../images/Emo118.gifברוך הבא ../images/Emo140.gif
טיפים - כמו שאמרו לפני, לא חייבים לצלם. באמת שלא. לפעמים הצילום בא על חשבון ההקשבה למדריך/איש העדות וזה הפסד. כי אתה לא הולך לצלם, אתה הולך להקשיב, לראות וללמוד כמה שיותר. למען האמת, אני צילמתי המון (יותר מ-500 תמונות), אבל באושוויץ, המקום שלי אישית היה הכי קשה ומשפיע, הנחתי את המצלמה בצד והרגשתי מן חופש כזה. יותר קל להקשיב ולהזדהות. ועוד משהו - עדיף להצטלם כמה שיותר ולא לצלם. תמונות של דברים אתה תוכל למצוא בשפע אצל חבריך למסע או אפילו באינטרנט; תמונות שלך במקומות האלה, לעומת זאת, לא תוכל למצוא. אם כבר לצלם בשביל מזכרת, לדעתי, זה הרבה יותר טוב. וגם כמו שהזכירו לפני - להקשיב, להקשיב ולהקשיב. גם אם לפעמים אין כוח (אין מה לעשות, המסע מעייף מאוד) וגם אם לפעמים נמאס. אחר כך תצטער על זה. כשמגיעים לאוטובוס עייפים ומתים מקור לא להסתגר עם הנגן שלך אלא להקשיב שוב למדריך ולאיש העדות (שאצלי במסע כל מילה שלו פשוט היתה מרתקת) או סתם לצפות בסרט, שבלי קשר לזה ש'מכניס אותך לאווירה', גם יכול ללמד אותך עוד על מקומות ודברים שלא ידעת. ושוב אחזור על מה שאמרו לפני (מבטיח שזו הפעם האחרונה) - יש לך לא מעט זמן עד המסע. נצל אותו; קרא ספרים, צפה בסרטים. אני, כשקיבלתי את הרשימה של המקומות בהם נהיה, ראיתי שלא שמעתי על לפחות חצי מהמקומות שברשימה וזה נורא הפריע לי, אז פשוט הזנתי את השמות בגוגל וקראתי כמה שיותר מידע. אם באים עם ידע למקום מראש יש רצון יותר להקשיב ולדעת. כך לפחות היה אצלי. בקיצור, לך לשם במחשבה שאתה לא הולך למסע תענוגות - אל תחפש לישון, אל תחפש לדבר עם חברים כל הזמן (כמובן שמדי פעם כן כי אחרי הכל זה חלק מהמסע) והכי חשוב, אל תעכב את הקבוצה שלך. גם אם משהו לא מעניין אותך באותו רגע, גם אם אתה עייף, אל תתן לזה להפריע לשאר הקבוצה, כי כל איחור קטן יכול לשנות לוח זמנים של יום שלם (כמו שקרה אצלי במסע, לצערי) וכל דיבור קטן יכול להפריע לאחרים שדווקא כן רוצים להקשיב. אז שיהיה לך מסע מוצלח ו... תהנה. כן, זה אפשרי.
