Dramatic Melody82
New member
שלום, אני מכורה סדרתית
ושמחה למצוא את הפורום הזה
אני מאד מאד צריכה את עזרתכן, ולמרות שזה בטח יהיה ארוך, תשתדלו להחזיק מעמד
חילקתי את זה לכמה הודעות כי זה יצא ממש ממש ממש ארוך.... קוראים לי נטלי, אני בת 23, ואני מתמכרת לאהבות, בעיקר כשהן רחוקות ולא קשורות למציאות. ההתמכרות הראשונה שלי הייתה בגיל 13. התאהבתי באיזה ילד שהיה איתי בשכבה. הוא בסך הכל אמר כמה פעמים שאני יפה לדעתו, והזמין אותי לריקוד סלואו אחד, וזה הספיק לי. במשך 5 שנים, לאורך כל התיכון הייתי מאוהבת בו, ובלי שום בסיס הייתי בטוחה רוב הזמן הזה שהוא היה מאוהב בי חזרה, למרות שאפילו שלום שלום לא היינו מחליפים בנינו! ואוי למה שהיה שובר לי את הפנטזיה. כל החברות שלי היו מעודדות אותי ואומרות לי כמה הוא מסתכל עלי ואוהב אותי, וזה פשוט המשיך עד שכשסיימנו תיכון, לא יכלתי לחיות יותר עם הפנטזיה, חיכיתי לאותו בחור בפתח הבית שלו, וכשהוא בא ביקשתי ממנו פשוט שיסתכל לי בעיניים ויגיד לי שהוא לא אוהב אותי... לא כל כך היה לו נעים, ובסוף הוא אמר, ואמרתי תודה, והרגשתי שחרור מדהים באותו הרגע.... את היומיים הבאים ביליתי בבכי בלתי פוסק, ואז זה נגמר. בין בית הספר לצבא הייתה לי כמעט שנה של חופש, תרתי משמע- היה לי חבר שאהבתי אותו בצורה נורמלית, חייתי, ביליתי ולא הייתי כבולה. ההתמכרות הבאה הייתה בצבא. היה מפקד אחד נוראי שאף אחד לא רצה להיות אצלו. אבל אני זיהיתי בו משהו, וביקשתי להיות דווקא אצלו. התמכרתי אליו ולצבא, והוא מצידו היה בהמה אמיתית, הוא היה משפיל אותי, צועק ומעליב אותי, ואני השקעתי את החיים שלי בצבא, קיבלתי תעודת הצטיינות ממפקד הבסיס, והרגשתי תמיד שאני עושה את הכל בשביל לזכות באהבה שלו- וזה לא קרה. כחצי שנה לפני שהשתחררתי הוא סיים את התפקיד שלו בבסיס, ושובץ מחדש, וביקש ממני לעבור איתו...
ושמחה למצוא את הפורום הזה
