שלום :) אגו מפוצץ וערך עצמי פגוע

שלום :) אגו מפוצץ וערך עצמי פגוע

או שמא אומר ערך עצמי פגוע ולא ריאלי יצר אגו נפוח, ענק, מפלצתי. הוא כ"כ גדול שעצמי כלוא אי שם בפנים וכמעט לא בא לידי ביטוי. כתיבת ההודעה הזו היא עבורי הישג גדול. לפי זכרוני קודם הערך העצמי שלי נפגע ואז האגו נוצר כפיצוי. מחיים בתחושה של חוסר ראיות יצרתי מגננות שקריות אותן אני מסירה בזה אחר זה. הטורף, האגו, מנסים להמית אותי , מתנגדים לחיים, לפריחה, למימוש של עצמי. יש חיים ואני חלק בלתי נפרד מהם אולם רוב הזמן איני באמת חיה אותם. רוב הזמן אני כלואה עמוק בפנים ורק מתבוננת בעצמי או בפוטנציאל שלי או בדברים שבא לי לעשות אבל... או בהתנהגות שלי בפועל שלא קשורה בכלל למה שאני באמת מרגישה עמוק בפנים. זו חוויה של פער גדול בין איך שאני מתנהגת ומתנהלת בפועל, במציאות לבין החוויה הפנימית האותנטית שלי, שהיא פשוטה, זכה וקסומה. אני חותרת להביא את הערך העצמי שלי למקום ריאלי ובו בזמן להוציא את האויר מהבועה האימתנית שמקשה על הנשימה. איך מסלקים את החשיבות העצמית הרעה הזו? איך משנים את מאזן הכוחות ביני לבין הטורף/האגו? איך מביאים את הערך העצמי למקום ריאלי? אשמח לשמוע על דרכי עבודה שיכולות לסייע בעניין זה. תודה אורן
 

undersun

New member
זה לא סיפור גדול

יצא לי להרגיש את כל מה שרשמת, ולהסתובב סביב הערך העצמי שלי בלי סוף.. לפי ההודעה אפשר לראות שיש לך את המודעות לבעיה, מה שנשאר לעשות זה להביא את הדברים לידי ביטוי ביומיום שלך, תעשי מאמץ לא לשפוט את עצמך יותר מדי ולקבל דברים כמו שהם, בלי אשמה או היסוסים לגבי דברים שעשית או שהיית רוצה לעשות. הערך העצמי, תמיד יהיה חלק ממך ותמיד ינסה להשתלט בכל מני דרכים על המיינד שלך.. המקום הכי ריאלי זה לצחוק לו, עד שהוא יהפוך ללא רלוונטי, חסר ערך. תבדקי עם עצמך מה פוגע בך, ואיפה את פוגעת באחרים, ואיך דברים יכולים היו להיראות יותר טוב, ותבצעי אותם עם רצון חזק. מקווה שמצאת עזרה בדברים האלו, לי זה עוזר
 

bladewraith

New member
לי יש..

בשבילי לא להוציא אגו מחוץ לעצמי דווקא מעלה לי את הערך העצמי כי אני יודע שאני מצליח להתנגד לו. או שאני פשוט מוצא תעסוקה להגדלת הערך העצמי שלי כמו לעזור לאנשים או פעילות גופנית תחרותית ומאתגרת שלא כל אדם יכול לבצע כמו אומנויות לחימה, בולדרינג...
 
תוכל להסביר את כוונתך כשאתה אומר:

"לא להוציא אגו מחוץ לעצמי"? אני כלל לא מבינה את האמירה הזו.
 

bladewraith

New member
אז...

אגו יכול גם להועיל, כל רגש שלילי יכול גם להועיל תלוי איך פועלים איתה כל רגש שלילי יכול להביא לשיפור כל עוד יש ריסון עצמי (restraint) וקצת שכל .
 
