למה להזכיר שאין איזכור של הגאווה?
במצע חד"ש יש שלושה איזכורים לנושא: "הבטחת שוויון הזדמנויות לכל, ללא אפלייה בשל מין, לאום, דת, עדה, גיל, מצב משפחתי, נטיה מינית, מוגבלות פיסית או נפשית או בשל כל סיבה אחרת" "יישום תוכניות לימודים בבתי-הספר ובמוסדות החינוך בכל הדרגים, אשר יחנכו את הצעירים לכיבוד האדם, נגד קיפוח בשל מין או נטיה מינית, או בשל השתייכות לאומית, אתנית או עדתית, נגד מיליטריזם, לדמוקרטיה, לאחווה יהודית-ערבית ולידידות בין העמים" "ביעור הגזענות והדיפת סכנת הפשיזם; מאבק נגד כל ביטויי האפליה והאלימות, הניזונות ממדיניות האפליה הלאומית ומתפיסות גזעניות; חקיקה ואכיפת חוקים האוסרים אפליה, הסתה לטרנספר, הסתה גזענית, והסתה על רקע עדתי, אתני, מגדרי או בשל נטיה מינית" נכון, לא מספיק. נכון, אפשר יותר. אבל אני מאמין שבעניין הזה במיוחד - קל לשנות חקיקה, קשה לשנות חברה. קל יותר להיאבק בחוקים ההומופוביים מלהילחם בדיעות הקדומות ההומופוביות בחברה הישראלית. ואני חושב שהקול שיתחיל מאבק בהומופוביה הוא חד"ש - הפורום האדום-ורוד הוא גוף מאוד פעיל, וחד"ש היא פעילה בקרב ציבורים שהם לאו דווקא חלק מהליברליות התל-אביבית. אני מאמין שחיזוקה של חד"ש (שתמכה ביוזמות החקיקה למען הקהילה ההומולסבית) תחזק את המאבק בהומופוביה. גם אני אישית לא מרוצה מאי-ייצוג הנשים ברשימת חד"ש לכנסת. יש בזה משהו מאוד לא נכון. אבל העובדה שבמשך שלוש (או ארבע?) קדנציות תמר גוז'נסקי היוותה רבע עד שליש מסיעת חד"ש, מעידה על כך שזוהי לא בעיה מושרשת בחד"ש. אבל בעניין הייצוג, אני רוצה להזכיר דבר אחד: יש שישה מקומות ריאליים היום במרצ, ואף אחד מהם הוא לא ערבי. מפלגת שמאל, בישראל 2006... והייתי אומר שגם פה זאת לא בעיה מושרשת, אם קמפיין "אין לי אמא ערבייה" של ביילין לא היה מעורר בי ספקות...
