שלום אני חדשה

[שיר לי 33]

שלום אני חדשה

שלום לכולם. גיליתי את המקום הזה לפני קצת זמן. באמת מאוד נחמד. חשבתי להתיעץ איתכם כי אולי חלק ממכם יבינו אותי יותר טוב, ויוכלו ליעץ לי. אני בשנה שנייה של הדוקטורט בבן גוריון. במקצוע שלי אין לי ממש סיכוי להתקדם או לקבל אי פעם משרה והאמת שאני גם לא ממש בניתי על זה.אני לא גרה באזור של האוניברסיטה כך שאני גם לא נמצאת שם הרבה. מהשנה האחרונה של ה- ma ועד היום אני די בבית (או בספריה) ואני מאוד לבד. בנוסף לזה אני אמא לשלושה ילדים (מדהימים כמובן) מאוד קטנים כך שהרבה פעמים אני יותר עסוקה בהם מאשר בדוקטורט. אני מאוד נהנת מהחומר עליו אני עובדת, אבל נמאס לי להיות לבד או חלקית לבד.מה עושים? האמת בימים האחרונים אני חושבת על הסבה למשהו אחר. משהו פרקטי יותר.משהו עם מקום עבודה ואנשים. מה עושים?

 

[Aeroguy]

i don't know what you are doing, but...

in terms of what can one do with a PhD, there is always the option, of course, to go into research in the academy. and if you're studying it for PhD, i'm sure that there ara academics who make their living by researching in this field. And yes, there is no doubt that life in PhD can be very isolating. i'm only starting to feel the isolation now. and yes - places like these are one way to help break that isolation. Good luck!

and stick around

 

[MissScotland2004]

עיצה לטווח הקצר

ז"א עד סיום הדוקטורט במידה ואת מעוניינת לסיים... על מנת להפוך את סביבת העבודה ליותר חברתית, אולי כדאי בכל זאת להגיע יום אחד בשבוע לאוניברסיטה ולעבוד שם (אני מניחה שנתנו לך עמדה במשרד...?). אם זה ממש בלתי אפשרי אולי כדאי להגיע לאוניברסיטה יותר קרובה למקום מגורייך, לשבת בקפיטריה ולעבוד שם. אולי אפילו פעם פעמיים בשבוע לעבוד בבית קפה, או עם חברים במצב דומה וכו' וכו'. זה יעזור לך להפוך את העבודה לקצת יותר דינמית. אני אישית מתקשה לתאר לעצמי מצב שבו אני מבצעת את הדוקטורט ממש לבד. אם זו היתה האופציה לא הייתי בוחרת בה כי היא ממש לא מתאימה לי...

 

[dina234]

אני התחלתי עכשו את הלימודים בבן גוריון ובגלל

המלגה (הצנועה יש לומר), אני מחוייבת לבוא פעמיים בשבוע לאוני', את לא? או איך אפשר להתחמק מזה? אני גרה רחוק וזה סתם בזבוז זמן מבחינתי.

 

[bubiky]

הי גם אני מבן-גוריון....

גם אני גרה די רחוק מהאוני' ועם שני ילדים קטנים שמעסיקים אותי מאד..

