שיתוף
טוב אז זה קרה לי לפני 6 שנים
הייתי בן 21(אני שבועיים לפני 27 עכשיו)
והייתי בקשר עם מישהי מהצבא
ואני נזכר לא פעם במה שהיה לפני כן בתחושה הזו שמתי זה יקרה
ואני מסתכל על הגילאים פה של בני ה30+ שבתולים וחושב:יאללה...לא פשוט בכלל
לא יודע עשיתי הרבה בשביל זה תכל'ס ועשיתי מאז לא מעט שכבתי עם כמה וכמה בחורות מאז והיו לי הכרויות וקשרים
וכאילו משהו מיזה עדיין נשאר
לפחות הזכרונות אולי גם משהו מהקושי
שנה לפני שזה קרה ששכבתי עם מישהי כלומר, התנשקתי עם מישהי הייתי אז בן 20
לאחרונה נזכרתי שבכיתה י"א התחלתי עם מישהי והיתה מישהי שנגעתי לה ברגליים בכיתה י' נדמה לי(זו לא היתה בדיוק התמזמזות אבל ישבו אחד ליד השניה ונגעתי לה ברגליים קצת והיא חייכה עד שהיא הפסיקה עם זה)
אני לא פעם מתגעגע לבחורה הראשונה ההיא מהצבא
לפעמים גם לשניה
הרצון הזה להמשיך את מה שנגמר
ואולי משהו עדיין בוער בעצמות
אני הרי יודע מה אני מציב לעצמי
אני רוצה להיות עם מלא בחורות ואני אשיג את זה אני אחד שעושה דברים
אני שונא את התבוסתנות ואת הויתור העצמי
ולכן עדיף אולי שאני לא אגיד מה אני חושב על מי שהגיע לגיל ממש מבוגר כשהוא בתול...
ובכל זאת אנחנו לא יודעים מה יקרה איתנו ועד מתי יתנו לנו שהות להישאר כאן
צריך לעוף על החיים אני אומר לכם
אל תתנו לתבוסתנות ולאיזור הנוחות לנצח אתכם
אל תכנעו להם
זה פשוט לא שווה את זה
יום אחד תתעוררו ותגידו לעצמכם:קיבינימט!למה לא עשיתי משהו?למה נתתי לחיים לזרום ולא החלטתי שאני הופך עולמות כדי לצאת מיזה?!
אף פעם לא מאוחר, תמיד יש אפשרות לשנות ולהשתנות
צריך רק להאמין בעצמנו
צריך לעשות את הדברים
ולא לפחד לטעות או להיכשל
ולא לפחד מביקורות של אנשים או מסירוב
פשוט לזרום עם מה שאנחנו עושים ואיך שאנחנו עושים
ולהאמין שהדברים ילכו לכיוון יותר טוב
תודה
טוב אז זה קרה לי לפני 6 שנים
הייתי בן 21(אני שבועיים לפני 27 עכשיו)
והייתי בקשר עם מישהי מהצבא
ואני נזכר לא פעם במה שהיה לפני כן בתחושה הזו שמתי זה יקרה
ואני מסתכל על הגילאים פה של בני ה30+ שבתולים וחושב:יאללה...לא פשוט בכלל
לא יודע עשיתי הרבה בשביל זה תכל'ס ועשיתי מאז לא מעט שכבתי עם כמה וכמה בחורות מאז והיו לי הכרויות וקשרים
וכאילו משהו מיזה עדיין נשאר
לפחות הזכרונות אולי גם משהו מהקושי
שנה לפני שזה קרה ששכבתי עם מישהי כלומר, התנשקתי עם מישהי הייתי אז בן 20
לאחרונה נזכרתי שבכיתה י"א התחלתי עם מישהי והיתה מישהי שנגעתי לה ברגליים בכיתה י' נדמה לי(זו לא היתה בדיוק התמזמזות אבל ישבו אחד ליד השניה ונגעתי לה ברגליים קצת והיא חייכה עד שהיא הפסיקה עם זה)
אני לא פעם מתגעגע לבחורה הראשונה ההיא מהצבא
לפעמים גם לשניה
הרצון הזה להמשיך את מה שנגמר
ואולי משהו עדיין בוער בעצמות
אני הרי יודע מה אני מציב לעצמי
אני רוצה להיות עם מלא בחורות ואני אשיג את זה אני אחד שעושה דברים
אני שונא את התבוסתנות ואת הויתור העצמי
ולכן עדיף אולי שאני לא אגיד מה אני חושב על מי שהגיע לגיל ממש מבוגר כשהוא בתול...
ובכל זאת אנחנו לא יודעים מה יקרה איתנו ועד מתי יתנו לנו שהות להישאר כאן
צריך לעוף על החיים אני אומר לכם
אל תתנו לתבוסתנות ולאיזור הנוחות לנצח אתכם
אל תכנעו להם
זה פשוט לא שווה את זה
יום אחד תתעוררו ותגידו לעצמכם:קיבינימט!למה לא עשיתי משהו?למה נתתי לחיים לזרום ולא החלטתי שאני הופך עולמות כדי לצאת מיזה?!
אף פעם לא מאוחר, תמיד יש אפשרות לשנות ולהשתנות
צריך רק להאמין בעצמנו
צריך לעשות את הדברים
ולא לפחד לטעות או להיכשל
ולא לפחד מביקורות של אנשים או מסירוב
פשוט לזרום עם מה שאנחנו עושים ואיך שאנחנו עושים
ולהאמין שהדברים ילכו לכיוון יותר טוב
תודה