שלא כמצופה חוזרת לפה בשנית אחרי יותר מ4 וחצי שנים...

שלא כמצופה חוזרת לפה בשנית אחרי יותר מ4 וחצי שנים...


ושלא כמצופה נכפה עלי להיות שוב 'עטופת פחד'...

אז דווקא היום ב27/3 בדיקת הדם אישרה לי את מה שחששתי הערכים בבדיקת הדם היו גבוהים..
ובבקשה אל תכעסו עלי פה!
יודעת שכולכן רוצות עוד הריון שטפו טפו טפו יגמר בידיים מלאות... ואני כמוכן, רוצה רק טוב ולא אחרת..!
אבל ממש לא ציפיתי כרגע לעוד הריון. התחלתי להשלים עם סירוב הבעל, זה שעד כה ידע היטב היטב להיזהר פן חלילה יקרה מה שהוא לא רוצה ולא מסוגל..והלא התרצתי בפני הבעל ופרסמתי בפשפשוק לתינוק ולילד את מיטת התינוק השידה וכרית ההנקה.. בידיעה שהיחידות שרוצות וחולמות על (אפילו קשה לי לאמר ת'מילה) זה בכורתי בת ה9 וילדת הקשת המדהימה שלי בת ה4.5..
והלא רק בחמישי שעבר סבלתי מעוד התקף מיגרנה חזק עם הקאות ולקחתי כדור חזק ושתיתי הרבה קפה שחור..
אז חשבתי תחילה שהמחזור מאחר כי במתח בלחץ ולא חסר סיבות ולפני יומיים בדקתי עם המקלון והיה קו אחד חזק וקו אחד שנראה לי דמיוני.. אבל ליתר בטחון עשיתי היום את בדיקת הדם. רק ליתר בטחון. ותוצאת הבטא הייתה 1818.
והבעל שבד"כ בריא כמו שור היה יומיים במיטה עם חום. והיום בעת שעובד משמרת שנייה שאל בהודעה אם יש תוצאות של בדיקת הדם. שלחתי לו צילום ואמרתי שנראה לי שכדאי שיקנה בסופרפארם שליד העבודה שלו חומצה פולית והוא הוסיף ושאל אם לקנות עוד ערכה לבדיקה... ועניתי לו בשאלה 'אתה באמת חושב שהערכה יותר אמינה מבדיקת הדם..?!

ואני... מה איתי... מתה מפחד... לא יודעת איך אצליח לעבור זאת שוב, בשנית ולהישאר אדם ואמא שפוייה.. והכי חשוב לעבור זאת בשלום ובטוב...

(והלא רק לפני 5 שנים ושמונה חודשחם בדיוק 27/7/12 ילדתי את ביתי השנייה ז"ל בשבוע ה40 להריוני... :( )
 

אמאלוסי

New member
יקרה, שיהיה בשעה טובה

מקווה שהפעם תצליחי לעבור את ההריון בשמחה ולא בפחד...
קל לייעץ קשה ליישם... יש כמה דברים שיכולים לעזור - טיפול פסיכולוגי, טיפול תרופתי, דמיון מודרך / היפנוזה.
 
תודה! ממש קשה לי...

וכמובן שהלחץ הגדול תורם לי יופי למיגרנה והמתסכל הוא שאני פוחדת לקחת כדור להתקף מיגרנה מחשש להזיק...

טלפנתי מקודם לבריאות האשה האחות הראשונה עימה דיברתי היתה לצערי ממש ממש אטומה ולא רגישה ונעימה בדיבורה. הסברתי לה את מצבי, אמרתי שהתור הכי קרוב לרופאת הנשים שלי זה באמצע מאי ושאני מבקשת שיכניסו אותי בעוד שבועיים שלוש על מנת לראות אם יש דופק ולדבר עם הרופאה בבקשה שתפנה אותי להריון בסיכון כפי שעברתי בהריון הקודם. היא אמרה חד משמעית שלא יכולה ושאין דבר שכזה להקדים תור ושאם חשוב לי מאוד להגיע לראות רופא לפני התור ששיריינתי למאי , שאפנה לאחד ממוקדי מרכזי בריאות האשה לרופא תורן ולחכות שעתיים שלוש.. כמובן שאחרי שיחה שכזו יצא לי בכי, כי הרגישות שלי בשיאה..
כשנרגעתי עם עצמי התקשרתי למרכז ב.האשה האחר ששם הרופאה שלי גם מקבלת. דיברתי עם האחות ששם וזו להפתעתי הטובה היתה הרבה יותר סבירה ורגישה ואמפתית אמרה שיש לה תור לאותה רופאה לעוד שבועיים אך היות ואצלם זה רופאים להריון בסיכון אמרה לי להתקשר שוב מחר בבוקר והיא תדבר עם הרופאה ותנסה לסייע לי..

