בביצפר:
כשהייתי בחטיבת הביניים, אני זוכר את היום גיבוש של הכיתה שלי, היה מה זה משעמם... לבסוף גיליתי שאני צריך להיות בכיתה אחרת למה היה לי מגמת מחשבים והייתי בכיתת ספורט. הבנתי את זה כי שאלו אותי כל מיני שאלות על ספורט ואני לא הבנתי מה רוצים ממני, כמו כן לא היו חברים איתי בכיתה. אח"כ פניתי ליועצת שתעביר אותי לכיתה אחרת. היא אמרה בסדר וחיכיתי לתשובה. באותו יום הייתה לכיתה שלי צרפתית ערבית,(שפה נוספת) ואני הייתי צריך ללכת הביתה כי יש לי פטור מזה, והיועצת אמרה לי להישאר ונשארתי כי היא אמרה שאין לי אישורים לקבל פטור. לבסוף התברר שיש יותר מידי ילדים בערבית ואז הלכתי הביתה כי אני סתם נשארתי. פספסתי את האוטובוס ונשארתי לחכות לו שעה וחצי. למחרת שאלתי את היועצת מתי מעברים אותי, היא אמרה שבופשת סוכות. בנתיים הגיעו ילדים חדשים לכיתה שלי, אותם העבירו ואותי לא. אחרי סוכות שאלתי את היועצת מתי יעבירו אותי, ובנתיים היא אמרה שלא מעבירים ילדים. ביום הבא כנ"ל ביום הבא כנ"ל וביום הזה סוף סוף העבירו אותי, לכיתה המיוחלת.... הייתי צריך להשלים מלא חומר... וכל זאת קרו לי בחודשיים...
