שלום, אני בת 33 נשואה + 2 וכל החיים נעה בין "

[eliya79]

שלום, אני בת 33 נשואה + 2 וכל החיים נעה בין "

"שמנה" לשמנמנה"

המשקל שלי כיום הוא 82 והגובה 1.53 לפי מחשבון של BM
ה BM שלי הוא 35.03 ואני נחשבת "שמן" וכדי להגיע למשקל "תקין" של 58.5 אני אמורה להוריד ממשקלי 23.5 קילו..

מעולם לא הייתי רזה ותמיד הפריע לי המשקל שלי אבל בלית ברירה למדתי לחיות איתו.

מאז הלידה הראשונה העניין יותר ויותר מפריע לי כי קשה לי לעשות דברים בסיסים עם הילדה אבל חיכיתי כי
רצינו עוד ילד ובגלל בעיות בכניסה להריון (שאינן קשורות למשקל) החלטתי קודם להתמקד בהריון נוסף.

עכשיו אני ארבעה חודשים אחרי הלידה השניה וכרגיל לא הולך לי כלום ואני מכירה את עצמי מספיק בשביל לדעת
שרק ניתוח יעשה את העבודה כיוון שניתוח זו עובדה קיימת. אני לא יכולה לאכול יותר מ- X דברים.

טרם פניתי לרופא המשפחה רציתי קודם להתייעץ כאן, לכם שמבינים בנושא האם לפי ה- BM אני מתאימה לניתוח?
מה עלי לעשות ולאיזה רופא בעצם אני צריכה לפנות. מה הפרוצדורה ואיזה ניתוחים יש (הבנתי שיש כמה סוגים של "קיצור קיבה")
האם אפשר ללכת לרופא פרטי?

אשמח לדעת הכל בנושא.

תודה רבה

 

[קוביd1]

שלום לך

ברוכה הבאה לפורום לפי החישוב שלך הBMI שלך 35.3
הקריטריון לאישור הניתוח הוא BMI 40 או 35 עם מחלות נילוות שקשורות בהשמנת היתר כמו דום נשימה בשינה, כמו בעיות אורטופדיות ,כמו בעית פיריון שקשורות להשמנה.
דבר ראשון אומר לך שכל ניתוח משמש ככלי עזר לירידה במשקל ,ולא יעשה את העבודה בשבילך ,אפשר לרמות כל סוג של ניתוח.

יש כמה סוגי ניתוחים יש את ניתוח הגבלת הקיבה ,שזה טבעת שמוכנסת לגוף ועל ידי סגירת הטבעת מצמצמים את כמות המזון שיכולים לאכול
יש 2 סוגי ניתוחים לקיצור קיבה אחד זה השרוול ,והשני זה מעקף קיבה \יש עוד סוג ניתוח מעקף תריסריון ניתוח מאוד מסוכן שכמעט שלא עושים אותו והוא מיועד לאנשים עם משקל עודף בצורה דראסטית
באם את לא עומדת בקריטריון אז חבל בכלל להתחיל בתהליך כי זה סתם לתת פול גז בניוטרל
את הניתוחים אפשרי לעשות בבית חולים ציבורי שזמן ההמתנה ארוך ביותר ,או בפרטי ,באם יש לך ביטוחים מתאימים בקופת חולים ,או ביטוח בחברת ביטוח פרטית ,ואז את בוחרת את המנתח וזמני ההמתנה קצרים ביותר
באם יש שאלות נוספות אנחנו פה


קובי

 

[eliya79]

תודה, כן יש לי כמה שאלות..

לגבי ה BMI, כמה עלי לשקול בכדי להיות 40?

ניתוח פרטי זה גם 40 או בגלל שזה פרטי אפשר גם פחות?

נראה לי שממה שקראתי הכי מתאים לי זה הטבעת - ובכל אופן לאיזה רופא עלי לפנות?

בעניין הניתוח אתה צודק זה אכן כלי עזר אבל מהיכרות שלי עם עצמי לאורך השנים אני חייפת את העזרה הזאת
ניסיתי המון דיאטות במהלך השנים וכלום לא עזר..


