שלום אני חדשה כאן!

שלום אני חדשה כאן!

רציתי לדעת למה אתם מגדירים התקף חרדה ולא מפיגועים וכאלה......
 
אני חושבת שהגעתי הביתה...

שמצאתי את הבית......קראתי את ההודעות שלכם ואני מזדהה כל כך.....
 
../images/Emo82.gif זו הכוונה, שתרגישי כמו בבית

המציאות בה אנו חיים בוודאי מעוררת חרדה מפיגועים, לא עלינו, טפו טפו טפו...
ואת מוזמנת לשתף אותנו בכל דבר שעולה על דעתך. מאחלת לך השתתפות פוריה בפורום!
 
תודה לך!!../images/Emo141.gif

רציתי לשאול האם מה שקורה לי בקשר לזהות מינית ואישית זו הפרעת חרדה, התקף חרדה ז"א שלמרות שאני יודעת שאני אוהבת בנות אני יכולה לקרוא בספר משו בנושא ולקבל התקפה...ולחשוב שאני ההפך...
 
אאוטסיידרית יקרה../images/Emo140.gif

יש לך חרדה שקשורה לזהות המינית שלך, אם את מסוגלת לקרוא על הנושא ולהרגיש שזה בא. אין ספק שאולי יש לך רגשי אשמה מסוימים או סודות מפני משפחה וחברים או דברים כאלה. אני מקווה שיש לך עם מי לשוחח על כך כי זו בעיה שניתנת לפתרון וחבל שתסבלי כך. מגיעה לך הזכות לחיות חיים שלווים כמו כל אחד אחד. פסיכולוג טוב יכול לעזור מאוד. גם אנחנו כאן מוכנים להיות אוזן קשבת לכל בעיותייך. חזקי ואמצי, מיכל
 
רגשי אשמה

אין לי רגשמי אשמה או סודות כל כך אבל אני בת 22 וחצי ועדיין מרגישה בת 16 כאילו הכל עומד ולא משתנה אני מקווה שיהיה טוב...
 
אוטסיידרית יקרה ברוכה הבאה../images/Emo187.gif

ושלום לך .קודם כל ברוכה הבאה והיי ברוכה תמיד. מהי חרדה? אצל כל אדם החרדה היא מגיעה בסימפטומים אחרים. אבל בגדול זה: פחד מהלא או מהכן ידוע, בהלה פתאומית, זיעה לעיתים, מחנק בידיים , הרגשת רעד, אי שקט, רצון לברוח למקום בטוח מהיכן שנימצאים. בלבול חזק מאוד כמו התקף כזה. איך החרדות שלך מגיעות ? והאם זה רק חרדות מפיגועים? אני אשמח להיות לך לאוזן קשבת כאן, אפילו שאינני כותבת כאן הרבה, אבל קוראת את הכל.המטרה של הפורום אחות יקרה - היא שתרגישי רק כמו בבית, ושכאן תוכלי לצחוק לבכות להתפרק לכתוב את כל מה שאת מרגישה, ברגעיי חרדה וברגעיי רגיעה ואף רגיעה מוחלטת. מקוה שתמצאי כאן כתף חמה ובית חם שילווה אותך כל פעם שרק תרצי לכתוב כאן משהו. מקוה שעזרתי, ולו במעט. אני אלין נעים מאוד. שמחה שאת כאן. איתנו ביחד לא עוזבים ידים אף פעם.
 
תודה לך ------

החרדה שלי לא נובעת מפיגועים אלא מבדידות מאהבה נכזבת שלא באמת היתה אהבה באמת ויותר מכל ממשבר זהות אני כל יום בודקת את עצמי ואת הרגשות שלי בקשר למיניות שלי ואין לי כבר כוחות... לא יודעת אם זה יעזור לי לדבר כי גם הייתי בשיחות עם פסיכולוגית וכל מה שהיא עשתה זה לנסות לשמוע אותי מוציאה כמה מילים מהפה... בנוסף אני מאוד ביישנית בקשר עם בנים...
 
שלבים בהתפתחות

המטלה ההתפתחותית של גיל ההתבגרות לפי אריק אריקסון, היא לפתח זהות אישית ומינית. עד לגיל ההתבגרות רוב הילדים הגיעו להזדהות עם ההורה בני מינם ויצרו על פי הזדהות זו, הזדהות מנית עצמית שממנה אפשר לצור קשר רגשי עם בן המין הנגדי. הקשר הרגשי שהייה קיים כלפי ההורה מהמין השני מועתק בגיל ההתבגרות כלפי בן זוג מהמין השני. אם חוויות ילדות קשות או נסיבות חיים מנעו היווצרות זהות מגובשת,יהיה משבר זהות או בלבול לגבי התפקיד (מיני או אחר) שהאדם מרגיש שהוא צריך למלא בחברה. אריקסון רואה את החיים כשינוי מתמיד וטוען שסוגיות לא פתורות משלבי חיים קודמים יכולים לחזור ולעלות בשלבי חיים מאוחרים יותר ולהגיע לפתרון שלם יותר. לפיו, המשימה להגיע לזהות עצמית זה למעשה משימה ומאבק לכל החיים. הכנוי שבחרת, אאוטסיידרית, יכול לשקף תחושה של חוסר שייכות בשל "בלבול תפקידי" וקושי להזדהות עם הסטראוטיפים והתפקידים שהחברה מייעדת למי שנולדה כבת המין הנשי. תחושתך שאת בת 16 למרות שאת כבר בת 22, מעיד אולי על כך שלא סיימת עדיין להתמודד עם האתגרים של גיל 16, בכל הקשור לגבוש זהותך המינית. אפשר להבין את החרדה שאת חשה כשאינך חשה שאת מעוגנת באיזה בסיס קבוע של אישיות מגובשת ושל והזדהות מנית יציבה. כפי שכתב אריקסון, המסע לגבוש הזהות הוא מסע לכל החיים. מה שקורה לך עכשיו אינו "בזבוז זמן" או "בעיה" כמו שזו ההתמודדות שלך עם השלבים הראשונים של מסע זה. מזמינה אותך להמשיך לשתף אותנו.
 

subtitles

New member
אני אוהבת את אריקסון ../images/Emo9.gif ../images/Emo142.gif

אבל את פרויד יותר
"אאוטסידרית" יקרה.. ברוכה הבאה לביתנו החם.. אני מסכימה עם גילה שמדובר בשלבים ובקונפליקטים לא פתורים.. קחי לך את הזמן יקירה.. אל תחששי.. זכרי שגיבוש הזהות לא מסתיים בגיל מוגדר. את תמיד ממשיכה להשתנות ולהתפתח. כל אדם בזמנו שלו. אם את מרגישה שנשארו דברים פתוחים בעבר - חזרי לשם. נסי לעבוד על זה. אני מקווה שאנו נוכל לעזור לך בתהליך
 
למעלה