שכיבה על הבטן

[talmom]

שכיבה על הבטן

שלום בננו בן כמעט 3 חודשים והוא מתפתח יפה בכל המובנים, אולם יש לנו בעיה אחת איתו: הוא מסרב בתוקף לשכב על הבטן. כל פעם שאנו מנסים לשים אותו על הבטן, הוא פשוט מתחיל לצרוח ולבכות. ניסינו טריקים שונים: כריות, ריפודים, צעצועים, הסחות דעת. נאדה. לפעמים הוא מוכן לשכב על בטננו. הוא גם נראה מאושר למדי אם אנו מחזיקים אותו הפוך באויר עם יד מתחת לבטן והחזה. מה דעתכם? מה אפשר לעשות? עד כמה צריך להתעקש ולדאוג? והנה טל...

 

[יעל של הגר]

גם אצלנו זה היה ככה

עד לפני חודשיים היא לא הסכימה ליהיות עד הבטן ומה לא ניסינו.. אבל הקפדנו לשים אותה כל יום אפילו לכמה שניות. ועם הזמן הפחד או האי נוחות עברו לה. לא הגענו למצב שהיא רוצה ליהיות רק על הבטן כל היום, אך היא יכולה ליהיות ככה חצי שעה בלי לנבוח עלינו.

 

[טאש]

גם נדבי לא אהב להיות על הבטן אבל

פשוט דאגנו לשים אותו כל יום ליותר ויותר שניות, וממש רק בשבועיים האחרונים הוא "מוכן" להיות כמה דקות רצופות על הבטן. הכי הוא אוהב אם יש לו משהו מעניין להסתכל עליו, לא מונח על הריצפה, אלא בגובה של העיניים כשהוא מרים את הראש (כמו החשבוניה של ההורים של ענתש או האוניברסיטה העומדת של חברים שלנו או הספר ציורים שתלוי לו סביב הלול)

 

[טאש]

אגב, נדבי בדיוק בן 15 שבועות

 

[מיקגאפ]

גם אצלנו היה אותו סיפור בדיוק

ותנסי היום להשכיב את הבן שלי (בן 9 חודשים) על הגב - זאת משימה ממש בלתי אפשרית! הוא ממש לא מוכן ומיד מתהפך על הבטן. עד כדי כך שלהחליף לו טיטול בשכיבה על הגב זה פשוט וסיוט - וכפי שחלק מהאמהות ראו במפגש הקודם אצל שירי, כבר למדתי לחתל אותו הפוך כשהוא על הבטן

. בקיצור - נדיר שתינוקות קטנים מוכנים לשכב על הבטן, אבל כפי שכתבו לפני באמת חייבים להתעקש. לנסות כל יום בהדרגה קצת יותר ולנסות למצוא דברים שימשכו אותו להרים את הראש. אצלנו לדוגמא - מאחר ויובל שלי נורא אהב מגיל מאד צעיר את קלטות בייבי מוצארט למיניהן, אז היינו משכיבים אותו על השולחן בסלון מול הטלויזיה על הבטן ושמים לו את הקלטת - וזה היה ממריץ אותו להרים את הראש. רעיון נוסף - כשיוצאים לטייל בחוץ להשכיב אותו קצת על הבטן, הגרויים מסביב עשויים למשוך אותו. בהצלחה!

 

[שרון של לוטן]

