שלום! אני מצטרפת (אם יורשה לי)

[maya not so little]

שלום! אני מצטרפת (אם יורשה לי)

עדיין מוקדם לדבר אצלי על לידה (שבוע 13) אבל אני מחפשת תשובה שפויה רגועה והוליסטית לחווית ההריון (והלידה כמובן). החלום שלי הוא ללדת בבית. כן. כבר בחרתי פינה והכל (בבית אימי כי הבית שלנו הוא לא ממש מזמין מהבחינה הזאת) אבל לצערי יש לי בעית קרישה והסיכויים כנראה קטנים. לא נורא (האמת כן נורא, אבל אין טעם להתבעס כי זה לא יעזור לי). השאלה שלי היא: האם יש בית חולים שבוא תתאפשר לי פרטיות (הייתי בלידה של חברה בה כמה אנשי צוות נעמדו בפתח לצפות כי שמעו צעקות...), שילכו לקראתי ואיתי בלידה אקטיבית? או שזה עניין של מזל. אני כבר מעכשיו מכינה את בן זוגי לאסרטיביות אבל כמה זה באמת יעזור??? אשמח לשמוע חוויות, דעות... בכל מקרה שמחתי לגלות את הפורום.

 

[debby12]

איזו בעיית קרישה?

קרישיות יתר או ההיפך? לי יש בעייה קלה של קרישיות יתר (MTHFR הומוזיגוטי) וילדתי בלידת בית מדהימה שהיתה עבורי חוויה מתקנת. הזרקתי קלקסן עד שבוע 33 בערך ואז הפסקתי. הלידה היתה מדהימה ובהחלט חוויה מתקנת ללידה שלי ב"ליס" שבה הצוות ועוד כל מיני סקרנים (אין לי מושג מי - הם לא טרחו להציג את עצמם) אכן התייצב בפתח כדי לתצפת לי על ה#$@$ [איך ידעת?]. לעניות דעתי (והיא עניה

) אם את *ממש* חייבת בית חולים - לא הייתי משחקת רולטת בית חולים בבחינת "נראה על איזה צוות אני אפול" אלא הייתי הולכת ישר ומיד על לידה פרטית עם רופא פרטי שיפריע לסקרנים לתצפת. לי אישית זה היה שווה כל שקל. חוצמזה עוד אפשרות היא כמובן להתייעץ עם זוהר ועוד כמה מילים על אסרטיביות. היא עוזרת אבל היא הופכת את הכל ליותר טראומטי. אני אישית מלכת האסרטיביות, וגם בן זוגי. זה גרם ללידת בית החולים שלנו (שאגב היתה כפויה - העדפנו כמובן לידת בית) להפוך למלחמת עולם דבר שהיה מאוד מאוד לא נעים. אז כן, זה עזר (חסך ממני ניתוח בטן מיותר למשל, או חתך חיץ מיותר) -- אבל זה ממש לא היה כיף. מרוב שבירברתי שכחתי את ההתחלה. ברוכה הבאה

 

[maya not so little]

אותה בעיה... בדיוק

הומוסיסטאין תקין. לא מזריקה קלקסן. אני א- סימפטומטית, הריון ראשון. מאוד משמח לשמוע שילדת בבית. אז למעשה אין סיכון מיוחד (אם ההריון עובר תקין)? אני פשוט טובעת בים הרפואי ולא ממש יודעת איך לצאת ממנו. הפחדות מכל כיוון. אבל בית החולים עושה לי מאוד מאוד מאוד לא נעים, בלשון המעטה. אני חושבת שאני אדבר עם מיילדת (אשמח להמלצות כמובן). אגב אני מסכימה עם בנושא המלחמות עם בית החולים, נראה לי לא הזמן להתעצבן לצעוק ולדרוש כשאני אמורה להיות שקטה ומרוכזת..

 

[סטיוויה]

ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אני רק יכולה להמליץ לך לדבר עם מיילדת אחת לפחות ורצוי מישהי מהיותר ליברליות...