תודה

 

[קוביd1]

תשובה

בשביל BMI 40 את צריכה לשקול 93.5 ולא כדאי לעלות את המשקל בשביל הניתוח
גם בניתוח פרטי דורשים BMI 40 או 35 ,תבדקי האם אין לך מחלות נילוות.משהו אורטופדי
באם את רוצה טבעת אני יכול להפנות אותך לשר הטבעות ד"ר אבינוח שמנתח גם פרטי


קובי

 

[eliya79]

למזלי, אני לא חושבת שיש לי מחלות כרוניות אל

אלא אם כן "קרישיות יותר" נחשבת כרונית.. אבל לא נראה לי.
להעלות במשקל , תתפלא, יהיה לי קשה כי אני כבר כמה שנים נעה בסביבות
80-85 קילו גם בהריונות בקשוי העליתי...

אשמח להתייעץ עם הרופא שציינת.

תודה

 

[אופירA]

אילו מחלות כרוניות יש לך, אם בכלל?

אם אין לך מחלות, אין טעם לפנות כרגע לפרוצדורה של ניתוח, כי הוא לא יאושר לך, גם לא באופן פרטי לחלוטין ברמה החוקית.
אינני יודעת אם יש מנתחים המוכנים באופן עברייני לנתח ב-BMI35 ללא מחלות נלוות תמורת כ-40,000 ש"ח לניתוח טבעת, ואת זה צריך ואפשר לשאול אותם באופן פרטי.

אבל כיוון שיש לך השמנת יתר גדולה מאוד, כדאי כן ללמוד כרגע ברמה התיאורטית על ניתוח הטבעת, כדי להיות בקיאה בנושא אם וכאשר כן תהיה לך אפשרות לעבור אותו.
כי ניתוח טבעת צריך הרבה ידע כדי להצליח בו. ללא העצמת ידע מקסימלית בטבעת - רוב האנשים לא מצליחים בניתוח הזה. סובלים, מסתבכים בריאותית, משמינים הכל מחדש עם תוספת די משמעותית וכד'.
בדיוק בעמוד הזה או הקודם יש סיפור של מישהי ששקלה 110 ק"ג, עשתה ניתוח טבעת והיום שוקלת 140 ק"ג. הסיבה לכך היא שזה בהחלט בהחלט אפשרי, ואם רוצים למנוע זאת, צריך לדעת לפני הניתוח הרבה הרבה דברים.

קודם כל, תקראי את המידע באתר "טבעת" שבחתימה שלי. זו השכלה כללית חשובה מאוד.
דבר שני, בואי נדון בפורום על הנושא - איך ניתוח הטבעת אמור לעזור לך. את אומרת שברור לך שאת חייבת אותו, בגלל שאז יש עובדה שאת לא יכולה לאכול הרבה, נקודה. אין לך אפשרות לאכול הרבה.
אז נכון שאין לך אפשרות לאכול הרבה לחם, בורקס, עוגות שמרים, בשר, דגים, ירקות ופירות. אבל תהיה לך האפשרות לאכול הרבה מאוד גלידות, שוקולד, במבה וביסלי, פיצוחים, עוגות טורט ועוגיות פריכות. גבינות שמנות, קצפת, מילקשייק, אלכוהול, מיונז וכאלו.
לכן צריך לברר יותר לעומק אם הניתוח יעזור לך או לא, כי יש הרבה פרטים מעבר למה שאת יודעת.
בנוסף צריך לדעת אם את מסוגלת לשלם את המחיר שכרוך ביצירת המצב שבו אין אפשרות לאכול הרבה בטבעת. כי בטבעת יש אפשרות לבטל את אפקט הגבלת הקיבה של הניתוח (להוציא כל הנוזל מהטבעת בפעולה חיצונית שאורכת פחות משנייה אחת), כלומר להיות במצב שעברת ניתוח אך אין שום שינוי ביכולת הקיבה לאכול כמו לפני הניתוח. וברור שאלו שלא יכולים לשלם את המחיר של הגבלת הקיבה, יבצעו את הפעולה הזו ויחזירו את הקיבה לקדמותה.
וזו עוד בעיה שבגללה הניתוח עלול לא לעזור לך, וצריך לברר אותה לפני שחותכים את הגוף. (ואף מנתח לא יברר איתך את זה, לא בפרטי ולא בציבורי...).

