שלום! אשמח לדעתכם בעניין..../images/Emo13.gif
יש לי אח מהמם בן 18 עם פיגור עמוק. הוא נמצא בהוסטל זו השנה השלישית רחוק מהבית. יש לי שני אחיינים הגדולה בת 6 והקטן בן 3. הגדולה מאוד אוהבת את הדוד שלה ואת ההוסטל (בגלל כל האטרקציות) היא הולכת לשם מידי פעם. אבל.. הקטן לא מכיר את הדוד בכלל. הוא לא מכיר אנשים "מהסוג".. הוא הלך פעם אחת בלי הכנה ומאוד מאוד נבהל לא הסכים להתקרב לאחי (יש לציין שהוא ראה את כל הקבוצה של אחי.. וזה כמובן לא פשוט למראה גם לאנשים מבוגרים). אני רוצה שהוא יכיר את הדוד.. ושידע בכלל שיש לו דוד. אני מתלבטת אם לקחת אותו לשם או לחכות שיהיה יותר גדול. מצד אחד המראה באמת לא פשוט. סטודנטים שלומדים איתי (חנ"מ) בכו כשראו את התלמידים עם הפיגור וטענו שמעולם לא נחשפו לפיגור קשה. גם לי לא היה פשוט בפעם הראשונה שלי בהוסטל. מצד שני אני מאמינה שצריך לחשוף ילדים לאנשים "חריגים". מה דעתכם?
יש לי אח מהמם בן 18 עם פיגור עמוק. הוא נמצא בהוסטל זו השנה השלישית רחוק מהבית. יש לי שני אחיינים הגדולה בת 6 והקטן בן 3. הגדולה מאוד אוהבת את הדוד שלה ואת ההוסטל (בגלל כל האטרקציות) היא הולכת לשם מידי פעם. אבל.. הקטן לא מכיר את הדוד בכלל. הוא לא מכיר אנשים "מהסוג".. הוא הלך פעם אחת בלי הכנה ומאוד מאוד נבהל לא הסכים להתקרב לאחי (יש לציין שהוא ראה את כל הקבוצה של אחי.. וזה כמובן לא פשוט למראה גם לאנשים מבוגרים). אני רוצה שהוא יכיר את הדוד.. ושידע בכלל שיש לו דוד. אני מתלבטת אם לקחת אותו לשם או לחכות שיהיה יותר גדול. מצד אחד המראה באמת לא פשוט. סטודנטים שלומדים איתי (חנ"מ) בכו כשראו את התלמידים עם הפיגור וטענו שמעולם לא נחשפו לפיגור קשה. גם לי לא היה פשוט בפעם הראשונה שלי בהוסטל. מצד שני אני מאמינה שצריך לחשוף ילדים לאנשים "חריגים". מה דעתכם?