Caput femoris
New member
שלב הסיכומים
איך עברה עליכם 2014? ומה התכניות לשנה הבאה?
אחרי לא מעט שנים קשות, 2014 שלי היתה עת קצירת היבול. שבועיים לפני שהיא התחילה קיבלתי PR וכמה ימים לאחר מכן גם חוזה עבודה לשנה. סוף סוף עבודה אמיתית עם משרד משלי, משכורת קבועה, פנסיה וכל הדברים האלה. התואר הגיע ברוב הוד ותלבושות מצחיקות כמה חודשים לאחר מכן. מבחינה מקצועית הדברים זרמו כמעט חלק - שלושה פרסומים, קצת פחות מהמצופה אבל את שלושתם אהבתי מאוד ואחד מהם אפילו התפרסם בכתב עת מצוין. לא פחות חשוב - שלושה גרנטים שיסדרו אותי לשנים הקרובות. ואולי הכי חשוב - למדתי לעבוד במערכת האוסטרלית בלי להשתגע מהאיטיות, הסרבול והצביעות האופייניים ובלי לעשות יותר מדי שטויות.
לאט לאט אני מתחיל להיות אוסטרלי. לומד מה זה מדיקייר, איך עובדת פנסיה, איך שוכרים דירה ומה ההבדל בין union ל league. האופניים הפכו לקצת יותר מאמצעי תחבורה, הוחלפו ושודרגו, ועכשיו כמו כל אוסטרלי גם לי יש תחביב. כמה פעמים בשבוע אני קם בארבע, לובש לייקרות מצחיקות עם כריות בתחת, ממלא את הראש בדת׳ מטאל ויוצא לעצבן את הנהגים לכמה שעות. היה לי מוזר למצוא ספורט שאני עושה בשביל ההנאה ולא בשביל רגשות האשם או איזה מ״כ מניאק.
וחוץ מזה - עברתי שלוש דירות, התחלתי וסיימתי שתי מערכות יחסים, ובפעם הראשונה מזה שמונה שנים הצלחתי לשרוד ביקור בארץ, ולמען האמת נהנתי שם מאוד.
אם 2014 היתה שנת ההבקעה, 2015 מתוכננת להיות שנת הכיבוש. איפשהו במהלך השנה אני צפוי לקבל אזרחות, לעבור לדירה משלי (בשכירות כמובן - זובי סחבק קונה בשוק המטורף הזה), ובשאיפה להתכנס לשעות עבודה יותר סבירות, שאיפה שסיכויי ההתכנות שלה לא ברורים כרגע היות ואני לקוח את ההגאים על כמה פרוייקטים גדולים.
אני רוצה לטייל יותר ביבשת הנפלאה הזו (על האופניים כמובן), לכתוב יותר, לשתות פחות (אוקסימורון?) ולהימנע ככל האפשר מהרפתקאות רומנטיות מיותרות.
ולא פחות חשוב - אני רוצה לראות את הפורום הזה שוב פורח, מתפתח לכיוונים בלתי צפויים כמו שרק הוא יודע וממשיך להצחיק, לעניין, לעצבן וללמד אותי לפחות באותה מידה שהוא עשה זאת עד כה.
איך עברה עליכם 2014? ומה התכניות לשנה הבאה?
אחרי לא מעט שנים קשות, 2014 שלי היתה עת קצירת היבול. שבועיים לפני שהיא התחילה קיבלתי PR וכמה ימים לאחר מכן גם חוזה עבודה לשנה. סוף סוף עבודה אמיתית עם משרד משלי, משכורת קבועה, פנסיה וכל הדברים האלה. התואר הגיע ברוב הוד ותלבושות מצחיקות כמה חודשים לאחר מכן. מבחינה מקצועית הדברים זרמו כמעט חלק - שלושה פרסומים, קצת פחות מהמצופה אבל את שלושתם אהבתי מאוד ואחד מהם אפילו התפרסם בכתב עת מצוין. לא פחות חשוב - שלושה גרנטים שיסדרו אותי לשנים הקרובות. ואולי הכי חשוב - למדתי לעבוד במערכת האוסטרלית בלי להשתגע מהאיטיות, הסרבול והצביעות האופייניים ובלי לעשות יותר מדי שטויות.
לאט לאט אני מתחיל להיות אוסטרלי. לומד מה זה מדיקייר, איך עובדת פנסיה, איך שוכרים דירה ומה ההבדל בין union ל league. האופניים הפכו לקצת יותר מאמצעי תחבורה, הוחלפו ושודרגו, ועכשיו כמו כל אוסטרלי גם לי יש תחביב. כמה פעמים בשבוע אני קם בארבע, לובש לייקרות מצחיקות עם כריות בתחת, ממלא את הראש בדת׳ מטאל ויוצא לעצבן את הנהגים לכמה שעות. היה לי מוזר למצוא ספורט שאני עושה בשביל ההנאה ולא בשביל רגשות האשם או איזה מ״כ מניאק.
וחוץ מזה - עברתי שלוש דירות, התחלתי וסיימתי שתי מערכות יחסים, ובפעם הראשונה מזה שמונה שנים הצלחתי לשרוד ביקור בארץ, ולמען האמת נהנתי שם מאוד.
אם 2014 היתה שנת ההבקעה, 2015 מתוכננת להיות שנת הכיבוש. איפשהו במהלך השנה אני צפוי לקבל אזרחות, לעבור לדירה משלי (בשכירות כמובן - זובי סחבק קונה בשוק המטורף הזה), ובשאיפה להתכנס לשעות עבודה יותר סבירות, שאיפה שסיכויי ההתכנות שלה לא ברורים כרגע היות ואני לקוח את ההגאים על כמה פרוייקטים גדולים.
אני רוצה לטייל יותר ביבשת הנפלאה הזו (על האופניים כמובן), לכתוב יותר, לשתות פחות (אוקסימורון?) ולהימנע ככל האפשר מהרפתקאות רומנטיות מיותרות.
ולא פחות חשוב - אני רוצה לראות את הפורום הזה שוב פורח, מתפתח לכיוונים בלתי צפויים כמו שרק הוא יודע וממשיך להצחיק, לעניין, לעצבן וללמד אותי לפחות באותה מידה שהוא עשה זאת עד כה.