 

[debby12]

שלחתי לך מסר

לגבי הסיכון - תראי זה מורכב. עם קרישיות יתר יש חשש יותר גדול להזדקנות מהירה יותר של השיליה, רעלת הריון ועיכוב גדילה תוך רחמי (IUGR). זה ממש לא דבר ש*חייב* לקרות. אבל בואי נגיד שיש לך יותר סיכון סטטיסטי לזה מלכלל האוכלוסיה. זה לא אומר שצריך לפחד....זה כן אומר שצריך לעקוב. אם ההריון עובר תקין (כלומר שכל הטקסט המפחיד הנ"ל לא מתממש) אז בעקרון אני לא יכולה לחשוב על בעיה מיוחדת אפשרית חוץ מאחת, שיכולה להיות אבל לא חייבת כמובן. יכולים להיות לך קרישי דם אחרי יציאת השיליה שמפריעים במידת מה לרחם להתכווץ. זה קרה לי בלידת הבית של גילגי. הרגשתי בידיים נפלאות. הזריקו לי פיטוצין הוציאו ידנית את הקרישים ולחצו על הרחם מבחוץ דרך הבטן- הכל הסתדר תוך דקות. בעיקרון בבית חולים הטיפול זהה בנק' הזו - חוץ מזה שמיד ירחיקו ממך את התינוק אם זה יקרה (וחבל, כי היניקה שלו עוזרת לרחם להתכווץ). את צריכה לדבר עם מיילדת בית. תכתבי מאיפה את בארץ ויוכלו להמליץ לך. יש גם בקישורים של הפורום רשימה של מיילדות בית.

 

[שָׂרָה]

שמעתי שוויטמין E עוזר לקרישיות יתר

שווה לברר על זה (רק וויטמין E טבעי, לא סנטטי)

 

[אם פי 3]

יש דברים שמקטינים קרישיות

כמו שום, ענבים סגולים (גם ביין או תירוש אדום) וכו'. יחד עם זאת, מי שיש לה בעיה מזוהה, עם או בלי טיפול בתרופות, צריכה להתייעץ עם מומחים בתחום (נטורופטים?) לפני לקיחת תוספים במינון של תרופה. יש לזה גם פוטנציאל נזק (בין השאר, כי יש סיבה לבעיה, וצריך לטפל במקור ולא רק בסימפטום).

 

[narniya]

אסרטיביות עוזרת

ואני - תוך כדי לידה - דרשתי שכולם יעופו מהחדר ואף אחד לא העיז להיכנס יותר. אבל זה היה מזמן, אני חושבת שהיום כבר לא כל כך נכנסים, וברוב בתי החולים יש דלתות בחדרי הלידה ואפשר פשוט לסגור והמסר מובן. כמובן שאם תוכלי בבית זה יהיה נהדר.

 

[אם פי 3]

עדיף מלווה אסרטיבי

אסרטיביות נוגדת אוקסיטוצין, ולכן משפיעה לרעה על הלידה. עדיף למצוא מקום שבו הצורך באסרטיביות הוא מינימלי (ולצערי, לא מכירה בי"ח כזה), ו/או להטיל את משימות האסרטיביות על המלווה, למרות שיש כאן בעייתיות מסוימת (זוכרת כמה אבסורדי היה בעיני, כשבסיור בבי"ח סיפרו שיש בעלים שמונעים מנשותיהם לקחת אפידורל. היום אני יודעת, שלפחות בחלק מהמקרים, יתכן שהם בסך הכל עזרו לנשותיהם לממש את בחירותיהן, ולא כפו המנעות מאפידורל מתוך גחמה שלהם (שהיא בלתי סבירה בעיני, ולא משנה כמה הם חושבים שזה מזיק)).

 

[אשכר ש]

ברוכה הבאה ../images/Emo20.gif

למה לוותר על חלום כ"כ מהר? דברי עם מיילדת בית, אפילו תפגשי כבר עכשיו עם מישהי שנראית לך ודברי איתה על המצב שלך. אולי תופתעי... אם בכל זאת לא יתאפשר לך ללדת בבית, הייתי הולכת על מיילדת פרטית שבחרת מראש בבי"ח הכי ליברלי שיש ובזה זהר כרמי תוכל לעזור לך מאוד (יש קישור לאתר שלה בקישורי הפורום).