקבל עדכן מדויק על חזקותיו וחולשותיו של הילד?

 

[שירהד1]

על שלוש השאלות- כן, כן וכן.

 

[lolly87]

אני מסכימה איתך

אבל בפועל אין שיתוף מידע שכזה.
הרבה פעמים ההורים לא מסכימים שגננת תעביר מידע לבית הספר, ואין חובת העברת מידע.
והרבה פעמים אין שיתוף פעולה והעברת מידע בין מורות בבית ספר למורה שעובדת עם הילד באופן פרטי, ואז יש פספוס וחבל לי על זה.
אני חושבת שדברים צריכים להיות אחרת, כי המטרה של כולנו היא לעזור לילד ולקדם אותו כפי יכולתו ולפי תחום ההכשרה שלנו. אם יש שיתוף פעולה והעברת מידע, העזרה יכולה להיות הרבה יותר רצינית ולסייע לו הכי הרבה.

 

[a r i e l a p]

מסכימה עם שתיכן אבל יש הבדל גדול בין רצוי למצוי

אני כאמא לשני ילדים לקויי למידה והבת גם עם הפרעת קשב חמורה.
היגעתי לבית הספר במיוחד ביסודי עם כל הרצון של השיתוף למען הילדים בלבד.
הדבר היחיד שהישגתי היתה השתייגות מצד המחנכת, הילד בכלל לא צריך לשבת בכיתה רגילה אלא בחינוך מיוחד (ולא כיתת חינוך מיוחד בבית ספר רגיל אלא חינוך מיוחד בבית ספר שכולו חינוך מיוחד)
כשהילד כבר היה בחטיבה ובאתי לאותה מחנכת דגולה והראתי לה את התעודות שלו, את תעודות ההצטינות בלימודים המורה צחקה לי בפנים ואמרה "מאיפה לי לדעת שאלו אכן הציונים של .... ולא של ילד אחר?"
כאילו אפשר לזייף תעודה של בית ספר?
אותו דבר בערך היה עם הבת. כשהגיע לכיתה ה וקיבלה מחנכת חדשה עוד לפני שהמחנכת הכירה את הילדה, עוד לפני שהתחילה שנת הלימודים היא ראתה שהילדה לקויית למידה והפרעות קשב החליטה לפסול את הילדה.
כששאלתי אותה איך את פוסלת? את מכירה את הילדה? האם התחלת את השנה וראית שאת לא מסתדרת איתה?
במקרה שלנו הילדה מטופלת, ללא בעיות משמעת, ילד חייכנית שרק רוצה ללמוד ולהצליח למרות כל הקשיים.
צריך להיות שיתוף פעולה בין מורה פרטית למחנכת לפחות בשביל הילד ולמען הילד
אבל וכאן האבל הוא ענק צריך קודם כל להגיע למערכת החינוך, לבתי הספר, למורים להתחיל משם
כל ילד עם לקות למידה הוא ילד שקשה לו אבל עם תמיכה ועזרה נכונים הילד יכול להגיע רחוק.
התמיכה יכולה להיות אפילו במילה קטנה כמו כל הכבוד, איזה יופי, אתה תותח, אתה מקסים וכיוצא בזה

 

[lolly87]

ברור

שיש הבדל, וחבל שיש הבדל בין הרצוי למצוי.
יש מורים במערכת החינוך שמסיבות כאלה ואחרות לא מכילים ילדים שהם קצת יותר קשים או מורכבים, וזה עצוב מאוד!!
כשאני הייתי ילדה מסיבות בריאותיות כלשהן נעדרתי מהלימודים חודש, זה היה ממש בתחילת שנת הלימודים עם מחנכת חדשה ביסודי, והיא טרחה להגיד לאמא שלי שיש לה ילדה טיפשה (כי כשחזרתי אף אחד לא טרח לשבת איתי, להשלים לי חומר, להגיד לי שיש מחר מבחן).
אני מסכימה איתך לגמרי. ילדים עם לקות למידה וילדים בכלל, יכולים להגיע רחוק אם רק יתמכו ויעזרו להם, ובבית זה לא מספיק, זה צריך להיות גם במסגרת הבית ספרית. ואין כמו מילה טובה כדי לגרום למוטיבציה ולעודד אותם.
אני חושבת שאין מספיק הכוונה למורים, הם לא יודעים איך להתמודד עם זה, ועם הדרכה וליווי של מורת חינוך מיוחד או מומחית ללקויות למידה דברים יראו אחרת. אבל זה עניין של תקציבים, ומשרד החינוך לא ימהר לעשות דברים כאלה, לצערי.

 

[a r i e l a p]

לפעמים צריך קודם כל להיות בן אדם מי כמוני מבין את המורים אבל

לא צריך ישר לשלול.
אפשר קודם לבדוק, להכיר לראות מאיפה באה הבעיה ואז לפעול.
אני מודעת היטב לכך שישנם הרבה ילדים שלא מטופלים והם אלו שמקשים על כלל המערכת.
אני גם מכירה הורים שבאים ואומרים יש לך רק ילד או שניים עם הפרעת קשב תתמודדי. הורים כאלה בא לי פשוט ............... ההורים לא מבינים שהם עושים נזק קודם כל לילד שלהם.
והמורים רק בגלל הורים כאלו מכלילים את כלל הילדים בעלי לקויות הלמידה.
לצערינו היום ישנם הרבה ילדים עם בעיות שונות. מספיק ילד אחד שלא מטופל יכול לשגע כיתה שלמה.

 

[lolly87]

אני מסכימה איתך

הכל מתחיל ומסתיים ברצון, אם יש רצון אפשר לעשות הרבה דברים. אם אין רצון, לא עושים כלום.
וצריך שיהיה שיתוף פעולה, שההורים לא יפילו את כל האחריות על הילד לביה"ס ושהמורים בבית ספר לא יפילו את כל האחריות על הילד להורים. צריך שתהיה עבודת צוות, אמון ושיתוף בין הצדדים, והילד רק ירוויח מכך.