ועוד עניין שיש לברר - האם את רוצה לרזות לכל החיים או רק ל-5 שנים ואח"כ לחזור ולהיות שמנה (עם פוטנציאל להיות שמנה מאוד מאוד מאוד)?
ועוד עניין דורש בירור - האם את רוצה להיות רזה מאוד מאוד מאוד ובכל מחיר, כולל להרוס לעצמך את הבריאות הפיזית והנפשית באופן חמור במיוחד?
כי אם את רוצה למנוע שני מצבים אלה לאחר הניתוח, ולהשתמש בו למטרה שתרזי באופן בריא ותשמרי על הרזון והבריאות לכל החיים - תצטרכי להיות בקיאה בשני תחומים: א. מודעות תזונה והרגלים נכונים, ב. ידע בהתנהגות נכונה עם הטבעת.

את התחום הראשון כדאי ללמוד כבר עכשיו, גם אם לא תוכלי ליישם אותו בנוגע לכמויות המזון, שלשם כך את צריכה עזרה של טבעת. אבל לדעת מה לאכול ומה לא להכניס הביתה את יכולה כבר היום, לדעת באיזה צירופים ובאיזה זמנים לאכול כדי להרגיש שבעה לשמור על הרזון, לדעת איך להפעיל את החשיבה נכון - כל אלו את יכולה וצריכה לעשות כבר היום, עוד לפני הניתוח, כי אחרי הניתוח תצטרכי אותם, ואם הם לא יהיו לך, לא תוכלי לשמור על התוצאה של הניתוח.
הניתוח לא מלמד אותך מה לאכול ובאיזה שעות וצירופים, ולא מכוון לך את החשיבה לחשיבה נכונה ומשביעה.
ויכול להיות מצב שהכלים האלו לבדם יעזרו לך לרדת במשקל 15 או 20 או אפילו את כל מה שאת צריכה לרדת. וגם אם לא - הם לא יזיקו לך ובהחלט יועילו לך אחרי הניתוח.
ואת זה את יכולה לעשות כבר מהיום.
את מעוניינת?

 

[eliya79]

היי אופיר תודה על התשובה המאוד מפורטת ואני בר

ברשותך עונה לך

אני יודעת "בגדול" מה הניתוח של הטבעת ואני עונה לך לפני שאני קוראת את המידע בחתימה שלך.

אז ככה:
ברור לי שאני חייבת את הניתוח כי עצם הטבעת תקבע עובדה שזה מה יש ואי אפשר לאכול יותר יש לי בעיה בראש עם הקטע
הזה וזו הסיבה ששום דיאטה (לדעתי..) לא עוזרת לי
בעניין האוכל - מעולם לא אהבתי ואני בקושי גם אוכלת גלידה חטיפים ושאר דברים מתוקים אני יותר אוהבת ואוכלת אוכל ולחם
או / וגם פיתות וכמובן שגם המון ירקות אבל יש לי בעיה שאני בבטן מרגישה שבעה אבל לא בפה.. ז"א תמיד יש לי את הצורך לאכול עוד מנה
בעניין מתוקים הבעיה היחידה זה עם ממרח "השחר" אבל אני פשוט אוכלת אותו בפרוסה או פיתה וכמובן בפסח על מצה אבל
עדיין יכולה גם בלי כיוון ששוב הבעיה היא יותר לחם.
אני רוצה לרזות לתמיד יש לי ילדים ואני רוצה לראות אותם גדלים, אני רוצה להיות שם בשבילם לשחק איתם
ושהם לא יתביישו באמא שלהם ושאני לא אתבייש בשבילם. אמא שלי גם לא רזה והיא סובלת מסוכר ולחץ דם אני למזלי בריאה
ומן הסתם לא רוצה להגיע למצב הבריאותי של אימי.
כן יש לי קרישיות יתר וזו הסיבה לבעיה שלי בהריון (הזרקתי קלקסן ולקחתי אספירין כל ההריון ולמשך חודש וחצי אחרי הלידה)
מכון להיום למעט גלולות אני לא לוקחת כלום.
אבל ואני אומרת את זה כי ככה אני באמת מרגישה אני לא מעוניינת להיות רזה רזה (שיעשו לי "פוו" ואני יעוף..)
מספיק לי ואני שלמה עם זה לרזות בסביבות ה- 15-20 קילו.

