לימונדה ורודה
New member
שלום אני חדשה בפורום
ואני די בטוחה שאני במקום הנכון. אני צריכה עזרה, תמיכה וייעוץ.... טוב אז הסיפור שלי הוא כזה לפני חצי שנה הייתי הבחורה המאושרת ביותר בעולם כל דבר שאי פעם חלמתי עליו או רציתי התגשם מיד הייתה לי עבודה מגניבה - הקמתי עסק עצמאי שהצליח ממש לא רע, התחלתי את התואר השני באחת האוניברסיטאות המכובדות בארץ, היו לי המון חברים שסמכתי עליהם בעיניים עצומות, הייתה לי דירה גדולה רק שלי במיקום נהדר, והייתה לי אהבה מדהימה ובריאה עם האיש שהאמנתי שהולך להיות בעלי הוא היה הגבר המפרגן ביותר, הרבה בזכות העידוד שלו הצלחתי להקים את העסק, הוא היה משקיען ורומנטי, אהבנו אחד את השני בעוצמות נדירות, היינו כמעט שנה ביחד, ופשוט ידעתי שזהו מצאתי את הבית שלי, את האיש שאיתו אני רוצה להקים משפחה. שנינו בסוף שנות העשרים שלנו, והאמנתי שהצעת הנישואים מצדו היא רק עניין של זמן. ואז במפתיע יומיים לפני חגיגות השנה שלנו - הוא עזב אותי. ליבי התנפץ לרסיסים, אבל הוא היה נחוש, הוא אוהב אותי, עד שהוא פגש אותי הוא בכלל לא ידע מהי אהבה, אני מדהימה בעיניו אבל הוא לא מאמין שאני האחת שלו... יסוריי הפרידה המעשית היו כה ארוכים ונמשכו חודש כשהוא מצד אחד מסרב לחזור ומצד שני מסרב להרפות וכל הזמן שולח לי מסרים כמו אני מתגעגע אליך , מה שלומך? אני דואג לך, או מטלפן לחברים שלי לבדוק מה שלומי ואיך אני שורדת, מה שכמובן השאיר אותי בלימבו מטורף של רגשות, של לקום בבוקר בתקווה מטורפת שהנה הוא חוזר, וללכת כל לילה לישון בבכי מטורף. לקח חודש למצוא בעצמי את האומץ (אחרי דרמה ארוכה כולל מפגש שהיה לנו) לבקש ממנו לנתק איתי קשר לחלוטין אם הוא לא רוצה אותי כבת זוג. הוא הסכים ומאז לא שמעתי ממנו הכאב היה נוראי אין לי מילים לתאר לכם כמה זה שרף, עולמי התמוטט, השותף שלי לעסק שגם היה החבר הכי טוב שלי בכל העולם והבן אדם שהכי סמכתי עליו נעץ לי סכין בגב, ליכלך עלי בתקשורת, גנב לי לקוחות, שלא לדבר על זה שהוא לא עזר לי בכלל בכל התהליך הקשה של הפרידה, במקביל עברתי תאונת דרכים, עוד כמה חברים שלי התגלו כאנשים לא נחמדים בכלל, הציונים שלי בתואר ירדו וכבר לא הייתי מועמדת בטוחה למסלול הישיר לדוקטורט, כלכלית המצב שלי התדרד, אצל אחי הקטן התגלה גידול, בקיצור - איוב קטן עלי
ואני די בטוחה שאני במקום הנכון. אני צריכה עזרה, תמיכה וייעוץ.... טוב אז הסיפור שלי הוא כזה לפני חצי שנה הייתי הבחורה המאושרת ביותר בעולם כל דבר שאי פעם חלמתי עליו או רציתי התגשם מיד הייתה לי עבודה מגניבה - הקמתי עסק עצמאי שהצליח ממש לא רע, התחלתי את התואר השני באחת האוניברסיטאות המכובדות בארץ, היו לי המון חברים שסמכתי עליהם בעיניים עצומות, הייתה לי דירה גדולה רק שלי במיקום נהדר, והייתה לי אהבה מדהימה ובריאה עם האיש שהאמנתי שהולך להיות בעלי הוא היה הגבר המפרגן ביותר, הרבה בזכות העידוד שלו הצלחתי להקים את העסק, הוא היה משקיען ורומנטי, אהבנו אחד את השני בעוצמות נדירות, היינו כמעט שנה ביחד, ופשוט ידעתי שזהו מצאתי את הבית שלי, את האיש שאיתו אני רוצה להקים משפחה. שנינו בסוף שנות העשרים שלנו, והאמנתי שהצעת הנישואים מצדו היא רק עניין של זמן. ואז במפתיע יומיים לפני חגיגות השנה שלנו - הוא עזב אותי. ליבי התנפץ לרסיסים, אבל הוא היה נחוש, הוא אוהב אותי, עד שהוא פגש אותי הוא בכלל לא ידע מהי אהבה, אני מדהימה בעיניו אבל הוא לא מאמין שאני האחת שלו... יסוריי הפרידה המעשית היו כה ארוכים ונמשכו חודש כשהוא מצד אחד מסרב לחזור ומצד שני מסרב להרפות וכל הזמן שולח לי מסרים כמו אני מתגעגע אליך , מה שלומך? אני דואג לך, או מטלפן לחברים שלי לבדוק מה שלומי ואיך אני שורדת, מה שכמובן השאיר אותי בלימבו מטורף של רגשות, של לקום בבוקר בתקווה מטורפת שהנה הוא חוזר, וללכת כל לילה לישון בבכי מטורף. לקח חודש למצוא בעצמי את האומץ (אחרי דרמה ארוכה כולל מפגש שהיה לנו) לבקש ממנו לנתק איתי קשר לחלוטין אם הוא לא רוצה אותי כבת זוג. הוא הסכים ומאז לא שמעתי ממנו הכאב היה נוראי אין לי מילים לתאר לכם כמה זה שרף, עולמי התמוטט, השותף שלי לעסק שגם היה החבר הכי טוב שלי בכל העולם והבן אדם שהכי סמכתי עליו נעץ לי סכין בגב, ליכלך עלי בתקשורת, גנב לי לקוחות, שלא לדבר על זה שהוא לא עזר לי בכלל בכל התהליך הקשה של הפרידה, במקביל עברתי תאונת דרכים, עוד כמה חברים שלי התגלו כאנשים לא נחמדים בכלל, הציונים שלי בתואר ירדו וכבר לא הייתי מועמדת בטוחה למסלול הישיר לדוקטורט, כלכלית המצב שלי התדרד, אצל אחי הקטן התגלה גידול, בקיצור - איוב קטן עלי
