שכול

[שובי ב]

שכול

שלום לך אחותי ניפטרה לפני כשבועיים ממחלת הסרטן כבת 46 נותרו בבית 3 בנות ובן זוגה 2 בנות בנות העשרים + ובת קטנה בת 12 ןחצי האובדן מאוד קשה הכאב והתעוקה קשים מנשוא יחד עם זאת אני וכל בני המשפחה רוצם מאוד לעזור ולתמוך. והחשוב מכל שבנותייה ירגישו בנח וללא שום בעיה תמיד ליפנות אלינו בכל בעיה . הבעיה שהנושא עדיין רגיש ויחד עם זאת שלא תהיה תחושת החמצה . שלא פעלנו נכון חשוב לציין שאנו משפחה גדולה שיש יכולת נתינה גדולה ורוצים לעזור מאוד כיצד ליפנות מבלי להיתקרצץ? איך פונים? וביכלל מה עלינו לעשות בכדיי שיזרום בצורה הטבעית ביותר ? תודה מראש

 

[עינת גבע]

המשיכו להציע... להיות בשבילם בשביל שלהם...

שלום רב, שולחת מכאן את המעט שאפשר- את תנחומיי . איך היו היחסים בינך או בין שאר בני המשפחה המורחבת עם אחותך ומשפחתה? בסיס של יחסים קודמים הם מצע נוח להמשך. תוכלי להתחיל להזמין אותם לארוחות שישי - שבת. סביב ארוחות מתנהלות שיחות ונרקמים יחסים. תוכלו להזמין אותם לפיקניקים, לטיולים. גם אם הם יסרבו. תבינו. אל תלחצו. המשיכו להציע. חשוב שהם יידעו שאתם אוהבים אותם ונמצאים בשבילם בשביל שלהם. בברכה, עינת גבע, מכון אדלר.