הכפשות בקבוצת ווטסאפ של דיירי בית משותף
1. על פרסום לשון הרע בווטסאפ אפשר להגיש תביעה אזרחית; ואם נעשה בכוונה לפגוע (לשני אנשים לפחות מלבד הנפגע) גם קובלנה פלילית* ותלונה במשטרה. אולם צריך להביא בחשבון, שלא כל אמירה פוגעת היא עילה לתביעה או לקובלנה, שכן למפרסם עשויה לעמוד הגנה מההגנות שבחוק, למשל, שהפרסום אמת ויש בו עניין ציבורי; או שהוא נעשה בתום לב בנסיבות מוגדרות, למשל: כדי להגן על עניין אישי כשר של המפרסם או של מי שהפרסום מופנה אליו (ראי
חוק איסור לשון הרע, בייחוד סעיף 6, 7, 8, 14 ו- 15(3)).
2. לדעתי, לא ניתן לבטל את קבוצת הווטסאפ באמצעות הוראה בתקנון הבית, נוכח סעיף 62(א) ל
חוק המקרקעין, הקובע, בין היתר, כי "אין לקבוע או לשנות בתקנון זכויות של בעלי דירות או להטיל עליהם חובות או תשלומים מסוג או בשיעור שלא פורשו בחוק זה אלא בהסכמתם...” משמע: אי-אפשר לשלול את זכותו של דייר להשתתף בקבוצת ווטסאפ או לחייבו לפרוש ממנה או לבטלה (אם הוא מנהלה), משום שחובות מסוג זה אינן נזכרות בחוק.
3. כאמור, לדעתי, תקנון הבית אינו נוגע לעניין הנדון, אך מאחר שהוזכר, אעיר שתי הערות אגב:
(א) גם כשאין תקנון מיוחד לבית, יש תקנון מחייב, הוא
התקנון המצוי שבתוספת לחוק המקרקעין, בהתאם לסעיף 64 לחוק.
(ב) ככלל, לעריכת תקנון או לשינוי הוראותיו נדרש רוב של בעלי הדירות ששני שלישים של הרכוש המשותף צמודים לדירותיהם (סעיף 62(א) הנ"ל), וזה אינו בהכרח רוב של שני שלישים מבעלי הדירות (מדוע? משום שייתכן שלא כל הדירות בבית שוות בגודלן או שיש מי שבעלותם שתי דירות או יותר).
__________
* קובלנה פלילית היא כתב אישום מיוחד, שרשאי אדם מן השורה להגיש ישירות לבית המשפט בשל עבירות מסוימות; זאת בניגוד לכתב אישום רגיל שמגישה המדינה, באמצעות הפרקליטות או יחידת תביעות משטרתית.