והבעל... על אף ששלחתי לו אתמול בלילה צילום של תוצאת הבטא שמצביעה חד משמעית על הריון, קנה לי בלילה ערכה ביתית לבדיקת הריון שאבצע על הבוקר.. כמובן שעשיתי שוב ולו כדי להוכיח לו...
הזמן שהכי זקוקה לחיבוק זה עכשיו...!

כל כל קשה להיות במצב בו מרגישים לבד ושאף אחד לא מבין... :(
 

inb10

New member
קודם כל חיבוק

גם אני סבלתי ממיגרנה של 3 ימים בתחילת ההריון, רק אקמול העזתי לקחת וכל מי שסובלת ממגרנות יודעת בדיוק כמה זה עוזר (זה לא...). מה שעזר לי בסוף הוא טיפול משולב, דיקור, מסג' ,רפלקסולוגיה, כמובו אצל מישהי שמטפלת בנשים בהריון (חשוב לוודא את זה, במיוחד בשלבים הראשונים) ומאז המגרנה לא חזרה.
קופת חולים וצוות רפואי לעיתים ידועים באטימותם... ושווה ללכת למיון נשים בקופת החולים, לא יודעת למה אמרו לך 3 שעות... (איזה קופ"ח?) מה שכן, אני בהריון הזה לא הלכתי לראות דופק לפני שבוע 9... מנסיוני, אצלי לא רואים לפני שבוע 7-8 וכשהולכים לראות דופק ולא רואים כי מוקדם מידי, זה רק מוסיף לאלמנט הלחץ...
ובקשר לבעל, אני גם חווה קשיים בעיכול ההריון מצידו, למרות שזה לא ההריון הראשון אחריי האובדן, אני משתדלת עם כל הפחדים והחששות שלי להצליח להכיל גם אותו, החוויות שלו מההריון שאיבדנו ומההריונות שאחריי שהסתיימו בידיים מלאות אבל היו לא פשוטים בכלל צרובים אצלו ומצטרפת דאגה לא רק לעובר ולהריון, אלא גם לי ולילדים.
אולי שיחה גלויה בנושא תעזור, אולי צריך גם יותר מאחת... שיבין שאתם ביחד בדבר הזה אז כדאי לעבור את זה יחד (הלוואי והבחור הסגור שלי היה מצליח להבין את זה...).
השלבים הראשונים האלה הם הכי קשים, תשתדלי לחשוב חיובי ולתת מקום גם לפחדים.
 

אמאלוסי

New member
חיבוק

ביורוקרטיה זה נורא !
אני הלכתי המון בהריון אחרי הפלות למוקד בקופת חולים. הייתי יקירת מחלקה :)) בסוף הם אפילו נתנו לי רצועות אישיות למוניטור. מספיק להמציא שכואבת לך בטן ובודקים אותך. נכון, לפעמים ישבתי כמה שעות. אבל זה מה יש...

לגבי בעל. הריון חדש זה מלחיץ, לפעמים אפילו מכניס לדכאון.בעלי ממש היה ב"דכאון לפני לידה". כי, אפילו שגם אני עובדת ומתפרנסת, הוא צריך להאכיל עוד בן אדם. אז נכון, בהריון רציתי להרוג אותו. וכל הזמן אמרתי, אפשר לחשוב, אז שמים עוד פולקע במרק... אבל עכשיו , אחרי, יש לי קצת אמפטיה כלפיו - זה מלחיץ להיות אב משפחה, גבר, שכולם מצפים ממנו שיפרנס את המשפחה בכבוד, ושיהיה לכולם מקום לישון וכן הלאה וכן הלאה...
מקווה שיש לך אחיות / חברות שיוכלו לעטוף אותך בתמיכה.
 
