שיתוף

שיתוף

מאז הריברסינג אני עוברת תהליך מעניין גיליתי שיש לי דיסוציאציה ואני לא מחוברת לחלק של
עצמי מגיל הילדות. הגוף הרגשי שלי גדל מעט ועדיין יש לי התנגדות לרגשות ולכן לפעמים מרגישה
מעין רפלקס הקאה כשרגשות מגיעים.
מרגישה שיש לי תקווה להשתנות. העולם הרגשי שלי נהיה מעט יותר עגול ומעט יותר נשי כי פעם
החשבתי את עצמי למאוד גברית ולא ממש התחברתי לרגשות יותר מידי ולרגישות בפרט וזה קצת השתנה
כמובן שעוד לא לגמרי.
יש לי קשר נהדר וכימיה מעולה עם המטפלת היא רואה בי את היכולות שאני עדיין לא רואה בעצמי יש לי תקווה
שאגשים את היעוד שלי שהוא לעזור לאנשים רבים ולהיות סוג של מטפלת או מורה רוחנית כרגע אני לא יכולה לראות
את זה בעצמי. כי... ובכן אני עדיין לא מחוברת לעצמי אני לא יכולה לעזור כרגע לאחרים בקנה מידה גדול ואני עצמי
זקוקה לעזרה תמיכה והכלה כרגע אבל יש תקווה חשבתי שכבר לעולם לא אתקרב אפילו ליעוד הזה.
אני עדיין צריכה להזכר מי אני כי הפער בין האישיות לבין המהות שלי מאוד גדול.
בנוסף החלטתי סופית שאני נמשכת לגברים אבל יש משהו בתכונות נשיות שאם לפעמים מזכירים אותם לצד הגבריות זה מושך
אותי למשל כתבו על מישהו בלעג ( זה היה טרול אז אל תתרגשו טרולים כותבים שטויות באופן קבוע), שלבחור מסויים יש עור
רגיש כשל אישה וכנראה ההזכרה של רגיש אישה והמילה גבר ממש הדליק אותי

אני מניחה שבהמשך המיניות של תחזור לפעול כי אני עדיין אפורה והמשיכה שלי לא ממש יציבה...
ואז אוכל לדעת בוודאות למה ולמי אני נמשכת...
חג שמח
 
והתגעגעתי
אז מה שלומכם??

אבל מסעי עדיין לא תם ועוד קשיים רבים לפני.
לא אפרט אותם כי זה קצת אישי מידי אבל הדרך עוד ארוכה.
ועדיין לא רואה את סופה רק מעט תקווה באופק
 
למעלה