שלום, אני חדש פה...

שלום, אני חדש פה...

אני בחור ישיבה בן 22 ואני סובל מחרדות כבר 3 חודשים... זה התחיל אחרי חתונה של חבר, היו לי בחילות יומיים רצוף ו"התקפי לב" (חחח) (ובעיות כבד כיס מרה ושאר בעיות פנימיות אחרות - חחח) מדי יום במשך חודשיים... לפני כשלשה שבועות החלטתי ללכת לפסיכיאטר והוא רשם לי "רסיטל" ( - ציפראמיל, ציפלופראם או איך שקוראים לזה שזו בעצם תרופת בת של הפרוזאק) החרדות שלי היו בנויות מכאבים בחזה במשך רוב היום, בחילות מדי פעם והתקפי חרדה פעם ביום או ביומיים. עכשיו כבר אין לי התקפי חרדה אבל לפחות 6% מהיום עדיין יש לי כאב באזור החזה שמתוכו 90% באיזורי הלב (מיותר לציין שעברתי אק"ג, בדיקות דם ונעשיתי ממש מומחה ברפואה פנימית בחדשים האלה הודות לחרדות) אצלי החרדות נובעות מקונפליקט פנימי לדעתי, אני גם דתי וגם הומוסקסואל.
 

בוזיקית

New member
ברוך הבא לפורומנו החביב ../images/Emo140.gif

יש לך הרבה דברים להתמודד איתם... תרגיש נוח לשתף אותנו במחשבותיך, לבטיך וכל מה שתרגיש נוח... ובקיצור - תרגיש ב -
 
../images/Emo24.gifברוך הבא

הסיפטומים של החרדה מתגברים כשאתה נמצא כאן וכותב כי זה מין מצב שאתה מתמודד מכיר בעובדה שאתה סובל מחרדות כותב עליהן מתעסק איתן ולא בורח מהן, יש לי לפעמים רגעים שאני לא רוצה להיות כאן לא רוצה לכתוב כי אין לי כוח להתמודד, מצד שני הפרום המקום הזה הוא כמו בית זה המקום בו אתה יכול לכתוב את כל מה שאתה מרגיש, דברים שאתה מפחד לספר לאנשים אחרים כאן כולם יבינו אותך ינסו להציע לך הצעות אף אחד לא ישפוט אותך אם אתה דתי, חילוני, יהודי, ערבי, כולנו כאן שווים יש כאן אנשים נפלאים. בהצלחה עם הטיפול
 

בוזיקית

New member
אני נתקפת חרדה ליד המחשב כי תמיד

נדמה לי שמשהו מתקלקל ואם זה יקרה אני אתמוטט אבל האמת היא שהחרדה הזו מדרבנת אותי ללמוד ולהתפתח בנושא המחשבים, ושתבינו, לפני שנה לא ידעתי אפילו להדליק ולכבות מחשב, והתחלתי לגלוש רק לפני 4 וחצי חודשים, והיום אני מסוגלת אפילו לעזור לגולשים בפורום הטכני של תפוז! אמנם רק בדברים קלים ופשוטים אבל גם זה משהו! זה לא נכון לצערי בשאר התחומים בהם יש לי חרדות, אך כבר הסכנתי מזמן עם הידיעה שחרדות זה חלק מהאישיות שלי, כמו דכאון, ושבצד טיפול מתאים, צריך לכבד את המפלצת ולחיות איתה בשלום, כי מלחמה בה משולה לאלרגיה, שבה הגוף תוקף את עצמו...
 