פעם אחת בחיים שלי לפני 7 שנים ירדתי במשקל זה החזיק מעמד לשנה אחת.
ירדתי בסביבות 15-17 קילו - ואני נשבעת לך שאין יום שאני לא חושבת על זה כי אין לי שמץ של מושג איך זה קרה.
פתאום התחלתי להרזות לבשתי ואפילו הלכתי עם גופיות - עד לאותה שנה ומאז שעלתי שוב במשקל זו הייתה השנה
היחידה בחיי שהלכתי ולא התביישתי ללבוש גופיות ואפילו לבשתי בגד ים בקיני (מכנס עם חזיה) ומי שמכיר אותי לא האמין
שזו אני - כשחלפה לה השנה ה"זוהרת" הזו כל הדברים הטובים אוחסנו ועדיין נשמרים אצלי ליום שאחזור למשקל הזה.
אם וכאשר אני יעשה את הניתוח אני יעשה הכל כדי לשמור קודם כל על בריאותי ואפילו יעדיף להרזות קילו בשבועיים כי
שוב, יש לי 2 אוצרות בבית ואם יתברר שהניתוח כרוך ביותר חסרונות ברור שאותר עליו - אני לא יעשה משהו שיגרום לי
לסכנת חיים.

אז אם אני מעוניית בניתוח - מאוד

אבל אין ספק שיש הרגלים מסויימים ושאר שינויים שאני צריכה כבר לעשות

 

[אופירA]

כמו שראית בתשובה של הנסיכה

הבעיה בראש אינה נפתרת עם ניתוח הטבעת, ויכולה למצוא לה אפיקים חדשים...
ממרח השחר הוא בעיה? הוא יישאר בעיה גם אחרי הניתוח, למרות שאי אפשר יהיה לאכול הרבה לחם. כי יש פריכיות, ביסקוויטים, קרקרים...
הפיתרון היחיד לממרח השחר הוא להשאיר אותו סגור בחנות! האמיני לי, שהשבוע הכנסתי ממרח השחר הביתה אחרי 10 שנים שלא הכנסתי. 10 שנים לא אכלתי ממרח, והשבוע אני אוכל ממרח בלי גבול. כי הדרך היחידה לעזור לבעיה זו היא להוציא אותו מהבית.
אי אפשר להוציא אותו מהבית כי הילדים קטנים וחייבים? קודם כל, אפשר לגלות שהילדים לא חייבים ממרח שוקולד באמת. אופציה אחרת - לגלות שיש אפשרות שכל הדברים הבעייתיים שנמצאים בבית, יכולים להימצא בארון/קופסה מיוחדת, עם מנעול, ורק אבא נותן אותם לילדים. אמא לא יכולה להחזיק דברים כאלה בבית.
כאשר בן משפחה אחד בבית חולה, כל הבית צריך לבוא לעזרתו. אז כל הבית יכול לשנות את התזונה שלו לתזונה בריאה, ולספק לילדים את הממתקים רק מחוץ לבית או רק בשבת, כשגם אמא מקבלת קצת. יש הרבה דרכים התנהגותיות, ואותן אפשר לאמץ מהיום ולא רק אחרי הניתוח.

את אוהבת לחם - יש אפשרות להעביר את כל הבית ללחם מקמח מלא עם סיבים תזונתיים, ואז לקבל שיטת תזונה המבוססת על לחם שגורמת להרזיה ולשיפור עצום באיכות החיים והבריאות.
זה משהו שאפשר לעשות למען הילדים, למען הבריאות ובלי שום סיכון כלל וכלל.

כך שאם לא תוכלי לעשות ניתוח (ורוב הסיכויים שלא תהיי זכאית), כדאי לך להתקשר וללמוד את כל הרעיונות לעשות שינוי בבית ובחיים על מנת להצליח עם או בלי ניתוח.

 

[פומפה היי]

שאלה אמיתית

לא מתוך פרובוקציה חלילה.

