'שכח' הארמי מול 'שכח' העברי המודרני

[דאנטה]

'שכח' הארמי מול 'שכח' העברי המודרני

ciao a tutti,

התבקשתי לעזור לאיזה מישהו (הוא במקרה אוהד הפועל ת"א, אבל זה ממש לא קשור לעניין) באיזושהי סוגיה שצצה לו בקריאה בספר דניאל,
והיות והארמית שלי לא-מי-יודע-מה (היא למעשה כמעט ואינה קיימת), נעזרתי כמובן בתרגום הלאטיני של ספר דניאל.
ומה רבה היתה הפתעתי לגלות שבספר דניאל המילה 'שכח' היא במשמעות הפוכה למילה בעברית כיום!
כך למשל, את הפסוק מתוך דניאל, פרק ב', פסוק 25 "השכחת גבר מן בני גלותא די יהוד" תרגמו "מצאתי גבר מבני גלות יהודה".

כיצד התגלגל לו פועל מן הארמית עד העברית המודרנית וקיבל משמעות הפוכה? האם ישנם עוד פעלים או מילים שכאלה?
אני מכיר את הדוגמא של 'עצת אחיתופל', שכיום משמעה לעצה גרועה שלא צריך לפעול לפיה, בעוד שבמקרא היתה זו דווקא העצה הנכונה, בעוד שעצתו של חושי הארכי היתה העצה הגרועה.

 

[מיכי 10]

למעשה, אין לי כוח לחשוב עכשיו.

בזבזתי את המחשבות בניסיון (אשר טרם הצליח לי) לפתור שתי חידות היגיון באספרנטו, ובדיוק התכוונתי ללכת לישון. בכל זאת, אם כבר קראתי, אני רוצה לנסות לתרום רק שמץ.

גם בימינו יש המילה שכיח, שמשמעה מצוי.

ובסנהדרין קיא נאמר "חבל על דאבדין ולָא משתכחין". וזה תמיד מוזר בעיני כשזה חרוט על מצבה. אבל התרגום הוא (ואני מעתיקה ממילון אבן שושן):
חבל על שאובדים ואינם נמצאים.


מניחה שיש עוד, ואסתפק כרגע בזה. לילה טוב.

 

[מיכי 10]

בכל זאת קשה להתאפק מדוגמה נוספת:

השורש ש.ר.ש. (שאינני יודעת אם *מקורו* בארמית, אבל הוא קיים גם בהּ) - בחלק מהבניינים משמעותו להכות שורשים, להיקלט. ובבניינים אחרים, משמעותו הפוכה: להעקר מן האדמה על (עם) השורשים

 

[הדיוט גמור]

לקלס

בלשון המקרא: לקלל
בלשון חכמים: להלל (בהשפעה יוונית)

 

[מיכי 10]

אכן, עוד פועל עם משמעויות הפוכות.

 

[trilliane]

למה אתה חושב שהפועל התגלגל מהארמית לעברית?

הפועל שָׁכַח קיים בעברית (באותה משמעות כמו היום) כבר בתנ"ך (ולא בספרים המאוחרים); העובדה שהוא קיים גם בארמית (במשמעות הפוכה) לא מעידה על כך שהארמית היא המקור...

דוגמאות (יש עשרות):
"עַד-שׁוּב אַף-אָחִיךָ מִמְּךָ וְשָׁכַח אֵת אֲשֶׁר-עָשִׂיתָ לּוֹ וְשָׁלַחְתִּי וּלְקַחְתִּיךָ מִשָּׁם לָמָה אֶשְׁכַּל גַּם-שְׁנֵיכֶם יוֹם אֶחָד" (בראשית כז מה)

וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (בראשית מ כג)

"הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן-תִּשְׁכְּחוּ אֶת-בְּרִית יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר כָּרַת עִמָּכֶם וַעֲשִׂיתֶם לָכֶם פֶּסֶל תְּמוּנַת כֹּל אֲשֶׁר צִוְּךָ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ" (דברים ד כג)

וכמובן:
"אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם תִּשְׁכַּח יְמִינִי" (תהילים קלז ה)

 

[masorti]

השורש שכח נמצא בתנ"ך במשמעות המודרנית..

ראה למשל:
"וְלֹא-זָכַר שַׂר-הַמַּשְׁקִים אֶת-יוֹסֵף, וַיִּשְׁכָּחֵהוּ" (בראשית מ', כ"ג).
"תִּמְחֶה אֶת-זֵכֶר עֲמָלֵק, מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם; לֹא, תִּשְׁכָּח" (דברים כ"ה, י"ט)

הדוגנא הראשונה אפילו מבהירה שלשכוח זה ההיפך מלזכור.
כך שלא מדובר על שורש ארמי שאיכשהו חדר לעברית המודרנית אלא על שורש עברי מקורי ובמקביל לו כנראה שורש ארמי במשמעות אחרת.

דרך אכב, בספר דניאל לא הייתי מסתמך על התרגומים הנוצריים (התרגום הלטיני הוא המקור לכולם).
ראה בדניאל ט', כ"ז את המקור העברי: "וְהִגְבִּיר בְּרִית לָרַבִּים, שָׁבוּעַ אֶחָד; וַחֲצִי הַשָּׁבוּעַ יַשְׁבִּית זֶבַח וּמִנְחָה".
והנה התרגום של KJV באנגלית:
"And he shall confirm the covenant with many for one week: and in the midst of the week he shall cause the sacrifice and the oblation to cease"
בעברית ברור ש"חצי השבוע" משמעותו פרק זמן של חצי שבוע כלומר כשלושה ימים (והקונבנציה במחקר היא שהכוונה ל-3 השנים שבין 167 ל- 164 לפנה"ס שבהן הושבתה עבודת המקדש בזמן גזירות אנטיוכוס). באנגלית זה הפך פתאום ל"אמצע השבוע", משום שהמתרגם קרא "ובחצי השבוע" במקום "וחצי השבוע".
אם אני זוכר נכון, לאמצע השבוע הזה יש משמעות תיאולוגית בנצרות (שמחברת את כל הסיפור לישו).

 

[kabeemulo]

אין לי עמדה משלי בסוגיה, אבל אני רוצה לציין

שלא מובן מאליו שהתרגום שגוי, והרי איננו יודעים שהתרגום התבסס על אותו כתב יד.

 

[ניצן cocos]

ל"נורא" בתנ"ך יש משמעות חיובית

 

[מיכי 10]

כן, ולפעמים

גם בזמננו: נורא יפה, נורא כיף, נורא שמחתי...

 

[trilliane]

נורא = ממלא יראה; מאימה או מהוד והדר?

תלוי בהקשר. התנ"ך מספק את שתי האפשרויות.