אני מעתיקה לך את התשובה שכתבתי לך

בפורום להיות הורים (ארוך!): לוטן בת שלושה וחצי חודשים ועד הימים האחרונים גם לנו היתה את אותה הבעיה. תביני שכל ההתפתחות העתידית של טל (המהמם יש לציין) מתחילה מהבטן. משם הוא יתחיל להרים את הראש, לחזק כתפיים, לזחול, להתיישב ולבסוף לעמוד וללכת. בלי לשכב על הבטן, הוא לא יעשה את כל זה. בהחלט לא צריך לגרום לו לבכות. אנחנו שמנו את לוטן כמה פעמים ביום, בשעות בהן היתה במצב רוח טוב ולא מייד אחרי האוכל, למשך כמה דקות בכל פעם על הבטן. כשהיא התחילה למחות ממש בקול, רגע לפני הבכי, הרמנו אותה. יש כמה טריקים להקל עליו את הסבל: מה שעבד הכי טוב אצלנו זה לגלגל שמיכת פליז קטנה ולשים לה מתחת לחזה. זה מגביה קצת ועוזר להרים את הראש. אם יש לכם כריתי או גלגל ים, גם זה טוב, בתנאי שזה לא מגביה יותר מדי ומקשת את הגב. עוד דבר שעזר זה לשים אותה על המיטה שלנו ולשבת על הרצפה לפניה, כך שאם היא מרימה את הראש היא תראה את הפרצוף הידידותי שלנו. והדבר שהכי עזר זה ללטף לה את הגב במרץ, כך שהיא מרגישה שהיא מקבלת מסאז' ודעתה מוסחת מזה שהיא על הבטן. לא להלביש ביותר מדי בגדים, כי זה מסרבל את התנועות וגם ככה הם לא נהנים במיוחד מהתנוחה. עדיף לא רגלית שלוכדת את כפות הרגליים ומפריעה לישר את הרגליים. והנה קצת תקוה בשבילך: בימים האחרונים, לוטן קלטה שאפשר לראות דברים מעניינים גם מתחתיה ומאז היא מסכימה קצת יותר להיות על הבטן ואפילו עושה קצת תנועות זחילה (מבלי להתקדם לשום מקום). גם עכשיו זה מסתכם בלא יותר מעשר דקות כל פעם, אבל התקדמנו...

 

[טאש]

בקשר ל"לשים משהו מתחת לחזה"

ככה גם נדבי מסכים....

 

[גאיה100]

קצת רעיונות

תנסו לשים אותו על הבטן ולהצמיד את שתי האמות מתחת לבית החזה, בצורה הזו הוא יהיה חייב להרים את הראש ומאחר וכבר עשיתם בשבילו בדרך הזו חלק ניכר מהתנועה, זה מקל מאד על השלב הראשוני. וכמו שכתבת שעשיתם, שימו מולו איזה צעצוע נחמד (אצלנו המראה היתה הלהיט

) את אותו הדבר אפשר גם לנסות על הברכיים (כפות רגליים פונות אליכם והראש החוצה) ובמקביל לצפות ביחד באיזו קלטת הכי חשוב באמת להתחיל באופן מדורג, כמה פעמים ביום למשך כמה שניות ולאט לאט אני מאמינה שטל כבר יתרגל למנח והזמנים יתארכו. אבל הכי חשוב, הוא מתוק נורא!!!

 

[גאיה100]

והנה דוגמא לשעור ספורט../images/Emo8.gif

שירונת מהופנטת למחשב

 

[lovely2]

איזה מותק../images/Emo70.gif תמונה מצחיקה ../images/Emo13.gif

 

[טוטי30]

מוכן רק לאחרונה ורצוי עם ברווז

בימים האחרונים ממש מצאנו דרך לגרום לרועי (4 ח') להיות על הבטן. הוא כל כך לא אוהב את זה, שעד עכשיו הוא פשוט היה נכנס להתקפי בכי בשניה (אפילו לא בדקה) שהפכנו אותו, עד כדי פליטת אוכל ובלאגן. המצב היה חמור עד כדי כך שחשבתי שיש לו עיוות בגלגולת מרוב שהוא שוכב על הגב. לפני כמה ימים, הפכנו אותו עם המוצץ בפה. הוא הסכים לדקה שלמה. וככה כל יום אנחנו מוסיפים לו דקה שתיים. לפעמים מול הטלויזיה עם סרטים מצוירים או מוצארט וחבריו. לפעמים על המיטה שלנו עם הצעצועים החביבים שלו, כמו הברווז הזה. והחידוש האחרון - הוא מוכן להניח את הראש לשניה על הלחי ולנוח ככה...

 

[חגית99]

בעייה הפוכה!! - שזקוקה להתיעצות!

ים אוהב לישון רק על הבטן. הוא לא מסכים להירדם על הצד או על הגב בשום פנים ואופן. והרבה פעמים אחרי שאני הופכת אותו הוא מתעורר. כשהוא ער הוא מוכן לשכב מס' דקות על הגב/צד העדפה על הבטן. הבעייה מתעוררת במיוחד באמצע הלילה שאני "קרועה מעייפות" והוא לא נותן לי להפוך אותו. אולי אני היסטרית מידי בעניין? (המלצות משרד הבריאות...) חגית.

