שלום, אני צריכה עזרה.

א י ה ל ה

New member
שלום, אני צריכה עזרה.

אני מחפשת מידע, או לפחות שמות, של אנשים שלקחו תפקידי מפתח במפלגה הנאצית, בניהול מחנות ובקיצור- שהגיעו לעמדות גבוהות במערכת הנאצית, שלפי הרקע שלהם ועברם אין להם הכשרה צבאית מקצועית או הכשרה שמתאימה לתפקיד שביצעו ובעצם נכנסו לתפקיד כדי לקדם עצמם וניצלו את ההזדמנות לקפוץ על העגלה. כמו לדוגמא אדולף אייכמן שלא סיים תיכון וגם לא לימודי מכונאות, פוטר מעבודתו וכו' ואז הפך לדמות חשובה במפלגה.. כל מידע שתוכלו לתת לי מאוד יעזור החל משמות ועד מה בדיוק הרקע שלהם ומה הם עשו.. תודה רבה!! איה.
 

א י ה ל ה

New member
תודה רבה, והרחבה לבקשה

אני לא יודעת אם אתם מתמצאים בכאלו דברים, אבל אם יש למישהו איזה קטע קריאה שמתחבר לנושא של הגרמנים העומדים מן הצד, או עדות של אנשים שכן לקחו תפקיד בהשמדה או בכלל במפלגה הנאצית, דברים שקשורים לסיבות שלהם להצטרף למפלגה, למה שקיבלו ממנה.. פשוט, אני מדריכה בצופים ומעבירה פעולת יום השואה שמתקשרת לנושא של הויתור על ערכי המוסר האישיים והאנושיים למען אינטרסים אישיים, כלכליים ושונים שלא מתקשרים לאמונה בדבר. בגלל זה אני מחפשת אנשים שהשתמשו בהזדמנות להתקדם לתפקיד בכיר ולהרוויח הרבה כסף כשבמצב אחר לא היו מוצאים עבודה למרות שלא היו בעלי רקע אנטישמי. אז כל דבר, רעיון שם או מידע שיכול לדעתכם לעזור לי, סביר להניח שיעזור לי. תודה רבה שוב!
 
בעניין זה אני מציעה לך

להראות לחניכים את הסרט "הגל", המבוסס על סיפור אמיתי שמדמה בדיוק את מה שאת מנסה להעביר. ישר כוח, בהצלחה וכל טוב לך!
 
שאלה לי אליך, איהלה

אנו נתקלים בפורום זה שוב ושוב שאלות של צעירים על השואה. ברוכים יהיו. עם זאת אני תוהה: בת כמה את? אילו ספרים קראת כבר על השואה? האם בכלל הנך קוראת ספרים? והאם חבריך קראו ספרים על השואה? אל תעלבי, אך נראה לי שלעתים מנסים ללקט חומר על השואה, בלי לקרוא את תולדותיה והספרים הרבים שפורסמו בנושא זה. ואם אני צודק, מה לדעתך ניתן לעשות - אם בכלל - כדי שהנוער יקרא ביסודיות על נושא זה ?
 

skito

New member
היי גרשון

סליחה שאני מתערב, לדעתי מערכת החינוך דיי רדומה, השיטה הנהוגה כיום אינה מצליחה להחדיר מודעות ראה למשל את החוסר האכפתיות לגבי ערב יום השואה, אלפי תלמידים נמצאים בשביתה ההכנות לקראת הטקסים והעצרות מתקיימות בחופזה תוכניות שלמות נגנזות בקצור יש לי ביקורת קשה בנושא. לעניין הספרים ששאלת, אני למשל בגלל עידן המולטימדיה, המחשבים והאינטרנט לא מצליח להתרכז בקריאת ספר, אני מניח שזה מה שפוגע בשאר. אני נזכר כשהייתי תלמיד בבית ספר יסודי לא היה כלל חומר עיוני, למזלי המחנך שלי (קפלן ז"ל) היה אחד הלוחמים (פרטיזן) בנאצים וסיפורי הגבורה שלו שנהג לספר בכל שיעור חברה בלי קשר למדיניות בית הספר ולמערכת החינוך ובמהלך כל השנים מהדהדים באוזני והם הם החומר העיקרי שספגתי, לא כל בית בית ספר וכל כיתה זכתה במחנך שכזה, אפה שאר בתי הספר והחומר העיוני? נאדה..
 

deebeebee

New member
לצערי אני מסכימה עם גרשון

לעיתים קרובות מדי מתקבל הרושם שמגיעים לכאן צעירים המחפשים "חיים קלים" מדי ושמישהו אחר יעשה את העבודה בשבילם. חלק לא קטן מהם מגיעים אפילו ממש ברגע האחרון ופונים ל"עזרה דחופה."
 