לגבי האגו

ההתעסקות הבלתי פוסקת באגו רק מנציחה אותו ונותנת לו כח יותר ממה שכבר יש לו. לפני זמן לא רב גם לי היתה התנגשות חזקה איתו והוא פשוט מחק אותי כמו עגבניה מעוכה על הכביש
. כששאלתי מה עושים איתו קיבלתי המון זויות ראיה המון תשובות שאמנם די היו ידועות לי קודם אבל כנראה שמשהו בהן הובהר לי טוב יותר. גם בן ענה לי איפשהו אני אכתוב רסיסים ממה שאני זוכר אבל אני לא בטוח שאותם אביא נכונה. ממה שהבנתי בזמן האחרון אין טעם להילחם באגו, לנסות להעלים אותו, לסלק אותו, או להתכתש איתו כי המלחמה הזו די אבודה ואת תפסידי מראש אלא אם יש לך כלים עוצמתיים להתמודד איתו. הדרך לדעתי הכי פשוטה כרגע להתמודד איתו זה להקטין אותו, לגמד אותו, לקבל אותו כחלק בלתי נפרד ממך, להפוך אותו לבדיחה. כל פעם שאת מרגישה אותו עולה וצף להתבונן בו ולהרגיש לפני שאת מגיבה באוטומטיות זה כבר לבד יתן לך מס' שניות להערכת מצב. לפעמים אפשר אפילו לנצל אותו לטובתך כדי להתקדם, פשוט לדעת שהוא קיים בך. מאוד קל ליפול למקום הזה של חוסר ערך עצמי כשהאגו פגוע כי הרי אז הוא מרים את ראשו וצווח כמו ילד מסכן שלקחו לו את המוצץ. פשוט תעשי את מיטב יכולתך כרגע ותנסי להיות סלחנית כלפי עצמך ופחות נוקשה, ותשאפי לא להלקות את עצמך עם דברים לא הולכים כמו שאת רוצה יש לך זמן להכל.
 
שלום

נראה שכל אחד שרוצה להתקדם בתהליך האישי שלו, נתקל ב"אגו". ברגע שזה קורה, ויש הבנה שזו לא הדרך להמשיך ולטעום אהבה, יש ניסיון להתנגדות לאגו ונוצרת מלחמה פנימית. כך אצלי קורה. עם הזמן הבנתי דבר נפלא. האגו חשוב. כן חשוב. בעזרתו אני יכול לראות מעל מה כדאי לי להתעלות. אני יכול לראות את השלב הבא. ניתן לנצל את האגו ככלי להתפתחות. להתעלות מעליו בכל פעם מחדש. עם הזמן האחרון נגלה לי דבר נפלא נוסף ומשחרר כל כך. כל כך: האגו הוא לא אני. הוא נובע כביטוי של השכל שלי. אם אני מדבר, המילים הן לא אני. אם אני מצייר, הציור הוא לא אני, אם אני שר, השיר - הצלילים הם לא אני, אם אני חושב, המחשבות הן לא אני. האגו מגיע ממחשבות, תמיד - אצלי. הפחד מגיע ממחשבות, השיפוט מגיע ממחשבות, הסיבוך מגיע ממחשבות, וכל זה לא הוא לא אני. אזי; אין ממה להילחץ. כל ה"חרא" זה בכלל לא אני. אלא של השכל שנמצא בתוכי. ניתן לראות את השכל מפחד מבלי לפחד כלל וכלל. ניתן לראות את השכל חושב, מבלי לחשוב עמו. ניתן לראות את האגו שר ורוקד מבלי להסכים עמו. אני זה לא המחשבות שלי אני ניצחי ואוהב אהבה ואור. המחשבות לעיתים כן ולעיתים לא. אני זה לא האגו שלי, לעולם. אין צורך להזדהות עם כל מה שהשכל אומר לי. למעשה נדיר מאוד שיש להזדהות עם השכל ועם מה שהוא מבטא. הוא כל כך מושפע מסביבות כאלו ואחרות. מכל דבר. אני עדיין אוהב אהבה לנצח. לנצח נצחים. שלום על כולנו ובתוכנו
 

white crane

New member
אגו- הצעה לפרספקטיבה חדשה.