 

[רות1974]

גם הבכורה שלי אהבה רק על הבטן.

ולא היתה מוכנה בשום פנים ואופן לשכב על הגב ובטח שלא להרדם בתנוחה זו. אבל מה, חוסר שינה של התינוק גם כן מסוכן - אז חרקתי שיניים, הפעלתי בייביסנס ונשאתי תפילה לאלוה כל לילה

 

[talmom]

תודה לכולם על התגובות ../images/Emo140.gif

והעצות המועילות.למרות שניסינו כל מיני אפשרויות יש כאן רעיונות שנאמץ בשמחה. אני רק מפחדת ליצור אצלו התניה: היות והוא צורח בכל נסיון כזה בסופו של דבר הוא מראש יקשר את התנוחה הזו עם סבל ויסרב...לכן אולי חשוב לא להגיע למצבי בכי (יש בכ"ז מס' שניות של המהומים עד שהאסימון נופל...) נראה שפשוט נצטרך להתמיד. מאריאלה וטל.

 

[כמיסה]

גם אצלנו המצב דומה../images/Emo9.gif

והעצות די דומות. אחות טיפת חלב אמרה שאם הוא לא אוהב זה צריך להיות כמו תרופה(לא נשמע ממש טוב אבל...) פעמיים בבוקר

ופעמיים בערב

ואפילו שזה לדקה

אני מקווה שכמו שאתן אומרות שעומרי יתאהב בזה

 

[כמיסה]

ושכחתי משהו חשוב שהמליצו לי

הכדור הפיזיאולוגי של ההריון יכול להיות מעולה לתרגילים הנה דוגמה של עומרילי עם שרי שהיא גם המיילדת שלנו

 

[ש י ר ל י 30]

ה../images/Emo87.gif הזה הוא אחלה ../images/Emo91.gif../images/Emo70.gif

 

[תמרה*]

גם ברי שלי שונא בטן

והוא די עצלן אבל אחרי התעקשויות רבות, הגענו למצב של אפילו 10 דקות על הבטן לפני הבכי. אז אפילו שכואב לי הלב לעשות לו משהו שהוא לא אוהב צריך להתעקש ולהמשיך לנסות, להפרקי זמן קצרים, אבל הרבה...

 

[Vicky H]

גם יובל שנא להיות על הבטן בגיל הזה

ומה שעזר לנו (חוץ מכל מה שהציעו קודמותי) היה לעשות לו התעמלות שכזו: מתחילים בשכיבה על הגב, לוקחים לו את הרגלים, ודרכם הופכים אותו לבטן תוך כדי שירה ("גילגילגול וגילגילגל, והופ __*__ שלנו על הבטן" *להשלים עם שם הילד...) כשהופכים אותם בצורה שכזו, יד אחת נשארת מתחת לגוף, ואז זה מקל עליהם להרים את הראש. משאירים בתנוחה הזו עד שמתחילים לשמוע קיטורים עדינים. את התרגיל עושים כמה שיותר פעמים במשך היום. עד שנמאס. אני מבטיחה לך שאחרי כמה ימים של תרגולים כאלה, טל ירים את הראש כמו גדול! אני לא יכולה להבטיח לך שהוא יאהב להיות על הבטן (יובל עד הייום שונא).

 

[א תי]

מה שעבד אצלנו!

קודם כל טל ממש חמוד!!! לנו היתה אותה בעיה עד לפני חודש בערך (ונדב עכשיו בן 8 חודשים).היו צרחות איומות ברגע שרק הנחנו אותו על הבטן. אנחנו עושים פיזיוטרפיה אז הנה כמה טיפים שעזרו: - להשכיב על הבטן מול קלטות וידאו (ורק כך!, לא הראנו לו וידאו אם לא על הבטן) - כל פעם שמניחים אותו על הרצפה ולפחות 10 פעמים ביום, הנחנו אותו קודם כל על הבטן.ברגע שבכה (בדרך כלל, מיד!)ספרנו בקול 1-2-3, והפכנו אותו, אח"כ הוספנו 4, 5 וכו' - הטיולים בעגלה, היו אך ורק על הבטן - כל פעם שהיה ערום. עכשיו הוא ממש מאושר על הבטן, אבל, העובדה שלא היה על הבטן קצת עיכבה את כל ההתפתחות שלו.כדאי להקפיד!בהצלחה!