שכול

אשחר1

New member
שכול

שכול האהבה כמו פרחים עולזים בצבעם עוטי רסיסי טל נוצצים בבוקר וריחם המתוק משכר. כמו פרחים מתנאים משובבי עיין ומסעירי לב - פושטים גאוותם ומצטנעים בערב. עלי כותרתם סוערי הצבע נושרים ובלא הדר כלואטי סוד חונטים פרי. ילדינו פירות האהבה שסערה והכתה גלים בחיינו עד שנרגעה, וצעקתה הפכה ללחישה מלטפת צנועה כמו פרח שכמש המסתיר בחובו חיים חדשים. ילדינו עדות לאהבתנו צוהלים כפרחים באחו וניחוחם צרי למכאובינו. ואם יעלה הכורת, אם ייקטף הפרי בעודו באיבו, או רוח שרב אכזרית תצמית פרח ונבט - או אז תמות איתם גם חלק מאהבתנו ואת מקומה יתפשו שברון וכאב. כמו עץ ששורשיו יונקים מים מן האדמה ונופו ירוק וצהוב רענן ויבש.
 
למעלה