הנוסע השמיני
New member
שלום... אמרו לי שזה מתאים לכאן...
...אצטט ברשותכם את פיטר קאש שציטט את אלברט אינשטיין, בשואלו את שאלת השאלות, לעניות דעתי. האם העולם הוא מקום טוב להיות בו? כמובן שיש שתי אפשרויות, כי אין אנו עוסקים ב"תקינות פוליטית", שתמיד מתחמקת ממענה ישיר ואמיתי...ובכך יוצרת מענה שלישי שלא קיים אלא רק בזכות הכן והלא... אובכן, אנו עשויים לומר "כן", מאידך גיסא, אנו עשויים לומר "לא"... במידה ובחרנו ב"לא"... תבוא השאלה: אז מדוע את/ה עדיין כאן?... מדוע את/ה, שחושב שהעולם אינו מקום טוב להיות בו, ממשיך להיות בו?... מדוע את/ה לא פורש מין העולם בדרך זו או אחרת, מדוע אתה ממשיך לסבול במקום שלא טוב להיות בו?... הבחירה בידך, ואת/ה בוחר שלא לבחור בצעד המתאים לך, מדוע את/ה "לא יוצא החוצה?"... את/ה מפחד?... את/ה חושש?... ממה?... שאולי יקרה נס והעולם יהיה מקום טוב להיות בו?... הרי עד כה, זה לא קרה, לפי שיטתך... מדוע אדם שלא טוב לו בעולם, ממשיך להתקיים? במידה והתשובה היא "כן", העולם מקום טוב להיות בו... אז האם אתה מסכים לכל מה שקורה?... זאת אומרת, כל מה שקורה סביבך זה בסדר?... ואם אתה לא מסכים, מה אתה עושה כדי לתקן?... במידה ובחרנו בתשובה שהיא "כן" ...הינו מקום טוב להיות בו... היכן בעולם נרצה להיות?... מה האפשרויות שעומדות בפנינו?... האם בכלל יש לנו אפשרות לבחור?... האם זכות הבחירה היא אשליה?... ואנו בוחרים תמיד את הרע במיעוטו?... כי לא יכולים כלל לבחור את הטוב המירבי?... איך מקצים לנו את האמצעים כדי להיות בעולם במקום שהוא הרע במיעוטו?... האם הכל הוא יד המקרה?... האם יש תוכנית "אב" עליונה?... והכי חשוב: האם אני נוצרתי להתקיים בעולם או שהעולם נוצר כדי להתקיים עבורי?... מה היא נקודת ראשית הצירים?... אבל קוהלת שמלך על ישראל בירושלים אומר: ...מעיין בפסוקים הראשונים ותוהה לעצמי, כל פעם מחדש... א,א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם. א,ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. א,ג מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם: בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. א,ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. א,ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹ--שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם. א,ו הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ. א,ז כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים--שָׁם הֵם שָׁבִים, לָלָכֶת. א,ח כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ. א,ט מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. א,י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. א,יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן--עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה. {פ} כל פעם פסוק אחר מוצא דרכו ללבי... הפעם זה פסוק מס' 9 (ט')... מה לנו כי נחקור את קיומנו?... למה זה כה חשוב לדעת את הסיבה?... למי זה נחוץ?... למה לא להתקיים כמו כל דבר אחר?... אולי לא רק אנו תוהים על עצמנו?... שאלות שאלות שאלות... ותשובות אין... ...ב,ד הִגְדַּלְתִּי, מַעֲשָׂי: בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. ב,ה עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם, עֵץ כָּל-פֶּרִי. ב,ו עָשִׂיתִי לִי, בְּרֵכוֹת מָיִם--לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. ב,ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם. ב,ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב, וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת; עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם--שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. ב,ט וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי, מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם; אַף חָכְמָתִי, עָמְדָה לִּי. ב,י וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי, לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם: לֹא-מָנַעְתִּי אֶת-לִבִּי מִכָּל-שִׂמְחָה, כִּי-לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל-עֲמָלִי, וְזֶה-הָיָה חֶלְקִי, מִכָּל-עֲמָלִי. ב,יא וּפָנִיתִי אֲנִי, בְּכָל-מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי, וּבֶעָמָל, שֶׁעָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. ב,יב וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה, וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת: כִּי מֶה הָאָדָם, שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, אֵת אֲשֶׁר-כְּבָר, עָשׂוּהוּ. ב,יג וְרָאִיתִי אָנִי, שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן-הַסִּכְלוּת--כִּיתְרוֹן הָאוֹר, מִן-הַחֹשֶׁךְ. ב,יד הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ; וְיָדַעְתִּי גַם-אָנִי, שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת-כֻּלָּם. ב,טו וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם-אֲנִי יִקְרֵנִי, וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי, אָז יֹתֵר; וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁגַּם-זֶה הָבֶל. ב,טז כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם-הַכְּסִיל, לְעוֹלָם: בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים, הַכֹּל נִשְׁכָּח, וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם, עִם-הַכְּסִיל. ב,יז וְשָׂנֵאתִי, אֶת-הַחַיִּים--כִּי רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: כִּי-הַכֹּל הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ. ב,יח וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת-כָּל-עֲמָלִי, שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: שֶׁאַנִּיחֶנּוּ, לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי. הרי אז ידעו כבר את מה שיש היום... דבר לא השתנה...טבע האדם לא השתנה... שאיפותיו נשארו כשהיו... האם לא למדנו דבר?... האם אנו עוסקים בחיים כשל סיזיפוס?... דוחפים את אבן החיים במעלה ההר ומתרדרים במורדו יחד איתה שוב ושוב... למה לנו כל זאת?... מה התחלית?... מי זקוק לכל זה?... מי?... האם קוהלת ידע מה שאנו עדיין לא?... ...מנחשים היום המדענים?... האם ידע קוהלת מה שסטיבן הוקינג מפרסם היום?... ואינשטטין בעבר?... וגלילאו הרבה לפניו ולאונרדו... וקופרניקוס... ואפלטון יב,ז וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל-הָאָרֶץ, כְּשֶׁהָיָה; וְהָרוּחַ תָּשׁוּב, אֶל-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. יב,ח הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת, הַכֹּל הָבֶל. האם הכל מעגלי, ללא התחלה וללא סוף... נוצר - קיים - נהרס, נוצר - קיים - נהרס... תמוהה הדבר בעיניי שכך הדבר... האם אנו כגלגל באופניו של הקב"ה... שסובב וסובב כי משהו מסובבו... והסיבה כלל לא חשובה והמטרה לא מעניינת... האם לא מיותר הדבר?... מרק טווין אמר כך: שפיות ואושר הם שילוב בלתי אפשרי? שום אדם שפוי לא יכול להיות מאושר, מפני שהוא חי במציאות ורואה כמה היא נוראה. רק משוגעים יכולים להיות מאושרים, וגם בינהם, מעטים בלבד" האם זה מזכיר במעט את מילכוד 22 של ג'וזף הלר? כניראה שכן, כי כניראה הלר לקח מכאן משהו, או שהגיע למסקנה זו לבדו... בכל אופן, שניהם צודקים, לא?... אולי להיות חכם, נבון, סקרן, היא קללה?... עדיף להיות בבון מצוי עם תחת אדום, לפצח גרעינים, לדלות כינים וללעוסן, לעסוק כל הזמן בסקס, עדיף גם אלים... כי הקופות נהנות מזה ואם לא, למי איכפת... האם חוכמה היא קללה לאדם?... מאמנים יקרים, בא לכם אדם למשרד ואומר: למה?... למה אני צריך את כל זה?... הינה לכם, חומר לדיון אקדמי...