ואני מתחבטת בסוגיה זו כל הזמן

האם לענות ולגרום למצב שבו בני נוער מחפשים קיצור דרך דרכנו, וברוב המקרים אפילו לא טורחים להגיד תודה. או לפתוח פתח, לענות תשובה, כדי שהנוער לא ירתע, לא יפנה את הגב, לזרוע בתודעתו של בן הנוער משהו, מי יודע אולי זה ינבט לעניין, להבנה, וללמידה עצמאית. אני מתלבטת, אבל בוחרת תמיד לענות, רק במקרה של זלזול בוטה לא אענה, ובד"כ אני משתדלת ששאלה לא תשאר תלויה יתומה, אלא להאיר פנים ולנסות לעזור כמיטב יכולתי. זה ה"אני מאמין" שלי, יכאב לי מאד אם הכל לשווא.
 

deebeebee

New member
אולי פשוט להפנות אותם

לספרים בנושא ספציפי ואת חיפוש המידע והלימוד שיבצעו לבד.
 
נראה לי

שאחרי שנפנה לספרים, השאלה הבאה תהיה אם יש משהו באינטרנט, אבל ננסה ונראה, כעצתך.
 

skito

New member
לדעתי

מי שמבקש עבודה מוכנה יש להכווין לקישורים וספרות בתחום ולהסביר את החשיבות שבהכנת העבודה באופן עצמאי, יש ברשת אתרי עבודות לצערי המון תלמידים מגיעים אל העבודות מבלי בכלל לבקש סיוע מגישים עבודה מוכנה .. מה הועילו חכמים? מחנכים..ללא אינדקציה .. הבן שלי הגיש בעבר עבודה כמו שהיא קיבל ציון 100 ו- ??? כעסתי ו .. לא ממש עזר יש להם קיצורי דרך ..הבעיה שוב כפי שציינתי בשיטת החינוך.
 
skito

כמזכירה באוניברסיטה אני יכולה להגיד לך שהמרצים מקלידים מילת מפתח בגוגל של עבודה של סטודנט, וכשהם מגלים שזו עבודה שנקנתה מהאינטרנט, הם מעבירים את העבודה ל"ועדת משמעת" של האוניברסיטה, שמזמינה את הסטודנט לשימוע, העונשים על עברה כזו: דרישה להגיש את העבודה שוב, או דרישה ללמוד שנה נוספת את הקורס, או הרחקה מהלימודים באוניברסיטה. מצער, אבל ארועים כאלו הם שכיחים למדי. חבל.
 

skito

New member
אולי באוניברסיטה יש פיקוח

אבל הבעיה ביסודייים חט"ב בעיקר.
 

deebeebee

New member
אבל האם אנחנו

אמורים לשתף פעולה ולהפנות אותם לאותן עבודות?
 
אני לא מפנה לעבודות

מוכנות, אלא למידע באינטרנט. אשמח אם תלמידים ישבו בספריה ויחקרו, אבל משום מה יש לי הרגשה שבימינו זה לא מעשי.
 
../images/Emo27.gifלדעתי, הפניה למקורות מידע היא

הפתרון הטוב ביותר. גם מקדם את המודעות וגם לא עושה לתלמידים חיים קלים מדי.
 