תודה יקרות על התגובות... אתכן קצת מרגיש לי פחות לבד..

זה ממש מתסכל אותי כל עניין הביוקרטיה של קופת החולים. ממש חונק וחנוק לי..

בהריון הקשת הקודם כשעוד גרתי בעיר הקודמת, היתי שייכת לרופא בעל שם והוא עוד בתחילת ההריון כיבד את בקשתי להיות תחת הריון בסיכון בתה"ש על ונתן לי די ישר המלצה והפניה לכך..
לצערי הוא עבר מקופח כללית בה אני חברה למכבי כך שכבר לא נהנת משרותיו. 4 וחצי שנים לא היתי אצל רופא נשים. בעיקר מחשש עם כל הקשור לזה.. לפני כחודשים מצאתי מישהי שנחשבת לטובה מאוד בעיר אליה עברתי רק שידוע כאחת שהתורים אליה ארוכים. לרגע לא חשבתי שזה עלול להקשות עלי. כי לא חשבתי לעוד הריון היות ובעלי סירב לכך בכל תוקף.
קרה ושלא כמצופה נכנסתי להריון. אני כעת בסוף שבוע 5. התור הכי קרוב לאותה רופאה זה באמצע מאי. משיחה/ות טלפונית עם האחיות הבנתי שאין באפשרותה לפגוש אותי לפני ושלצורך בדיקת דופק או כל דבר אחר שאפנה למרכז ב. האשה בעיר אחרת ואכנס לרופא תורן. ומה לגבי המלצתה להריון בסיכון כבקשתי???! להתחיל עם זה מאמצע מאי זה נראה לי ממש ממש מאוחר...
 

שירהד1

Member
מנהל
היי לעטופת הפחד וברוכה הבאה


או. קיי- אז אני מסכמת- לעצמי וגם לך-
בת 40 (לא כתבת זאת. זה מה שכתוב בכרטיס שלך), נשואה, ילדה בת 9, לאחר מכן נולדה בת בלידה שקטה בשבוע 40 (לא כתבת מה היו נסיבות האסון), לאחר מכן נולדה תינוקת בריאה, שכיום היא בת 4 וחצי.
נמצאת בשבוע 5. הריון לא מתוכנן, אך רצוי.
מתה מפחד, ולא יודעת איך תצליחי לעבור זאת שוב, בשנית, ולהישאר אדם ואמא שפוייה.
איך הצלחת לעבור את הריון הקשת שלך? מה עזר לך אז, אם בכלל?
אם טיפול וליווי אישיים מדברים אלייך, את מוזמנת לפנות אליי לצורך כך במערכת המסרים. אשמח לשתף אותך בפרטים נוספים.

לגבי נושא הביורוקרטיה- יש אפשרות לבוא בכל שלב שהוא למרכז בריאות האישה ולבקש להיבדק. האם בהריון הקשת שלך היית צריכה להיות מטופלת טיפול רפואי מיוחד כלשהו? (תמיכה הורונאלית, הזרקות קלקסן...), הוגדרת כהריון בסיכון?. מי היה רופא/ת ההריון הקודם שלך? האם יש לך דרך תקשורת עימו/ה? (מייל, נייד...).

מאחלת שיהיה הריון תקין ושיסתיים בידיים מלאות
.
שירה.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
היי שירה..