את אומרת 10 שנים לא הכנסת ממרח השחר הביתה. אחרי 10 שנים קנית- וחוסל תוך זמן קצר.
ואני אומרת, ברור שחוסל תוך זמן קצר. הרי 10 שנים נמנע ממך. כמו אצל אסיר שלא ראה אור יום 10 שנים, לא יעשה אמבטיות שמש לאחר שחרור מכלאו, גם אם שמש גורמת לסרטן?
למה לא לקנות ממרח השחר, לשים אותו אחר כבוד על השיש, במרכז. לאכול ממנו קצת, ולהגיד לעצמך "אני יכולה להסתפק במעט מהממרח, הוא יהיה כאן גם מחר, ומחר אוכל לאוכל עוד ממנו וביום שלאחר מכן, אוכל לאכול עוד.הנה הוא כאן, לא בורח לשום מקום ואין תכיפות ודחיפות לאכול ממנו הרבה עכשיו"?
כמו שאומרים כאן לא פעם, הניתוח בבטן, לא בראש אז למה לא לעבוד עם הראש והנפש? לעשות שינוי מחשבתי. למה למנוע מעצמך משהו כדי שתתאווי אליו כל כך עד שכשתראי אותו לבסוף, החשק יגבר? הרי זו פירצה קוראת לגנב, האיסור הגורף, ההעלמה מהחיים של דברים שאדם אוהב לאכול ונהנה לאכול וכאשר סופסוף נתקל בהם- הרי ברור שלא יוכל לעמוד בפיתוי. למה לעשות חרמות על מזונות אהובים במקום ללמוד לאכול מהם במידה מתוך הבנה שהם לא ייעלמו מחיינו, הם לרשותינו ולכן אין בהלה לצרוך אותם כפי כאשר קורה כשהם מופיעים "בטעות" אחת לעשור כמצרך נדיר וחד פעמי? בעיני זה שור מועד, מחשבתית. האוכל מקיף אותנו הוא לא באמת ייעלם, כל עוד יש סופרמרקטים ושפע והזדמנויות למכביר. למה לא להתמודד עם מה שיש במקום לאטום אוזניים, עיניים, פה, ולהגיד זה לא קיים?
לא נכון בעיני לשום מצב בחיים.

 

[אופירA]

שאלה מצוינת

. תשובה אמיתית:

אם זה מצליח - אדרבא. מעולה שבמעולים. זו דרך נכונה ואמיתית.
יש רק הסתייגות קטנה - ממרח שוקולד זה לא "מזון אהוב", אלא לא בריא, לא מאוד טעים ומעורר בחילה בכמות גדולה, וגורר אותי לבולמוס. אין לי צורך בו.
מזון אהוב זה שוקולד, למשל. אמנם גם זה גורר אותי לבולמוס, אז אין בבית, וכשרוצים,קונים במנה קטנה בחוץ.

ובאמת, פעם היתה לי בולמיה חמורה. כל אוכל שהיה בבית גרר בולמוס אכילה והקאות. גם הסיר לארוחת הצהריים של הבן שלי, והייתי צריכה מיד לבשל סיר חדש שיהיה לו מה לאכול, כי חיסלתי הכל בבולמוס. גם עוגות קפואות. גם דברים לא טעימים ובטח לא בריאים.
אז באמת עבדתי עם הראש והנפש, עבודה קשה עד מאוד, המון המון שנים, בעזרת בעלי מקצוע שקיבלו המון המון כסף בתמורה, והגעתי למסוגלות לבשל אוכל שאני אוהבת, ולהשאיר אותו במקרר בנחת, ללא צורך לזלול אותו בבולמוס. הוא יהיה כאן גם מחר, ומחרתיים, ובכל יום אוכלים ממנו עד שנגמר ומבשלים חדש.
הגעתי לעוד המון מסוגלויות גורליות, אבל זה לא הנושא כרגע.

בתכל'ס, יש מסוגלויות שאין לי עד היום. זה לא דברים שאתה מחליט כמה תצליח ומתי.
אז אם ההרס העצמי עדיין נשאר לגבי מאכלים מסוימים, הם לא נכנסים אלי הביתה אם אני לא רוצה לשקול מעל 100 קילו או לחזור לבולמיה האכזרית.
בכביש צריכים להיות חכמים, לא צודקים. אמנם הצדק איתך, אבל אני חכמה ובעלת ניסיון.
לא אשקר לעצמי, אאטום את הלב, ואגיד: מה פתאום, אין שום סיבה שאזלול ממרח שוקולד שומני מעורר בחילות. אחזיק אותו בבית, ובטוח לא אחסל אותו...
כי אני בת 50. אז כבר ניסיתי 40 שנה, וזה לא הולך. מה שהולך - ברוך הבא. ומה שלא מצליח - נוקטים טקטיקה אחרת שכן מצליחה.