את אומרת שבמקצוע שלך אין ממש ביכוי להתקדם או לקבל משרה-מה המקצוע שלך? אין אפשרות להשאר באקדמיה ולהמשיך במחקר? והשאלה היא-האם זה בכלל מענין אותך להשאר? אני מאד מזדהה איתך עם העבודה לבד ודי הרבה מהבית, זה חסרון כשגרים רחוק מהאוני' אבל יש בזה גם המון יתרונות שאני באופן אישי מנסה להזכיר לעצמי אותם כשאני מתיאשת (גמישות בשעות, נוח עם ילדים וכו') גם אני לא מעט פעמים משתוקקת לעבודה אמיתית כזו שקמים בבוקר מתלבשים יפה ונוסעים אליה, כזו שיש משכורת טובה ובטוחה (שלא כמו המלגה העלובה שנותנים לנו.. והאי-ודאות כל סמסטר בנוגע לתרגולים), כזו שפוגשים בה אנשים ויש כל מיני תנאים... אבל- בחרתי במסלול הזה מכל מיני סיבות ואני מנסה כמה שפחות להתמקד בחסרונות ולהבין שוב שיש גם הרבה יתרונות, מה שכן-אני התחלתי לסוע לאוני' פעם בשבוע לפחות כדי לעבוד משם, גם אם זה שורף זמן נסיעה, זה עדיין שובר שגרה. לדעתי כל מה שיכול לשבור שגרה יכול לשנות קצת את הרגשת הבדידות האם חשבת לעזוב את הדוקטורט? קחי בחשבון שאם את עוזבת באמצע את מחויבת להחזיר את המלגה ששילמו לך עד עכשיו...

 

[Aeroguy]

wow! they really make you pay back?

is it only like this in Israel? I know that it's not like this here in Australia... i wonder how it works in other places

 

[bubiky]

חותמים על זה במסמך קבלת המלגה...

אבל לא שמעתי עוד על מישהו שעזב באמצע כך שאין לי מידע אם אכן דרשו ממנו החזר מלא אני לא אופתע אם כן...

 

[dina234]

ושוב אני שואלת- לא מחייבים אותך להגיע לאוני'?

לי אמרו שאני מחוייבת להגיע פעמיים לפחות בשבוע בגלל המלגה. אני גרה רחוק ויש לי ילדה קטנה. מה עושים??

 

[bubiky]

גם אותי מחיבים

ואני מגיעה. תנסי לדבר עם המנחה שלך.

 

[dina234]

כמה פעמים את מחוייבת להגיע? מוותרים לך קצת

בגלל המרחק, או שלא ביקשת?

 

[bubiky]

השאלה היא אחרת

האם את צריכה להגיע לסמינרים? או לחילופין לביצוע המחקר שלך? האם את יכולה לעשות את כל המחקר שלך לגמרי מהבית? אני לא ביקשתי הקלות כלשהן או ויתורים כי אף אחד לא ממש יושב ובודק מתי אנחנו מגיעים אבל יוצא שאני מגיעה כי אני באה לסמינרים שבועיים, לפגישות עם המנחה שלי, לקורסים שאני לומדת. אכן כמו שאמרו קודמי וקודמותי-דוקטורט הוא עבודה במשרה מלאה וכשלא תופסים אותו ככזה אז קשה מאד לעשות עבודה טובה בסופו של דבר-זו המסקנה שהגעתי אליה מנסיון אישי

 

[ללס1]

יכולה להבין

נראה לי שכמו שאת מצאת לך את הפורום הזה את יכולה למצוא אנשים בעלי תחום עניין דומה.תלמידי דוק' באותו תחום,אולי לקבוע יום קבוע באונ' שבו לומדים אבל גם עושים הפסקות לקשקושים משותפים. ללמוד זה בהחלט לעיתים מצב של להיות לבד,אבל חבל להגיע למצב של וויתור בגלל סיבה כזאת תמצאי פתרונות או שתשגעי/תשתפי את הסביבה הקרובה בלימודים שלך ותנסי לצאת מהבדידות

.

 

[tenshem]

אנחנו יצרנו פורום

לדוקטורנטים וכאלו שכותבים את עבודת המאסטר שלהם בתחום מסוים. אנחנו נפגשים אחת לשלושה שבועות בשעה קבועה (בבית של מישהו או באוניברסיטה) וכל פעם דנים בנושא מסוים, או קוראים טקסט שרלוונטי לנושא שלנו. היוזמה הזו התארגנה בגלל הבדידות שבעבודה המחקרית. בחו"ל יש בדרך כלל משהו מאורגן במחלקה לתלמידי מחקר, אבל היות ובארץ לאף אחד לא אכפת, צריך להתארגן לבד. בכל מקרה, אלו אנשים שהפכו להיות חברים, שותפים למסע ולעניין משותף.

