בת השמש
"בת השמש" הוא רעיון מיתולוגי ארכיטיפי עתיק ואוניברסלי. בת השמש מסמלת את הצד הנשי, העדין, המחמם והמזין של השמש. (בניגוד לצד הגברי של השמש: המיבש, הצורב, השורף והמאכל). בת השמש קשורה לחיות פרא לבנות: באפלו לבן, דוב לבן. יש מספר התייחסויות ל"בת השמש" בתרבויות הפוליתיאיסטיות השונות. הנה כמה דוגמאות: יש סיפור ספציפי על בת השמש אצל שבט צ'רוקי האינידאני http://www.sacred-texts.com/nam/cher/motc/motc005.htm מלכות ונסיכות מצרים נקראו "בת השמש" באופן כללי, מפני שהן היו "בנות רע", כלומר בחסות אל השמש. המלכה נפרטיטי היא "בת השמש" המפורסמת ביותר. לאינקה בפרו יש מיתוס בשם "הרועה ובת השמש" http://www.ritualwritings.netfirms.com/NativeTribal/19bk/tsa00.htm באנגולה יש מיתוס קצת שונה "בת השמש והירח" http://archive.zine5.com/ft52.htm "בת השמש" הוא אחד מכינוייה המפורסמים של המכשפה היוונית קירקה. במיתולוגיה ודית (הודו), יאמי היא בת השמש והיא נחשבת לאם כל חי. כאן אפשר לראות בצורה יפה איך הצד הנשי של השמש נחשב לפורה ומזין. במיתולוגיה האבוריג'ינית (אוסטרליה) - "בת השמש" בארה מלווה את אמא שלה וואלו במסעה היומי בשמים. במיתולוגיה היוונית "בת השמש" היא פסיפה, בתו של הליוס. היא נשואה למלך מינוס. כיוון שהמלך מינוס ככל הנראה היה דמות היסטורית, יש כאן, בדומה לנפרטיטי המצרית, שימוש ב"בת השמש" כדי לתאר מלכה. "בת שמש" נוספת היא האלה אלקטרונה. בדת הינדו, "בת השמש" הוא כינוי לאלת התשוקה דווקא. שמה הוא ראטי והיא אשת אל האהבה קאמה (כן, אותו אחד מקאמה סוטרה). מאמא אואלו היא בת השמש של האינקה אבל נחשבת גם אלת ירח. היא אלת האומנויות. האומנויות, שהן דברים של יצירה, קשורים לכך שבת השמש היא הצד הפורה והבונה של השמש. דיא גריינה היא בת השמש בסקוטלנד. במיתולוגיה הויקנית ארדיה היא בת הירח (דיאנה) אבל גם בת השמש (לוציפר). וופה היא בת השמש ווי אצל שבט סו האינדיאני. הסמלים שלה הם מקטרת השלום והבאפלו הלבן, כלומר סמלים של שלווה, שלום ובנייה.