ובמציאות הזו, זה מאוד נכון לעשות כך.
כאשר אני מנהלת מלחמה מול אויב רצחני, וסופגת אבידות ועוד אבידות, אבל מתעקשת להילחם וסופגת עוד אבידות - אני לא פסיכית להתעקש בלי הפסק עד שכל החיילים שלי ימותו... יש שלב שאני מבינה את אשר לפני, ונכנעת ונסוגה לחזית אחרת, שבה אני מנצחת. בחזית הזו הפסדתי ונכנעתי וקיבלתי את תנאי האויב. ובלבד שיישארו לי חיילים חיים. אני צריכה אותם

.

איך לדעתך הגעתי להשמנה מורבידית שחייבה ניתוח? מזה שישב לי שוקולד במקרר ואכלתי כל יום קוביה קטנה?...

 

[חמישית נסיכה]

נו באמת....

את מזכירה לי דיאטנית אחת שהלכתי אליה פעם, ( עוד כשהייתי תמימה וחשבתי שדיאטות יעזרו לי)
שאמרה לי כל יום לאכול קוביית שוקולד.
הרי זה צחוק,
לא ראיתי הרבה אנשים שמנים שמסוגלים לאכול קובייה. או ביס.
אנשים שמנים אוכלים חבילות!!
כך שמה שאת מתארת לא מציאותי.....

 

[חמישית נסיכה]

אופירה, התשובות שלך כרגיל

יפות, ארוכות, עם המון סבלנות, ממש כיף לקרוא.
אבל לטעמי,נמי שעדיין לא עשה ניתוח טבעת,
יש הרבה דברים שאינו יכול לברר עם עצמו.
כי עד שאתה לא ״שם״ לא תדע איך מתנהגים עם טבעת.

אני למשל, הבעיה שלי היתה, אכילת יתר,
לא אהבתי בכלל בכלל מתוקים,
שוקולד ממש לא סבלתי,
ולכן אחרי קריאה מרובה בפורום הזה הבנתי
שניתוח הטבעת אידאלי בשבילי.
כי הוא פשוט יעצור את האכילה המרובה שלי ואתחיל לאכול מעט.
חלומי ממש, לא??


אממה??
כשראיתי אחרי ניתוח הטבעת שאיני יכולה לאכול הרבה,
התחלתי פשוט לנשנש מתוקים,
ואפילו, לא תאמיני, התחלתי ממש לאהוב שוקולד.
כארוחת בוקר, כשאין אופציות אחרות, זה נהיה אחלה!

את כל זה אני מספרת, לא כדי להוריד למישהי פה חלילה את המורל מניתוח.
אלא, כדי להבין שלא הכל ידוע מראש,
אי אפשר אף פעם לדעת איך טבעת ״תתנהג״ עם כל גוף
ואיך כל גוף יקבל את הטבעת.
כי הרי כבר ראינו שאחד בסגירה 5 חנוק ולא יכול לאכול,
והשני בסגירה 7 עדיין חוגג לו.
ולכלך אחד יש גם כח סיבולת אחר לגבי הטבעת ותוצאותיה.....

אני יכולה לומר שהיום אני 2.5 אחרי ניתוח
ועדיין אין לי הרגלי אכילה.
נשארתי אכלנית כפייתי ופרסרית
ואם רק יפתחו לי את הטבעת אטרוף את כל העולם.
ומי שקרה לו אחרת, שיקום ויגיד!

 

[אופירA]

צודקת מאוד - הפתעות אני לא יכולה למנוע

אבל אם יודעים דברים מראש - חשוב למנוע אותם מראש ולכוון אנשים נכון.

אנשים צריכים לדעת שממתקים עוברים בקלות רבה. וגם צריכים להביא בחשבון את המקרה שלך - שבגלל שאוכל לא עובר, הנפש מושכת לממתקים ולאוכל שעובר, למרות שעד אז לא אהבת אותם. אז אני צריכה להוסיף את הנושא הזה למידע המפורט

.

אנשים חייבים לדעת שאם הם לא יעבדו על ההרגלים ושינוי החשיבה, אלא יסמכו על הטבעת, אז לאורך השנים תהיה להם בעיה גדולה, כי לאורך השנים כשמערכת העיכול כבר נחלשת, אי אפשר להתעלם מכך וחייבים לשחרר לא מעט את הטבעת, ולשמור מפני השמנה חוזרת ע"י הרגלי אכילה. ומי שלא יעשה זאת עלול להסתבך, ואז עלול להיות מצב שיוציאו לו את הטבעת לגמרי או ייאלצו לפתוח אותה לגמרי, ואז מה יקרה?