 

[ניצת הגפן]

ראשית - ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

ושנית - אני מצטרפת למיסקולטלנד - אכן להיות לבד יכול הליות בהחלט משגע, ובלתי אפשרי. ואכן יותר מדיי לבד, ורק בסביבה של ילדים- יכול "לייבש את המוח", אבל - כמו שאמרה מיסקוטנש, וכמו שאחרים - צריך ליצור את ההזדמנויות של ה"חִברות"... ללכת ליום בשבוע לעבוד באויברסיטה, ליזום מפגש עם דוקטורנטים אחרים שעוסקים בתחומים שונים, ואני... אפילו ממשיכה את הקו הזה עוד יותר .... ובוחרת קורס או שניים שמעניינים אותי, ושיש להם גם איזשהו קשר לנושא שאת חוקרת באופן כזה או אחר... וכך - יוצרים גם אינטראקציה עם אחרים בני גילך וממעמדך כזה או אחרת...

 

[שיר לי 33]

תודה

תודה על כל התגובות. האמת אני אומנם חייבת להגיע, אבל אף אחד לא ממש בודק אותי. אני גרה בירושלים כך שאני מבלה יותר זמן בספריה בירושלים. שאלה מאוד חשובה, אני לא זוכרת שדיברו על להחזיר מילגה. אולי אם נותנים סיבה טובה? יש עוד דבר שהוציא לי את הרוח מהמפרשים, אמרו לי שהמרצה שלי מאוד חולה ומי יודע כמה זמן הוא עוד יוכל ללמד. במידה והוא לא יוכל ללמד יותר ולהנחות אותי אני לא מעוניינת לעבור לאדם אחר. האמת שרק בגללו אני באוניברסיטה הזאת. שנה הבאה הילדים יהיו רק עד 13.20 בגן ומטפלת היות ולשים את שלושתם יום שלם יעלה לי יותר מ 6000 שקל. דבר שאנחנו לא ממש יכולים להרשות לעצמינו. הכל נהיה הרבה יותר קשה. ב

 

[ניצת הגפן]

Kגבי להחזיר מלגה

בד"כ הם לא אומרים או אומרים ומחתימים. אני יודעת שזה עובד ככה שברוב מלגות ההצטיינות או הקיום המלאות - אכן מחתימים על להחזיר, אבל... כמו שאומרים אצלנו - עו דלא ראינו את המקרה של מישהו שעזב מסיבה טובה וביקשו ממנו להחזיר, כך שמהבחחינה הזו נראה לי שאת יכול הלהיות רגועה. לגבי המנחה - כדאי לך להזדרז אם כן כי אחר-כך למצוא מישהו שיעבוד איתך באותה גישה ויבדוק דברים שאחר הנחה אותך אליהם - יהיה מסובך.

 

[עדי כהן 111]

במחלקה שלי

יש לנו פורום לדוקטורנטים שנפגש אחת לשבוע באוניברסיטה, ובמפגש זה אנו דנים בכל מה שרלוונטי למחקר, לאחר השיחה והדיון אנו עוברים ללמידת טקסט הרלוונטי לאחד מחברי הפורום שלנו.יתרה מכך אם מתעוררות שאלות כלשהן לאחד מחברי הפורום, בעידוד המנחה הוא פונה לאחד מחברי הפורום המבין בעניינו של השואל, וזו גדולתו של המנחה שלנו, אשר נטע בנו את הערך של העזרה ההדדית, שערכה לא יסולא בפז ואפילו אם היא לעיתים על חשבון זמנך הפרטי או זמן הישיבה על כתיבת הדוקטורט. כי פעם אני זקוק לעזרה ופעם האחר.