א י ה ל ה

New member
שלום גרשון

אני רוצה לפתוח בזה שאני לחלוטין לא נעלבת ומבינה את השאלות שלך. באמת, אני בטוחה שזה קצת מוזר שלפורום שמתעסק בכזה נושא חשוב ומעמיק בו מאוד, פתאום נכנסים אנשים לשאול שאלה חולפת, שלא מכבדת את התשובה. אני בת 17, תלמידת כיתה י"ב, ואני חייבת להודות שאמנם לא קראתי ספרים העוסקים בחקר השואה, הספרים שקראתי שקשורים בשואה הם בעיקר סיפורת, ואני יכולה לצערי להודות שלא הקדשתי זמן, או לפחות לא זמן מספיק, ללימוד מעמיק יותר על השואה. אבל כן, אני בהחלט קראתי וקוראת ספרים.. אני חושבת שדעה הרווחת שהנוער לא קורא ספרים לא נכונה, או לפחות לא בקנה המידה שבה היא מוערכת, או לפחות הנוער שאני מכירה. מצד שני, אני כן רואה הדרדרות במצב אפילו אצל אחותי שקטנה ממני בארבע שנים. אבל זהו לא הנושא.. בתור מי שיצאה השנה למסע לפולין, נכדה לסבא וסבתא ניצולי שואה, ובנאדם סקרן, אני יכולה לומר שיצא לי לא מעט לחשוב, לשאול, לתמוה, לדבר ולעסוק בנושא השואה. אולם, אני יכולה גם לומר שלעיתים אני מעדיפה להניח את הנושא בצד ולא לשאול, לחשוב או להעמיק, בדרך כלל מכיוון שאני מרגישה שאם אני אתחיל אני לא אוכל להפסיק ואשאב לתוך זה, כשיש דברים דחופים יותר באופן רגעי שמעסיקים אותי. אני מרגישה אצלי קונפליקט בין הרצון לדעת וללמוד על ההסטוריה, הכללית וגם האישית של משפחתי, לבין הרצון שלי שלא לשקוע בנושא המכביד הזה, שמרגש אותי ומטריד אותי אבל גם מעיק עליי- מעיק עליי חוסר ההיגיון, האכזריות, וגם העובדה שאני לא חושבת שאני הייתי מסוגלת להתמודד עם דבר כזה היום. אני חושבת שקשה לדרוש מהנוער לקרוא ביסודיות על נושא השואה כפי שקשה לדרוש ממנו לקרוא ביסודיות על כל דבר. אני חושבת שהחשיפה שלנו לנושא השואה בארץ היא גדולה מאוד, במהלך 12 שנות לימוד אני יודעת שאני נחשפתי להמון תכנים שקשורים בשואה, אם עדויות, ביקורים במוזיאונים וכו', ואין מה לדבר בכלל על המסע לפולין וההכנה שקדמה לו. אני חושבת שיש נוער שמתעניין בנושא ולומד אותו לעומק כמו שיש נוער שמתעניין בנושא הפיסיקה וחוקר אותו לעומק (כמובן, שאין שום מקום להשוואה, רק מהבחינה של משהו שמעניין אותך ואתה רוצה ללמוד עליו עוד) אבל אין נוער שאדיש לנושא. עכשיו, בנוגע לליקוט החומר, אני יכולה לומר לך שאני, בתוך הלחץ שלי מהלימודים ומשאר הדברים שממלאים את חיי, התיישבתי להכין פעולה לחניכים שלי בצופים, חניכי כיתה ט', וכשהגעתי לחלק בו הייתי זקוקה לחומר עיוני בחרתי שלא להמשיך בחיפוש של שעות אלא לחפש מקום שבו יוכלו לענות לי בענייניות על השאלות אנשים שכנראה יותר בקיאים בנושא ממני. אני מאוד מעריכה את הנכונות שלכם לעזור במהירות גם אם קשה לכם עם בקשת העזרה, ואני בהחלט מבינה את הקושי, ואני מסכימה עם מה ש"גובלינית" אמרה, שההפניה למקורות מידע היא באמת הדרך הטובה לענות. טוב, אני פתאום רואה שכתבתי פה מגילה עצומה, אז אני שוב רוצה להודות לכם על העזרה.. זה נראה שאתם פורום מאוד פעיל ומקסים! תודה רבה, איה.
 
