יש תיאוריה מעניינת שאולי תתן לך כיוון חשיבה
לבעייה שאתה מציג. אני לא יודע אם קראת את הספר 'שיחות עם אלוהים'. בכל מקרה אם ננסה לתמצת טרילוגיה - הטענה היא שכל אחד מאיתנו הוא רסיס אלוהות ובורא את עולמו בגדול דרך התת מודע. זאת אומרת שאם אני מאוד נהנה ממשהו, אבל בתוך התת מודע אני מאמין שההנאה תיפסק, אזי יגיע האירוע שיפסיק את ההנאה. אותו כנ"ל גם ההיפך, אם אני חולה, אבל מאמין באמת (בתת מודע ולא במודע) שאני אבריא, אזי פועלים כוחות שיגרמו לי להבריא. בגדול בעצם - אנחנו אחראים לכל מה שקורה לנו גם במישור הפיסי (בחירות שאנחנו בוחרים) וגם במישור המטאפיסי (אנחנו מושכים דברים אלינו אם אנחנו מאמינים בהם או פוחדים מהם). כל הרע שקורה לנו איננו מגיע מיישות שרוצה להרע לנו, אלא מתוך החוויה שלנו את העולם. היכן הבעייה ? איך שולטים בתת מודע ? איך גורמים לעצמנו להאמין באמת בדברים טובים ? איך מפסיקים לפחד ובכך למגנט לעצמנו את השלילי ? בגדול זו עבודה קשה. הרבה אימון בשליטה מסוג מדיטציה ודימיון מודרך. הרבה עבודה פסיכולוגית - לשחרר את אותו חסם שמאמין שאנחנו לא שווים, או שלא מגיע לנו או שאנחנו אשמים או אנחנו לא מספיק טובים...... (בדרך כלל כדאי לעשות אצל פסיכולוג). הרבה עשייה מעשית - ככל שאדם יותר עובד ולומד ומטפל ומתחזק, הוא יותר עסוק והתת מודע עסוק יותר בלחשוב על העיסוקים (נניח על המבחן) ופחות על כמה אני שווה או לא שווה וכו'. זו תיאוריה, יש בה היגיון, היא לא בהכרח נכונה, אבל יכולה לעזור בהבנה מכיוון פילוסופי של השאלה.
