שלום אמיר
אני עובדת כמעט שנתיים בתור נציגת שירות לקוחות ,יש נחמה מאוד גדולה בלכתוב בידיעה שאני לא מוכרת שום דבר אלא נותנת שירות שקשור לשירותי בריאות ולכן העבודה שלי לא משעממת אותי כלל וכלל. לאחרונה פניתי אל מנהל החברה בבקשה לעבור אל תחום ההדרכה שגם הוא תחום שמאוד מעניין אותי סיימנו את הפגישה בלחיצת יד ובמילים שלו"את אדם מקסים ונציגה מצויינת השיחה שלנו העשירה אותי מאוד" לאחר שבוע חזרה אלי האחראית עלי עם תשובה כזו:"את באמת מצוינת, את אדם מקסים הציונים שלך מעולים אבל את לא מתאימה להדרכה", לשאלתי למה, קיבלתי את התשובה "כי לא,כי הראש מסריח מלמעלה", והוסיפה ואמרה "אל תשכחי שהיה לך קשה להתקבל לכאן ועברת דרך ארוכה מאוד..." היא כן הציעה להעביר אותי למחלקה בה יש יותר אחריות אבל המשמעות של מעבר למחלקה הזאת היא שאני לא אהיה עם החברות שלי יותר. בהדרכה אני הייתי יכולה להמשיך להיות עם החברות. שאלתי אותה אם זה קשור לאפילפסיה שהיא חלק מחיי,אני מתפקדת בדיוק כמוהם רק עם כדורים ואין לי התקפים כבר המון שנים,תשובתה היתה "לאאאאאאאאאאאאאאאא מה פתאום השתגעת????"(השתגעתי?) על-מנת להתקבל לעבודה הזו הייתי צריכה להגיש מכתב למנכ"לית החברה כדי שהיא תיתן לי קורס חוזר בשל העובדה שנכשלתי במבחן של הקורס הראשון ואכן התקבלתי וכל ההנהלה יודעת שיש לי אפילפסיה. יכול להיות שאין לי את הנתונים המתאימים אך לא אמרו לי,ידוע לי שאין צורך בתעודת בגרות כדי להיות ממונה עלי/מדריכה. השנה למדתי במכינה קדם אקדמית לבני 30+ ותכננתי להמשיך את לימודי לתואר ראשון . העלבון שלי מאוד צורב אולי בשל העובדה שלתחושתי אומרים לי "עשינו לך טובה ,נתנו לך עבודה שבי בשקט ותני גם לנו שקט ,יותר ממה שנתנו לך את לא תקבלי" במאמרים שלך לא מצאתי משהו שיעזור לי למצוא נחמה לעלבון שלי...
אני עובדת כמעט שנתיים בתור נציגת שירות לקוחות ,יש נחמה מאוד גדולה בלכתוב בידיעה שאני לא מוכרת שום דבר אלא נותנת שירות שקשור לשירותי בריאות ולכן העבודה שלי לא משעממת אותי כלל וכלל. לאחרונה פניתי אל מנהל החברה בבקשה לעבור אל תחום ההדרכה שגם הוא תחום שמאוד מעניין אותי סיימנו את הפגישה בלחיצת יד ובמילים שלו"את אדם מקסים ונציגה מצויינת השיחה שלנו העשירה אותי מאוד" לאחר שבוע חזרה אלי האחראית עלי עם תשובה כזו:"את באמת מצוינת, את אדם מקסים הציונים שלך מעולים אבל את לא מתאימה להדרכה", לשאלתי למה, קיבלתי את התשובה "כי לא,כי הראש מסריח מלמעלה", והוסיפה ואמרה "אל תשכחי שהיה לך קשה להתקבל לכאן ועברת דרך ארוכה מאוד..." היא כן הציעה להעביר אותי למחלקה בה יש יותר אחריות אבל המשמעות של מעבר למחלקה הזאת היא שאני לא אהיה עם החברות שלי יותר. בהדרכה אני הייתי יכולה להמשיך להיות עם החברות. שאלתי אותה אם זה קשור לאפילפסיה שהיא חלק מחיי,אני מתפקדת בדיוק כמוהם רק עם כדורים ואין לי התקפים כבר המון שנים,תשובתה היתה "לאאאאאאאאאאאאאאאא מה פתאום השתגעת????"(השתגעתי?) על-מנת להתקבל לעבודה הזו הייתי צריכה להגיש מכתב למנכ"לית החברה כדי שהיא תיתן לי קורס חוזר בשל העובדה שנכשלתי במבחן של הקורס הראשון ואכן התקבלתי וכל ההנהלה יודעת שיש לי אפילפסיה. יכול להיות שאין לי את הנתונים המתאימים אך לא אמרו לי,ידוע לי שאין צורך בתעודת בגרות כדי להיות ממונה עלי/מדריכה. השנה למדתי במכינה קדם אקדמית לבני 30+ ותכננתי להמשיך את לימודי לתואר ראשון . העלבון שלי מאוד צורב אולי בשל העובדה שלתחושתי אומרים לי "עשינו לך טובה ,נתנו לך עבודה שבי בשקט ותני גם לנו שקט ,יותר ממה שנתנו לך את לא תקבלי" במאמרים שלך לא מצאתי משהו שיעזור לי למצוא נחמה לעלבון שלי...