פתטית, צריכה קצת אהדה.
הרבה זמן לא הייתי כאן, עשיתי חיפוש של השם שלי והמשפט בין האחרונים שכתבתי היה
"מחוייבות מפחידה אותי, רגשות מפחידים אותי, חבר מפחיד אותי. אני תמיד הייתי הצד שפחות אוהב וזה הכי קל. בא לי שמישהו ישבור לי תלב ויפוצץ לי את הבועה"
ב-23.10.11.
אני וא' חזרנו זה לזרועות זו ב20.11.11.
בהתחלה זה היה מבוסס על משיכה ופתאום התאהבנו, כל כך ביחד, כל כך אינטנסיבי, חיכיתי שישוב מהצבא, מהריתוקים, מהכלא הצבאי. הכנסתי אותו הביתה, עשיתי איתו סקס למרות שהייתי במצב בעייתי עם עצמי, נתתי לו הכל.
יש לי אוטו צמוד ובית די גדול, משפחה תומכת, מפרגנת ומדהימה. חצר כיפית עם מנגל ענק והורס. מיטה ענקית, מזגן על טורבו בחדר. בכלל אני די מסודרת (לא מחפשת להשוויץ, תכף תבינו).
הקשר הלך ונהיה יותר ויותר טוב, הזנחתי טיפה את החברות שלי אבל היו לי מספיק ביצים להסביר להם שאם זה הדדי זה בריא ושבבקשה אם הן יכולות לפרגן אני אשמח, כי כרגע אני לא מסוגלת להתרחק ממנו.
שכחתי לציין שאנחנו גרים באותו יישוב, מכירים כל החיים, נמצאים באותה חבורה, ידידים הכי טובים, הבסט של הבסט אבל עם המון משיכה מינית.
זרקתי את החבר הקודם שלי בשביל להשאר איתו בקשר ידידותי. כי הוא קינא מאוד, אחר כך הסתבר שאכן היה במה.
קשה להסביר את המצב הזה, שבן אדם נמצא לך בתוך החיים כל כך הרבה שנים בכל כך הרבה סטטוסים, שמע כל סיפור מכל צד.
כבר חודש וחצי אני מרגישה שמשהו לא יושב במקום. אני מנסה לדבר על זה, מנסה לתקן, חופרת לו על דברים שאני חושבת שאני לא בסדר בהם, אוכלת את עצמי. והוא אומר לי שהוא אוהב אותי- על אף שאהבה היא לא הכל, לא יכולתי להתקיים בעולם בו שנינו נמצאים ואוהבים אבל פרודים.
אכלתי את עצמי על המצב העגום הזה וביום שישי בערב הוא הגיע אליי הביתה על מנת לצאת למסיבה.
הייתי כבר מוכנה והוא זרק הערה גסה על המכנס הקצר שלי (ג'ינס קצר פשוט) וירד למטה לדבר עם הוריי היקרים.
החלפתי לפיג'מה ונשכבתי במיטה. פעם אחת בחורה חייבת לעמוד על שלה. התיישבנו ככה בחצר והודענו לשאר החברה שאנחנו לא באים איתם היום.
ופתאום נמאס לו, הוא לא רוצה אותי בתור החברה שלו יותר, אני כבר לא מעניינת, הוא לא נמשך אליי ובכללי רק רוצה ללכת הביתה לישון לבד כי נמאס לו והוא לא מעוניין בי יותר.
הייתי המומה ודרשתי לקבל הסבר הולם וסיום הולם למערכת היחסים המדהימה הזאת שהשקעתי בה את כל כולי. לא היה לו הסבר ראוי בשבילי, רק מילים פוגעניות, היה נשמע כאילו עשיתי לו משהו רע.
הוא הלך ואני ואחותי השתכרנו מוודקה קרנבריז עד אור הבוקר.
למחרת נפגשתי עם ידיד שלי-חבר טוב שלו, וסיפרתי לו. הוא אמר שהוא המום והוא יילך לשמוע אותו כדי להבין מי מדבר ככה ומי מחפש לפגוע בצורה כזאת באנשים, במיוחד כאלה שקרובים אליו.
הגישה שלי הייתה- אף אחד לא ידבר אליי ככה, אבל אם אני אקבל הסבר מספיק טוב, אולי יש עוד צ'אנס למערכת היחסים הזו, אני מאוהבת.
מוצ"ש 1:00 בלילה, מקבלת טלפון ממנו. שיא החוצפה
בסוף עניתי, הוא אמר שהוא חייב לי את האמת, והיא כזאת:
הוא נשאר כי נוח, כי תמיד יש אוטו וחצר והמשפחה שלי. ותמיד יש עם מי להיות ועם מי לצאת. פשוט הפסקתי לאהוב אותך באיזשהו שלב ונשארתי.
בשיא המודעות הוא ניצל אותי, הוליך אותי שולל, גרם לי לחשוב שמשהו אצלי לא תקין, שמערכת היחסים הזאת לא מתנהלת היטב באשמתי.
היא מתנהלת לא טוב בגלל שאם לפני חודש-חודשיים-שנה היית אומר שהפסקת לאהוב היינו עושים ברייקאפ סקס ונפרדים בחיבוק. כי אין סיבה שאשאר איתך ומותר לך להפסיק לאהוב אותי.
הוא האדם הכי קרוב אליי ב-4 שנים האחרונות, בתור ידיד או בן זוג זה לא כל כך משנה. הוא איתי, שומע על הכל, שם בשבילי. ופתאום לגלות שכל זה זיוף כי יש לי אוטו?
אני מסרבת להאמין שהכל היה שקר אבל אם אני אאמין שאפילו רגע אחד היה אמת- אני אתחיל להיות סלחנית. ואני לא מסוגלת שהוא יהיה בחיים שלי בתקופה הזאת. לא כואב לי על הקשר, כואב לי על האדם הזה שתמיד האמנתי לו ותמיד הייתה לי הרגשה שאני שם במקום הראשון. אחרי האוטו כמובן. קשה לעיכול, קשה לסליחה וקשה להבין בכלל איזה מן בן אדם עושה מעשה כזה למישהו שהוא טוען שאהב.
הוא רוצה שאני אשאר בחיים שלו, קשה לו לאבד אותי. זה בטוח לא יקרה. הקשר שלנו הוא בושה וגם הרגשות האלו. אבל זה שם, לא משנה כמה חזקה אני אהיה.
מי שומר על השומרים
אנחנו שמחים לארח את אחת הדמויות המרכזיות בתחום ביקורת התקשורת בישראל - שוקי טאוסיג, עורך "העין השביעית". שוקי יענה לכל השאלות מחר בשעה 10:00. http://www.tapuz.co.il/forums2008/viewmsg.aspx?forumid=391&messageid=163085543
להקרנת "שלגיה והצייד" כבר נרשמתם
מהרו להירשם - מספר המקומות מוגבל
http://www.tapuz.co.il/blog/net/ViewEntry.aspx?EntryId=2349675&skip=1