שכחתי ומה זה אומר עליי?
הבוקר, כשהגעתי לחדר הכושר, אחרי שאמא נסעה ליום פעילות במרכז היום, נתפסתי לפתע פאניקה. " רגע!", אמרתי לעצמי, "נעלת את הבית? או שהשארת אותה פתוחה עם המפתח בחוץ?". כבר התחלתי לעשות את דרכי חזרה, מדמיינת איך ברגע זה פושט לו מישהו בביתי, שולח יד ולוקח את ארנקי. סופו של דבר, שנעלתי כמו שצריך והמפתח נח לו אחר כבוד במקומו הרגיל ויכולתי להתפנות למנת החמצן שלי, פעילות גופנית. מה זה אומר? האם דברים ששכחתי הם תהליך טבעי של אנשים בגילי? האם הם נובעים מהעומס הרב המוטל על כתפיי? או האם הם בבחינת הסנונית הראשונה המבשרת את בוא האביב, קרי, הסימן הראשון לאלצהיימר?
הבוקר, כשהגעתי לחדר הכושר, אחרי שאמא נסעה ליום פעילות במרכז היום, נתפסתי לפתע פאניקה. " רגע!", אמרתי לעצמי, "נעלת את הבית? או שהשארת אותה פתוחה עם המפתח בחוץ?". כבר התחלתי לעשות את דרכי חזרה, מדמיינת איך ברגע זה פושט לו מישהו בביתי, שולח יד ולוקח את ארנקי. סופו של דבר, שנעלתי כמו שצריך והמפתח נח לו אחר כבוד במקומו הרגיל ויכולתי להתפנות למנת החמצן שלי, פעילות גופנית. מה זה אומר? האם דברים ששכחתי הם תהליך טבעי של אנשים בגילי? האם הם נובעים מהעומס הרב המוטל על כתפיי? או האם הם בבחינת הסנונית הראשונה המבשרת את בוא האביב, קרי, הסימן הראשון לאלצהיימר?