...אצטט ברשותכם את פיטר קאש שציטט את אלברט אינשטיין, בשואלו את שאלת השאלות, לעניות דעתי. האם העולם הוא מקום טוב להיות בו? כמובן שיש שתי אפשרויות, כי אין אנו עוסקים ב"תקינות פוליטית", שתמיד מתחמקת ממענה ישיר ואמיתי...ובכך יוצרת מענה שלישי שלא קיים אלא רק בזכות הכן והלא... אובכן, אנו עשויים לומר "כן", מאידך גיסא, אנו עשויים לומר "לא"... במידה ובחרנו ב"לא"... תבוא השאלה: אז מדוע את/ה עדיין כאן?... מדוע את/ה, שחושב שהעולם אינו מקום טוב להיות בו, ממשיך להיות בו?... מדוע את/ה לא פורש מין העולם בדרך זו או אחרת, מדוע אתה ממשיך לסבול במקום שלא טוב להיות בו?... הבחירה בידך, ואת/ה בוחר שלא לבחור בצעד המתאים לך, מדוע את/ה "לא יוצא החוצה?"... את/ה מפחד?... את/ה חושש?... ממה?... שאולי יקרה נס והעולם יהיה מקום טוב להיות בו?... הרי עד כה, זה לא קרה, לפי שיטתך... מדוע אדם שלא טוב לו בעולם, ממשיך להתקיים? במידה והתשובה היא "כן", העולם מקום טוב להיות בו... אז האם אתה מסכים לכל מה שקורה?... זאת אומרת, כל מה שקורה סביבך זה בסדר?... ואם אתה לא מסכים, מה אתה עושה כדי לתקן?... במידה ובחרנו בתשובה שהיא "כן" ...הינו מקום טוב להיות בו... היכן בעולם נרצה להיות?... מה האפשרויות שעומדות בפנינו?... האם בכלל יש לנו אפשרות לבחור?... האם זכות הבחירה היא אשליה?... ואנו בוחרים תמיד את הרע במיעוטו?... כי לא יכולים כלל לבחור את הטוב המירבי?... איך מקצים לנו את האמצעים כדי להיות בעולם במקום שהוא הרע במיעוטו?... האם הכל הוא יד המקרה?... האם יש תוכנית "אב" עליונה?... והכי חשוב: האם אני נוצרתי להתקיים בעולם או שהעולם נוצר כדי להתקיים עבורי?... מה היא נקודת ראשית הצירים?... אבל קוהלת שמלך על ישראל בירושלים אומר: ...מעיין בפסוקים הראשונים ותוהה לעצמי, כל פעם מחדש... א,א דִּבְרֵי קֹהֶלֶת בֶּן-דָּוִד, מֶלֶךְ בִּירוּשָׁלִָם. א,ב הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת, הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל. א,ג מַה-יִּתְרוֹן, לָאָדָם: בְּכָל-עֲמָלוֹ--שֶׁיַּעֲמֹל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. א,ד דּוֹר הֹלֵךְ וְדוֹר בָּא, וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עֹמָדֶת. א,ה וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ, וּבָא הַשָּׁמֶשׁ; וְאֶל-מְקוֹמוֹ--שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא, שָׁם. א,ו הוֹלֵךְ, אֶל-דָּרוֹם, וְסוֹבֵב, אֶל-צָפוֹן; סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ, וְעַל-סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ. א,ז כָּל-הַנְּחָלִים הֹלְכִים אֶל-הַיָּם, וְהַיָּם אֵינֶנּוּ מָלֵא; אֶל-מְקוֹם, שֶׁהַנְּחָלִים הֹלְכִים--שָׁם הֵם שָׁבִים, לָלָכֶת. א,ח כָּל-הַדְּבָרִים יְגֵעִים, לֹא-יוּכַל אִישׁ לְדַבֵּר; לֹא-תִשְׂבַּע עַיִן לִרְאוֹת, וְלֹא-תִמָּלֵא אֹזֶן מִשְּׁמֹעַ. א,ט מַה-שֶּׁהָיָה, הוּא שֶׁיִּהְיֶה, וּמַה-שֶּׁנַּעֲשָׂה, הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה; וְאֵין כָּל-חָדָשׁ, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. א,י יֵשׁ דָּבָר שֶׁיֹּאמַר רְאֵה-זֶה, חָדָשׁ הוּא: כְּבָר הָיָה לְעֹלָמִים, אֲשֶׁר הָיָה מִלְּפָנֵנוּ. א,יא אֵין זִכְרוֹן, לָרִאשֹׁנִים; וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ, לֹא-יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן--עִם שֶׁיִּהְיוּ, לָאַחֲרֹנָה. {פ} כל פעם פסוק אחר מוצא דרכו ללבי... הפעם זה פסוק מס' 9 (ט')... מה לנו כי נחקור את קיומנו?... למה זה כה חשוב לדעת את הסיבה?... למי זה נחוץ?... למה לא להתקיים כמו כל דבר אחר?... אולי לא רק אנו תוהים על עצמנו?... שאלות שאלות שאלות... ותשובות אין... ...ב,ד הִגְדַּלְתִּי, מַעֲשָׂי: בָּנִיתִי לִי בָּתִּים, נָטַעְתִּי לִי כְּרָמִים. ב,ה עָשִׂיתִי לִי, גַּנּוֹת וּפַרְדֵּסִים; וְנָטַעְתִּי בָהֶם, עֵץ כָּל-פֶּרִי. ב,ו עָשִׂיתִי לִי, בְּרֵכוֹת מָיִם--לְהַשְׁקוֹת מֵהֶם, יַעַר צוֹמֵחַ עֵצִים. ב,ז קָנִיתִי עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת, וּבְנֵי-בַיִת הָיָה לִי; גַּם מִקְנֶה בָקָר וָצֹאן הַרְבֵּה הָיָה לִי, מִכֹּל שֶׁהָיוּ לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם. ב,ח כָּנַסְתִּי לִי גַּם-כֶּסֶף וְזָהָב, וּסְגֻלַּת מְלָכִים וְהַמְּדִינוֹת; עָשִׂיתִי