מדקדקת את סיכומך..
-אכן לפני כמעט 4 חודשים מלאו לי 40. עוד נדבך שמגביר חרדה..
מה גם שמה שהוסיף לתחושת ה'כנגד כל הציפיות' היה זה שלפני כ3 חודשים העזתי לחזור לאחר כ5 שנים לרופאת נשים חדשה ובמקביל עקב סבלי ממיגרנות עברתי בדיקות דם ביום השני של המחזור וכשהגעתי לרופאת הנשים החדשה שנחשבת לבעלת שם היא הסתכלה על תוצאות הבדיקה ואמרה שלפי הבדיקות נראה שהנני כבר בגיל הבלות ולא הכי פוריה ושבמידה ואנו רוצים הריון נוסף אז אצטרך להתחיל בטיפולי פוריות.. כך שעם האכזבה שהיתה בפן האישי שיתפתי בביטחון את בעלי בידיעה, שכאמור היה סגור ושלם עם אי רצונו לעוד ילד (יש מצב שבין השאר בגלל דאגתו אלי וגם הטרדה מכל הכרוך בכך.) ובמקביל התחלתי אני להשלים עם העובדה כי אין לי אלא להשלים ולהתמודד עם אי רצונו ולקבל את זה שזה בעצם רק לטובתי ומצאתי עצמי לראשונה מוסרת בגדי תינוקות ששימשו את הבנות, ואת מיטת המעבר, מוכרת במחיר מצחיק את העגלה ומפרסמת למכירה את השיגה מיטת התינוק וכרית ההנקה..
- אכן בכורתי אוטוטו בת 9, הלידה השניה שלי היתה "שקטה" בשבוע 40- והסיבה: לצערי הרב לא ידוע עד היום. לא חבל טבור כרוך ולא קרישיות.. כן, יד הגורל האכזרית!!! כ5 ח' לאחר מכן נכנסתי להריון עם ילדת הקשת המאירה שלי (מה שבדיעבד היה מהר מידי כי היתי עמוק בתוך שנת האבל בה בחרתי להיות ואת ההריון שלה הסתרתי אפילו מעצמי (אף לא פעם אחת הסתכלתי על צג האולטרסאונד מחשש להיקשר ולהיצלק בשנית..)..
- בהריון השלישי שלי הצלחתי (בזכות הרופא הקודם שהיה לי שלצערי עבר מהכללית למכבי) די מתחילתו להיות מטופלת בהיי ריסק בתל השומר הרופאה המקסימה שקיבלה אותי בביקורי התכופים של נתנה בידי הפניה פתוחה לאשפוז. יצא אז שקצת לפני שבוע 35 אשפזתי עצמי,היה זה יום לפני ראש השנה. לא היתי מסוגלת לראות עצמי בערב החג אצל משפחתו עם בטן של תחילת תשיעי. רגע לפני שבוע 36 עברתי שוב דיקור מי שפיר וזאת בכדי לראות הבשלת ריאות ומוכנות ללידה ובשבוע 36 ילדתי את ביתי. כל כך רציתי חוויה מתקנת ואף הזמנתי דולה מבית החולים אך לצערי שילמנו לה לשוא ולא ניצלנו את שירותיה היות וזמן קצר לאחר שהגיע המוניטור הראה האטה בדופק ונשלחתי היישר לקיסרי חירום. ב"ה ביתי בטוב.
כיום נמצאת כמעט בשבוע ה6 של הריון חדש אך לא מצופה ולא מתוכנן ואולי גם לא רצוי.. (מלבד על בנותיי שלכשידעו יתמוגגו משמחה).
מלבד בדיקת הבטא טרם היתי אצל רופת הנשים ולא ביצאתי בדיקות. מכעיס אותי שהרופאה מסרבת לקבל אותי לפני חודש מאי. כל כך קיויתי שתסכים לקבל אותי לפני. וכן אעשה ככל שביכולתי על מנת להיות שוב תחת השגחה וטיפול בהיי ריסק של תה"ש.. (את הלידה השקטה עברתי אז באסף הרופא ומאז לא מסוגלת להתקרב לשם..)
- בבוקר שישי שעבר נפגשתי פגישה חד פעמית עם התרפיסטית שליווה אותי מחודשים ספורים אחרי "השקטה" ועד לפני קצת יותר משנה. כשבעלי גילה והבין שניפגשתי עימה שוב. הוא לא הגיב בטוב, היה ההפך מאמפתי וזרק "חשבתי שאת כבר מאחורי זה ושכבר הפסקת עם המפגשים האלו" ואם איני טועה הוסיף גם "לא חבל על הכסף?!"
סליחה על העומס ותודה על ההקשבה
 

שירהד1

Member
מנהל
ואו, באמת עמוס...

