אל תשכחי להביט גם פנימה..
זה החלק הכי חשוב מהשחרור החיצוני שלך - אני נוטה לחשוב שבאמת כולנו צופים מהצד יותר מידי זמן בלי לקחת חלק פעיל בהתקדמות שלנו - בלימוד, בשיתוף, בידע - וכן הלאה..
לכן את כנראה חשה תשישות, זה עובר..
אם את אוהבת את זה - למה שתרצי להיות אחרי זה?
הלימוד תמיד נמשך.. אולי יש כיוונים או מקומות חדשים - אבל ככה הנשמה שלנו מתפתחת, לכן שמחי בעייפותך, ותקווי להיות כבר בשלה הבא . בהצלחה..