שלום לכולם. נעים לראות קבוצה כה ערה שדנה וצועדת בדרך הלוחם. לאורן ולכל המשתתפים בדיון זה: 1. הייתי רוצה להציע שם חדש לנושא הדיון הנ"ל. בואו לרגע לא נקרא לנושא אגו. אלא חשיבות עצמית. אני חושב שהשם לכשעצמו כבר מחולל שינוי בתפיסת הנושא שדיברת עליו אורן. מהיא אותה חשיבות עצמית? תנסי/ו לחשוב על זה לרגע. מה שאנו נוטים לקרוא במהירות אגו, שמפריע מקלקל וכו'... הרבה יותר ממוקד לקרוא לזה חשיבות עצמית. ככל שאנחנו מתחפרים ומתעמקים בחשיבות עצמית אנחנו מה שנקרא בשפה היום יומית מיצירם לנו מעמד, יוקרה, כבוד מקום ויחודיות. נבדלות. ככל שאנחנו עוסקים יותר בחשיבות עצמית אנחנו אנחנו מקבעים את עצמינו יותר. כשאנחנו נעלבים זו החשיבות העצמית שלנו שנפגעת. כשאנחנו מתרגזים זה כי פגעו בכבוד שלנו- בחשיבות העצמית שלנו. כשאנחנו גאים זה כי מחמיאים או מעצימים את הכוחות והיחודיות שלנו- החשיבות העצמית. וכו' וכו' וכו'... כמו שצינתי אנחנו מקבעים את עצמינו בחשיבות העצמית שלנו- או במילים אחרות, יותר מילים של דרך הלוחם - אנחנו מקבעים את נקודת המאסף שלנו וממסמרים אותה למציאות שמסביבנו. ככל שנלמד להרפות מהחשיבות שאנו מיחסים לעצמנו נוכל לשחרר את נקודת המאסף. 2. באותו עניין אבל קצת שונה. אחת התגובות בשרשור הזה דיברה על האגו ועל כך שאחנו צריכים להיות יצורים של אור ואהבה וכו'... גם זה בסופו של דבר חשיבות עצמית. להיות יפים זכים ו"מוארים" אנחנו מי שאנחנו עם האור שבנו ועם החשכה שבנו. ואנחנו צרכים ללמוד לקבל את כל זה בענווה ובשקט. דרך הלוחם היא לא דרך של "אור ואהבה " היא דרך של צבירת אנרגיה ופעולה ללא חת על מנת להגיע למטרה מאוד ברורה ונקודתית. אין בה מתיקות אור ויופי. כן יש בה אהבה , אבל לא האהבה החמימה והאנושית שאנחנו רגילים לקרוא לה אהבה. אלא מצב הוויתי של שפיע . 3. לאורן- ראיתי שבתוך ההודה שלך קראת ל"זה" פעם אחת חשיבות עצמית:) תמשיכי להתיחס לזה כחשיבות עצמית ולא אגו - האגו הוא משהו אחר לחלוטין . מונח שקיבל פופולריות ויצא מהקשרו. האגו לכשעצמו הוא מה שמפריד אותך ממני ומכל מבנה אנרגתי אחר. צימצומו הוא צמצומך העלמתו הוא העלמתך.. אבל הבעיה שהאגו שיש לו מיקום מאוד מדיוק בגוף האנרגטי זז ממקומו והפך לחשיבות עצמית. 4. לאורן המשך :) - - - לא קל לצמצם ואף להכחיד את החשיבות עצמית. אבל זה בהחלט אפשרי. ולדעתי חוץ מתהליך "ריגשי" "פסיכולוגי", חשוב לעבוד על צבירת אנרגיה, רענון האנרגיה, והזנה באנרגיה חדשה. הדרכים הטובות שאני מכיר לכך הן בראש ובראשונה תרגילי הטנסגרטי- מעברים קסומים, התעלמות פיזית, הליכה ותרגילים מדיטטיבים להעלאת האנרגיה. ככל שיש יותר אנרגיה יש יותר יכולת לבצע שינויים ולהתמודד איתם. אחד הדברים הנוספים שנאמרו פה ובעניי יש בו המון אמת זה הצחוק. ללמוד לצחוק על מצבים של חשיבות עצמית, ללמוד לזעזע את החשיבות העצמית עם חיוך או גל צחוק מתגלגל. זה מאוד בריא ומרענן ועובד יופי על בלבול החשיבות העצמית. סיום- :) פתאום ראיתי שכתבתי המון , זה מה שקורא כשמתאפקים הרבה :) המון בהצלחה. עגור לבן
 
אז הלכת לשרותים? או שזה היה במקום

סיום- :) פתאום ראיתי שכתבתי המון , זה מה שקורא כשמתאפקים הרבה :)
 
למעלה