שלום איה וחן חן על ההתייחסות

1 לימוד ההיסטוריה בבתי הספר הוא, כנראה, "על הפנים". אם היו מלמדים אתכם כהלכה ותוך כדי כך גם מפנים אתכם לספרים, לא לא היינו מגיעים כלל להתכתבות זו. 2 אין תחליף לקריאה: מקריאה אדם לומד, מרחיב את דעתו, נהנה וגם יוצר את אישיותו. 3 ייתכן ואין אנו אוביקטיביים: אנו שייכים לדור שחי את השואה, בין אם מדובר באנשים המגיבים כאן ושעברו את השואה על בשרם, או - כמוני - שינקו את הידיעות מהעת שהדברים פורסמו - בכל דרך אפשרית - שמשפחותיהם נכחדו, שבני משפחותיהם או ידידיהם חוו אותה, ששמעו וקראו וממשיכים לקרוא בלי סוף ובקצרה: שהשואה היא בדמנו. על כן, כאשר אני שומע שבאוניברסיטה מסויימת יש "קורס" על השואה, הדבר מעלה חיוך על שפתי. אבל כנראה שבדורות הבאים תהא זו הדרך. 4 אני חרד שהנושא יטושטש, שהוא ייהפך לעוד כמה דפים בספר היסטוריה ושזה יקרה במהרה, בגלל תת הרמה של בתי הספר וההתנזרות מקריאה. לפי השאלות ששואלים - והרי לא מדובר בך בלבד - כאשר מישהו מבקש "קטע", כאשר בחורה נחמדה מבקשת יפה ואם אפשר לצרף צילום "כי כך יהיה יותר נחמד", נדמה שהבורות והבערות גדולים. 4 אני שמח שהנך קוראת. אכן הנושא נורא. אך אנו חייבים להכיר אותו וגם להנחיל אותו לדורות הבאים. תתחילי, תרחיבי לאט לאט את ידיעותייך ותתגברי. הרי אנו יהודים, לא?
 
סליחה, מדובר על הסרט: "הנחשול"

"הנחשול", גרסת טקסס "תרגיל שואה" שהסתבך: תלמידים אמריקנים שתויגו כגרמנים ירקו על חבריהם "היהודים" ואף היכו אותם איי.פי פורסם: 11.04.07, 12:51 תלמידי כיתה ט' בחטיבת הביניים בווקאצ'י, טקסס, לא האמינו שזה יקרה להם. אבל מסתבר שהמציאות, או ההקשרים ההיסטוריים שלה, חזקים מכל דמיון. זאת, כאשר תרגיל של שלושה שבועות, במהלכו היו אמורים התלמידים לגלם דמויות מתקופת השואה, יצא מכלל שליטה. גורמים בכירים בבית הספר הסבירו כי מטרת התרגיל, במסגרת שיעור גיאוגרפיה למתקדמים, הייתה להדגים את חוסר הסובלנות בחברה הגרמנית בימי מלחמת העולם השניה. "המטרה היא ללמד על בעיות חוסר הסבלנות והאפליה ולעזור לילדים להבין מה בני אדם מסויימים נאלצו לעבור על-מנת לשנות את העולם", אמר מנהל בית הספר, ג'ון ל'. און, בראיון לתחנת הטלוויזיה המקומית KTVT. לטנת מורים ותלמידים בבית הספר, התלמידים שתויגו כיהודים אולצו לעמוד כשפניהם ל'קיר, בעוד חבריהם שתויגו כגרמנים צועדים בסך. ה"יהודים" גם היו האחרונים לקבל את ארוחת הצהריים ונאלצו לנקות את הלכלוך שיצרו חבריהם. בנוסף, טענו התלמידים כי התרגיל יצא מכלל שליטה כאשר ה"גרמנים" החלו לירוק על ה"יהודים" ולהכותם. "הם ירקו עליהם ודחפו אותם במדרגות", תיארה אחת התלמידות, טיפאני צימרמן. לדבריה, "זה היה גס מאוד. אני חושבת שזה היה אכזרי ומעבר לכל גבול". און, מצדו, טען כי זו השנה החמישית ברציפות בה מתנהל התרגיל וכי הוא לא קיבל דיווחים על תלמידים שיורקים, דוחפים או מתקילים תלמידים אחרים. טרבר סמית, חברהּ ללימודים של צימרמן, חיזק את דברי המנהל. "אני חושב שכמה תלמידים היו קשוחים מדי", אמר, "אבל מצד שני ככה זה היה אז".
 
למעלה