לִי שָׁרִים וְשָׁרוֹת, וְתַעֲנֻגוֹת בְּנֵי הָאָדָם--שִׁדָּה וְשִׁדּוֹת. ב,ט וְגָדַלְתִּי וְהוֹסַפְתִּי, מִכֹּל שֶׁהָיָה לְפָנַי בִּירוּשָׁלִָם; אַף חָכְמָתִי, עָמְדָה לִּי. ב,י וְכֹל אֲשֶׁר שָׁאֲלוּ עֵינַי, לֹא אָצַלְתִּי מֵהֶם: לֹא-מָנַעְתִּי אֶת-לִבִּי מִכָּל-שִׂמְחָה, כִּי-לִבִּי שָׂמֵחַ מִכָּל-עֲמָלִי, וְזֶה-הָיָה חֶלְקִי, מִכָּל-עֲמָלִי. ב,יא וּפָנִיתִי אֲנִי, בְּכָל-מַעֲשַׂי שֶׁעָשׂוּ יָדַי, וּבֶעָמָל, שֶׁעָמַלְתִּי לַעֲשׂוֹת; וְהִנֵּה הַכֹּל הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ, וְאֵין יִתְרוֹן תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. ב,יב וּפָנִיתִי אֲנִי לִרְאוֹת חָכְמָה, וְהוֹלֵלוֹת וְסִכְלוּת: כִּי מֶה הָאָדָם, שֶׁיָּבוֹא אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ, אֵת אֲשֶׁר-כְּבָר, עָשׂוּהוּ. ב,יג וְרָאִיתִי אָנִי, שֶׁיֵּשׁ יִתְרוֹן לַחָכְמָה מִן-הַסִּכְלוּת--כִּיתְרוֹן הָאוֹר, מִן-הַחֹשֶׁךְ. ב,יד הֶחָכָם עֵינָיו בְּרֹאשׁוֹ, וְהַכְּסִיל בַּחֹשֶׁךְ הוֹלֵךְ; וְיָדַעְתִּי גַם-אָנִי, שֶׁמִּקְרֶה אֶחָד יִקְרֶה אֶת-כֻּלָּם. ב,טו וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי, כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם-אֲנִי יִקְרֵנִי, וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי, אָז יֹתֵר; וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי, שֶׁגַּם-זֶה הָבֶל. ב,טז כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם-הַכְּסִיל, לְעוֹלָם: בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים, הַכֹּל נִשְׁכָּח, וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם, עִם-הַכְּסִיל. ב,יז וְשָׂנֵאתִי, אֶת-הַחַיִּים--כִּי רַע עָלַי הַמַּעֲשֶׂה, שֶׁנַּעֲשָׂה תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: כִּי-הַכֹּל הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ. ב,יח וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת-כָּל-עֲמָלִי, שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: שֶׁאַנִּיחֶנּוּ, לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי. הרי אז ידעו כבר את מה שיש היום... דבר לא השתנה...טבע האדם לא השתנה... שאיפותיו נשארו כשהיו... האם לא למדנו דבר?... האם אנו עוסקים בחיים כשל סיזיפוס?... דוחפים את אבן החיים במעלה ההר ומתרדרים במורדו יחד איתה שוב ושוב... למה לנו כל זאת?... מה התחלית?... מי זקוק לכל זה?... מי?... האם קוהלת ידע מה שאנו עדיין לא?... ...מנחשים היום המדענים?... האם ידע קוהלת מה שסטיבן הוקינג מפרסם היום?... ואינשטטין בעבר?... וגלילאו הרבה לפניו ולאונרדו... וקופרניקוס... ואפלטון יב,ז וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל-הָאָרֶץ, כְּשֶׁהָיָה; וְהָרוּחַ תָּשׁוּב, אֶל-הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ. יב,ח הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת, הַכֹּל הָבֶל. האם הכל מעגלי, ללא התחלה וללא סוף... נוצר - קיים - נהרס, נוצר - קיים - נהרס... תמוהה הדבר בעיניי שכך הדבר... האם אנו כגלגל באופניו של הקב"ה... שסובב וסובב כי משהו מסובבו... והסיבה כלל לא חשובה והמטרה לא מעניינת... האם לא מיותר הדבר?... מרק טווין אמר כך: שפיות ואושר הם שילוב בלתי אפשרי? שום אדם שפוי לא יכול להיות מאושר, מפני שהוא חי במציאות ורואה כמה היא נוראה. רק משוגעים יכולים להיות מאושרים, וגם בינהם, מעטים בלבד" האם זה מזכיר במעט את מילכוד 22 של ג'וזף הלר? כניראה שכן, כי כניראה הלר לקח מכאן משהו, או שהגיע למסקנה זו לבדו... בכל אופן, שניהם צודקים, לא?... אולי להיות חכם, נבון, סקרן, היא קללה?... עדיף להיות בבון מצוי עם תחת אדום, לפצח גרעינים, לדלות כינים וללעוסן, לעסוק כל הזמן בסקס, עדיף גם אלים... כי הקופות נהנות מזה ואם לא, למי איכפת... האם חוכמה היא קללה לאדם?... מאמנים יקרים, בא לכם אדם למשרד ואומר: למה?... למה אני צריך את כל זה?... הינה לכם, חומר לדיון אקדמי...