בוזיקית

New member
אני נתקפת חרדה ליד המחשב כי תמיד

נדמה לי שמשהו מתקלקל ואם זה יקרה אני אתמוטט אבל האמת היא שהחרדה הזו מדרבנת אותי ללמוד ולהתפתח בנושא המחשבים, ושתבינו, לפני שנה לא ידעתי אפילו להדליק ולכבות מחשב, והתחלתי לגלוש רק לפני 4 וחצי חודשים, והיום אני מסוגלת אפילו לעזור לגולשים בפורום הטכני של תפוז! אמנם רק בדברים קלים ופשוטים אבל גם זה משהו! זה לא נכון לצערי בשאר התחומים בהם יש לי חרדות, אך כבר הסכנתי מזמן עם הידיעה שחרדות זה חלק מהאישיות שלי, כמו דכאון, ושבצד טיפול מתאים, צריך לכבד את המפלצת ולחיות איתה בשלום, כי מלחמה בה משולה לאלרגיה, שבה הגוף תוקף את עצמו...
 
ברוך הבא בצל קורתנו,

אין ספק שעניין הדת המתנגשת עם היותך הומוסקסואל, יכולה להוות טריגר מצויין להתקפי חרדה. כשהנפש לא שקטה וסוערת, הגוף מגיב בהתאם, מאוד יקל עליך להבין את התהליכים, האם התחלת טיפול פסיכולוגי? לדעתי טיפול תרופתי ללא הבנה וניתוח של מה שקורה לך יאט את קצב ההתקדמות זהו רק טיפול בסימטומים אבל אני שמחה שלפחות קיימת בך מודעות. בהצלחהההה
 

BU BP

New member
ביקשת עוד תגובה , אז ככה

אני לא מומחית גדולה בענייני חרדה, למעשה תיאורך לגבי האיזור המדיוק בו אתה חש את הכאב והאחוזים המדויקים,הפליאו אותי ועוררו קינאה מאחר ואני איני מסוגלת לתאר אלא בכללי את הכאבים והתחושות שלי. אבל לעניינך: הסיבה שבחרתי להגיב היא שבצעירותי בתק' הצבא היה לי ידיד נפש שהיה במצב דומה - הומוסקסואל שחיי בסביבה חרדית בבני ברק. ואלו חיים לא פשוטים בלשון המעטה- חיים כפולים - מלאי הסתרות, דילמות קשות - אז סביר להניח שיש לזה חלק גדול לתחושות החרדה שאתה חש. איני מתיימרת לדעת את מצבך, אבל חשבתי שאם אספר לך על אדם שהיה במצב דומה , זה אולי יעזור. במקרה שלו הקונפליקט לא היה פנימי -עקב ההתנגשות בין נטייתו המינית והאמונה אלא יותר מהצורך לא לאבד את משפחתו. בשל כך, הוא בחר לחיות חיים כפולים כלפי המשפחה המשיך להיות עם כיפה וללכת לבית הכנסת ובמקביל חמק לבילויים ליליים ולהתנסויות בעולם החילוני והומוסקסואלי. הוא בדק גבולות והקצין , בדרך איבד את האמונה לחלוטין - אבל בשל רצונו לשמר את הקשר עם המשפחה ולעמוד בציפיותיה המשיך להעמיד פנים ואף התחתן והקים משפחה. ככל שעבר זמן התרבו השקרים ושום דבר לא היה ברור בחייו והוא בנה חומות הגנה בלתי חדירים לסביבה - על מנת שלא להחשף. מצב זה מלווה במתח מתמיד - מי יודע? מי רואה? מה אומרים? לדעתי הוא שגה אך מאחר ואני מודעת לכאב שכרוך בלאבד משפחה איני יכולה לשפוט אותו. מקווה שתמצא את דרכך ואיתה את השלווה.
 
ברוך הבא ../images/Emo140.gif

אהבה ללא תנאי- הלוואי! נדמה לי שזה הדבר שאתה זקוק לו הכי הרבה כרגע. אני מקווה שתוכל למצא את זה כאן בשפע. טיפלת בעצמך דרך פסכאטר וכעת יש עדיין 6 % שדורש את שלו. העבודה היא כנראה בכוון של קבלה עצמית. מה דעתך?
 
למעלה