שלום, אני חדשה כאן

[אלינה12]

שלום, אני חדשה כאן

לפני שבועיים קרה לנו אסון. בן שלנו בועז בן 5 נפטר בפתאומיות, בלי שום סימנים מקדימים. פשוט שיחקנו בחול על שפת הים ופתאום הוא התמוטת וכל הנסיונות החיה שלו לא הצליחו. מאז אני חיה בגהנום. הילד שכל כך אהבתי, ילד שהיה נשמע שלי, החיים שלי איננו. אנשים מסביב מנסים לעזור ואומרים לי שאני צריכה להמשיך לחיות, אבל אני לא יודעת איך אני אוכל להמשיך לחיות בלעדיו, החיים הם חסרי משמעות.

 

[גל213]

אלינה משתתפת בצערך

אני גם איבדתי את בני בפתאומיות לפני כשנה ושלושה חודשיים הוא ירד לאסוף קרשים עם חבריו ונדרס למוות.בשנה הזאת שאבתי כוחות מהפורום כאן .היום אני חובקת בת מקסימה שהיא נותנת אור בבית. הכאב ונגעועים מציפים,אני מנסה לחיות בשתי עולמות העולם של מור, ,והעולם עם עומר וליה שהם לא אשמים מנסה לתת להם חיים "נורמלים "עד כמה שאפשר. אצלי התמודדות לא פשוטה בעלי לא מוכן ללכת לאף טיפול,אני התחלתי בעמותה יד לנקטפים ולא יכולתי להמשיך בגלל ההריון אני מקווה באיזה שלב להרשם ולהצטרף שוב לקבוצה שתפתח. החשוב הוא לשמור על מה שנשאר גלית

 

[yazi22]

אין מילים אלינה

אני רק יכול להשתתף בצערך, ואני שותף, אם ארצה ואם לא. כולנו כאן שותפים בצער הגדול הזה. היית אומר שחלק מאתנו מת פתאום, ויש חלק אחר, שכעת הוא מאד שקט ונסתר, ואין אנו יודעים מה יהיה. את לא ממהרת לשום מקום. תרגישי, תחבקי, תבכי, ועם הזמן תראי מה קורה אתך. עם הזמן תגלי מי היא כף רגלך הימנית. עצוב כל כך.

 

[raanan1953]

משתתף בצערך

גם אני איבדתי את בני באופן פתאומי . מצאתי אותו ללא רוח חיים במיטתו והוא רק בן 15.5 , לפיכך אני מאד מבין את כאבך אני יודע בדיוק מה עובר עלייך . אני רק יכול לאחל לך שתתחזקי ותמשיכי הלאה , פשוט אין מלים להוסיף . יכול ליהיות שעזרה פסיכולוגית בהמשך תועיל - תחשבי גם על זה .

 

[eaz1514]

../images/Emo201.gif מצטרפת לחברי

תתפלאי כמה כוחות תמצאי בתוך עצמך שלא היית ערה לקיומן. אבל כרגע הכל טרי מדי, תני לעצמך את הזמן, לכי עם הרגשות שלך. אנחנו כאן. אילנה, אמא של רונן

 

[דליה ח]

ליבי איתך אלינה,

כבר אמרו כאן כמעט הכל, אין לי עצות חכמות יותר. את הגיהנום הזה שאת מדברת עליו כולנו מכירים מקרוב. בהמשך הוא מקבל משמעות אחרת, וגם לחיים חדשים אנחנו מוצאים משמעות, אחרת אין טעם לחיינו. תקראי אותנו כאן, תכתבי לנו כאן, ותראי שאת ל לבד. בכל אחד כאן יש משהו מיוחד . ואנחנו כאן נותנים ומקבלים...........דליה

 

[חיה אש]

אלינה - ../images/Emo201.gif../images/Emo14.gif

 

[avif6]

אלינה יקרה

אני איבדתי את בתי יעל לפני חמישה וחצי חודשים לאחר מאבק קשה של 4.5 שנים בלוקמיה ואני עדיין מרגיש שזה טרי מדי על מנת שאוכל לאמר לעצמי איך אני מתמודד עם האסון. את איבדת את בנך לפני שבועיים ואינני חושב שיש מישהו שיכול בכלל להגיד לך שאת צריכה להמשיך. זה עדיין מוקדם מדי ואת לא יודעת איך ממשיכים. לדעתי וזה עזר לי מאוד כל פעם שאת לא יודעת מה לעשות תכתבי בפורום זה. אנו באותה סירה וכולנו עברנו אסון כל כךקשה ורק אנו יכולים להבין לליבך. יש כאן בפורום זה אנשים מדהימים ותמיד יהיה מי שיענה לך ויתן לך עיצה טובה איך להתמודד. קשה לי לאמר לך תהיי חזקה כי אני שנאתי את כל המנחמים שבאו לאמר לי תהיה חזק. איך אפשר להיות חזק לאחר חורבן עולמי שכזה. אני מזדהה עם רחשי ליבך ושולח לך חיבוק וירטואלי . תשתדלי לכתוב .

 

[אלינה12]

תודה לכם

תודה לכם על המילים המנחמות. צר לי לשמוע על אסון של כל אחד ואחד כאן. אני כל הזמן שואלת את עצמי למה? למה זה קרה לי ואני לא מוצאת תשובה. מיום ליום הכאב רק גדל ומתרחב.

 

[פנה קוטה]

אלינה, ../images/Emo201.gif

 

[ariane]

אלינה יקרה

כל כך כואב, אני כל כך מבינה מה שאת כותבת כי קרה לי אותו דבר עם רפאל. בבוקר שמנו אותו בגן ולעולם לא חזר הביתה. אפילו לא הייתי לידו כדי להיפרד. ככה פתאום. גם אם לרפאל הייתה מחלה שום דבר לא סימן שאלול לעזוב אותנו ככה. רוצה כל כך לחבק אותך גם וירטואלי, אין מה לעשות אנשים ימשיכו להגיד לך שהחיים ממשיכים, עבורי החיים נעצרו ב-15.02.09 ואני פשוט כאן בהמתנה. לא ממש חייה את החיים שלי, ממשיכה לחיות בלי רצון רק כי צריך וזהו כי אין בררה. מבינה אותך כל כך ומקווה שתמצאי משהו שיעשה לך טיפה טוב בכל הרע הזה. איתך

 

[שרון123]

אלינה../images/Emo201.gif

תמיד קשה מאד לקבל כאן חברים חדשים, ובמקרה ש"הכרתי"(וירטואלית) את הנסיך היפהפה שלך, זה קשה שבעתיים. מקווה שתמצאי את הכוחות לספר לנו יותר עליו, ואולי לפנק אותנו גם בתמונה.