ובגלל שעמוס, אתמצת בנקודות:
1. מגרנות בהריון- סבלתי מאוד מאוד ממגרנות בהריון עם מעיין, גם כי יש לי נטייה לכאבי ראש ומגרנות, וגם בגלל שהעומס הנפשי הכריע אותי. לקחתי מדי יום כדור בשם רילרט, שנאמר לי מפורשות במרכז הטרטולוגי שמותר לקחת אותו.
כך שיש פתרונות, גם לאישה בהריון. צריך כמובן להתייעץ רפואית לגבי העניין וגם לברר במרכז הטרטולוגי.

2. יש לך ולבעלך לדון על הרבה נושאים משמעותיים ומכריעים, כגון עד כמה ההריון הזה רצוי, איך מתייחסים להמשכו, איך הוא יכול לתמוך בך, לאיזה סיוע את זקוקה ממנו, וכן הלאה. רצוי לעשות זאת במסגרת טיפולית שתיתן מענה לשניכם.
אם הוא מתנגד למסגרת טיפולית, תלכי את בעצמך ותדוני עם המטפלת שלך בכל הנושאים הללו ועוד.

3. "לא חבל על הכסף?"- סליחה, אבל ממרום שנות עבודתי, אני יכולה לומר לך שזו תגובה גברית טיפוסית. וסליחה עם כל הגברים (כמו בעלי, למשל) שכן מבינים חשיבות תהליך טיפולי רגשי וחושבים שממש לא חבל על הכסף, כי הבריאות הנפשית הרבה יותר חשובה. אגב, הרבה פעמים הגברים אומרים את זה כחלק מההתנגדות שלהם, וממערך ערכים מסויים שעליהם גודלו, ולא בגלל שהם באמת חושבים שזה מיותר.
גם בטיפול רגשי יש מגוון מחירים. מעיזה לומר שאני גובה 200 ש"ח על שעה טיפולית (ואני משקיעה כעת את כל מרצי והוני כדי ללמוד ולשכלל יכולותיי כמטפלת גם בנושא זה), ויש כאלו שגובות 400 ש"ח ואפילו יותר.

אני מקווה שכן תמשיכי להיות מטופלת ותמשיכי לדאוג לעצמך, כמו גם לזוגיות...
ההריון הזה יציב בפניכם אתגרים לא פשוטים- גם אישיים וגם זוגיים, וצריך סיוע בהתמודדות.

שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
קפצתי אתמול בבוקר למ.בריאות האישה...

בעקבות הפרשות עם דם שהיו לי עד לפני ימים אחדים וכאבים כמו כאבי מחזור חזקים..
לפי תאריך המחזור האחרון אני אמורה להיות בשבוע 6.4.
היא ראתה שק הריון תוך רחמי אך לא ראתה עובר ולא דופק.
נתנה לי הפניה לבדיקות דם ולאולרסאונד בעוד 5 ימים.
מקווה ימשיך טוב...
 

שירהד1

Member
מנהל
אמממ....

בשבוע זה אמורים במפורש לראות עובר בתוך שק ההריון. לרוב יש גם דופק, אבל לא תמיד. אבל שק הריון ריק? נשמע לי, לצערי הרב, לא ממש בכיוון, אלא אם כן היה ביוץ מאוחר, וגיל ההריון יותר צעיר ממה שציינת, שזו כמובן גם אפשרות.
האם הרופאה נראתה מודאגת? אופטימית? איזו תחושה קיבלת ממנה?
בכל מקרה, בוודאי שצריך לחכות עוד מספר ימים וללכת שוב להיבדק.
אני מקווה יחד איתך שמדובר בביוץ מאוחר, ושבעוד מספר ימים תהיה התפתחות חיובית.


שירה דוד
ריפוי בעיסוק והוראה מתקנת לילדים עם קשיים התפתחותיים ולקויות למידה
הדרכת מרפאות בעיסוק, מורות להוראה מתקנת וסטודנטיות
מנהלת פורום אובדן הריון ופורום הריון אחרי אובדן, תפוז.
ליווי ותמיכה בנשים לאחר אובדן הריון.
09-7749028
 
למעלה