שלום - אבקש טיפים לשזירת בוקט -

[חברה]

שלום - אבקש טיפים לשזירת בוקט -

כלומר, זר עגול וצפוף (מכירה את טכניקת הספירלה). תודה!

 

[בועז בר]

אם את מכירה את טכניקת הספירלה, כל שנותר לך

הוא להתאמן... נוח מאוד, בתור התחלה, לעבוד עם פרחים בעלי גבעול דק, ישר וקשיח ובעלי תפרחת מרובה כמו חרציות למיניהן, ליזיאנטוס וכדו' בתוספת פילרים תואמים כמו אסטר, סולידגו, לימוניום ועוד. ירק כמובן, מאוד חשוב וחיוני בכל זר. בשלב הבא ניתן לקחת פרחים "ברורים" יותר, כלומר ראש אחד על גבעול כמו חמניות, גרברות, ורדים וכו' וליצור בוקט בו הפרחים במרחקים שוים וביניהם ירק ופילרים. זה כבר יותר קשה כי צריך לשמור על המיקום המדויק של כל פרח ופרח, לעומת האופציה הראשונה בה הפרחים יכולים לזוז ולהתערבב חופשי. צורת העבודה המועדפת עלי היא להבין את הפרחים והירק מראש, מנוקים וממויינים לקבוצות על השולחן, ואז ליצור את הזר. זרים קטנים אפשר להחזיק ביד, גדולים יותר להשכיב על השולחן אחרי שנוצר ת הספירלה הראשונית, ואז לסובב את הזר בשכיבה תוך כדי השזירה. מקווה שעזרתי

 

[בועז בר]

להבין = להכין.

 

[חברה]

תודה לך, אבל -

אני די בקיאה בשזירה, אך דוקא יש לי קושי בשזירת זר צפוף שצורתו הסופית היא מעין חצי כדור (משהו כמו זר כלה). האם אני מצליחה להסביר את עצמי? אגב, הזר בתמונה מקסים! - אסתרים? תודה מראש!

 

[בועז בר]

אסטרה שורש וחרציות ורודות, בליווי סהרון.

אם אני מבין נכון אז את מתקשה ביצירת הכיפה העגולה של הזר, כן? כלומר שהפרחים לא יהיו במשטח אחיד אלא בצורת חצי כדור? אם זה המצב, יש שתי אפשרויות: 1. במקרה של זר אוורירי משהו, כלומר לא צפוף בכוח כמו זר כלה, אם הספירלה טובה, אחרי הקשירה וגיזום הגבעולים בקו ישר, אפשר להעמיד את הזר על השולחן, והוא יישאר לעמוד לבד. מוכר לך? בשלב הזה מרימים את הזר, מצופפים את הגבעולים לאלומה אחת וחוכים שוב בקו ישר. כעת משחררים שוב את הגבעולים... וטופחים אותם בשולחן בעדינות, במטרה להעמיד שוב את הזר. מה שקורה בשלב הזה הוא שהגבעולים הצדדיים ירדו קצת כדי ליישר קו בצורה הפתוחה. יחד איתם ירדו ראשי הפרחים שלהם שנמצאים בקצוות הזר כלפי מטה ותתקבל הצורה המבוקשת... את הסרבנים שלא ירדו, ניתן למשוך ביד לליטוש אחרון. במילים זה מסובך, בתכל'ס זה די פשוט ויעיל... 2. זר צפוף ומהודק, כמו הזר שבתמונה, צריך להיעשות מראש הצורה מדורגת, כאשר הפרחים הראשונים מהוים את מרכז הזר, הסיבוב הבא אחריהם נמוך יותר וכן הלאה. כל עוד הזר ביד ללא קשירה, ניתן להרים ולהוריד כל פרח שרוצים, מהגבעול או מהראש, כדי שיהיה בדיוק בגובה הנכון. ניתן גם לקשור בגומיה (לא הדוקה מאוד) לפני הקשירה הסופית המהודקת, ואז לנצל את גמישות הגומיה ולנייד את הפרחים מעלה ומטה לקבלת הצורה הרצויה. טיפ אחד שיש לי לגבי זרים קצרים כאלה, הוא לא לאחוז את הזר עם כף יד מלאה, אלא עם אצבע ואגודל, כדי שנקודת האחיזה תהיה צרה ותתאפשר ספירלה טוב בגבעולים הקצרים. כאמור בהתחלה, עם האימונים והתירגול בא הרגש והתוצאה הטובה בעקבותיו. ב-ורדים למשל, רצוי לבחור את אלו עם הגבעולים הדקים, לאו דוקא את האיכותיות שבאות על "מקלות מטאטא" כדי שלא ייווצר זר שידרוש כלה עם יד של פועל בנין

כדי לאחוז את הצרור...