שלום, אשמח לעצות
יש לי ילד בן 10 ילד טוב, בעל חוש צדק מפותח, צייתן לסמכויות (מורה, מנהלת וכד') אובחן בעבר כילד מחונן.
ישנם מספר דברים שמטרידים אותי והייתי שמחה לקבל הכוונה.
הוא סובל מאלרגיה שגורמת למצמוץ (בטיפול רפואי כמובן) ולעיתים מהרטבה. יש לו גם קושי בויסות תחושתי שמאופיין בלבישת בגדים גדולים מכפי מידתו ללא תפרים, גרביים ספציפיות וכד' (זה ממש מכתיב את ההתנהלות שלו, אין התארגנות ספונטנית תמיד הבגדים זה אישיו ולעיתים יוצר מריבות בבית).
בנוסף, הוא ילד שמאד אוהב מחשבים ויכול מבחינתו לשחק שעות (אנחנו מגבילים לשעה ביום ובסופ"ש שעתיים) ומבחינה חברתית, נוטה להיצמד לחבר או שניים בעלי אותו תחום עניין(וגם הם כמוהו, תלמידים טובים).בשנים קודמות, הטלפון צילצל עבורו הרבה יותר ממה שעכשיו וחברים הזמינו אותו לרוב. בשנתיים האחרונות הוא די עם שני החברים הללו כשמדובר באחה"צ. בשעות הלימודים הוא כן משחק עם כולם בהפסקה ונחשב לילד שדעתו מוערכת בכיתה.
מה למשל מטריד אותי? לא מזמן נודע לי שכמה ילדים התארגנו לפעילות כלשהי והוא לא הוזמן.מעבר לכאב שלי כאמא, שניסיתי מאד לא לשדר לו כדי לא להוסיף לו, הבעיה היא שהוא מקבל כמובן מאליו משפטים כמו "שמעון החליט שאתה לא יכול לבוא" וכשהוא כן אוזר אומץ לשאול או לדבר אז הוא נשמע סוג של מתחנן ומוכר את עצמו בזול במקום לשדר להם שהם אלה שמפסידים את חברתו. כשאני מנסה לחשוב יחד איתו על כלים והוא מרגיש נדחק לפינה הוא רץ לחדר ומתנפל עלי בצעקות או על אחיו, לא ממש יודע להתמודד עם ביקורת.
יש לי תחושה שהדברים כאילו "עוברים לידו" הוא "לא יודע" מי מה מתי וכד' .הוא "לא יודע" למה לדעתו לא מזמינים אותו. (אולי זה סוג של בריחה אני לא יודעת..)
זה פתאום קרה גם בלימודים "לא יודע למה אין לי את הדף" (למרות זה הוא תלמיד מצטיין).
היינו בעבר אצל מאמנת שאמרה ש: א. זה אופי לא לרצות יותר מדי חברים . ב. אמרה שהוא מתוחכם ויודע איזה תשובות נכונות לתת ומה מצפים לשמוע.
(בנוסף, הוא התחייב שם שיזמין פעם בשבוע חבר חדש אך לא עושה זאת).
אני מרגישה שאני צריכה לעזור בעניין מיומנויות חברתיות (אם אני מגדירה נכון) אבל הולכת לאיבוד בין שלל המושגים, השיטות ומאיפה מתחילים.נראה לי שיש קשר בין כל התופעות שציינתי בהתחלה.
הייתי שמחה לדעת אם אכן נראה שיש קשר בין הדברים, מאיפה מתחילים לאבחן או מה בכלל לעשות או כל התייחסות שאתם מוצאים לנכון. תודה.
יש לי ילד בן 10 ילד טוב, בעל חוש צדק מפותח, צייתן לסמכויות (מורה, מנהלת וכד') אובחן בעבר כילד מחונן.
ישנם מספר דברים שמטרידים אותי והייתי שמחה לקבל הכוונה.
הוא סובל מאלרגיה שגורמת למצמוץ (בטיפול רפואי כמובן) ולעיתים מהרטבה. יש לו גם קושי בויסות תחושתי שמאופיין בלבישת בגדים גדולים מכפי מידתו ללא תפרים, גרביים ספציפיות וכד' (זה ממש מכתיב את ההתנהלות שלו, אין התארגנות ספונטנית תמיד הבגדים זה אישיו ולעיתים יוצר מריבות בבית).
בנוסף, הוא ילד שמאד אוהב מחשבים ויכול מבחינתו לשחק שעות (אנחנו מגבילים לשעה ביום ובסופ"ש שעתיים) ומבחינה חברתית, נוטה להיצמד לחבר או שניים בעלי אותו תחום עניין(וגם הם כמוהו, תלמידים טובים).בשנים קודמות, הטלפון צילצל עבורו הרבה יותר ממה שעכשיו וחברים הזמינו אותו לרוב. בשנתיים האחרונות הוא די עם שני החברים הללו כשמדובר באחה"צ. בשעות הלימודים הוא כן משחק עם כולם בהפסקה ונחשב לילד שדעתו מוערכת בכיתה.
מה למשל מטריד אותי? לא מזמן נודע לי שכמה ילדים התארגנו לפעילות כלשהי והוא לא הוזמן.מעבר לכאב שלי כאמא, שניסיתי מאד לא לשדר לו כדי לא להוסיף לו, הבעיה היא שהוא מקבל כמובן מאליו משפטים כמו "שמעון החליט שאתה לא יכול לבוא" וכשהוא כן אוזר אומץ לשאול או לדבר אז הוא נשמע סוג של מתחנן ומוכר את עצמו בזול במקום לשדר להם שהם אלה שמפסידים את חברתו. כשאני מנסה לחשוב יחד איתו על כלים והוא מרגיש נדחק לפינה הוא רץ לחדר ומתנפל עלי בצעקות או על אחיו, לא ממש יודע להתמודד עם ביקורת.
יש לי תחושה שהדברים כאילו "עוברים לידו" הוא "לא יודע" מי מה מתי וכד' .הוא "לא יודע" למה לדעתו לא מזמינים אותו. (אולי זה סוג של בריחה אני לא יודעת..)
זה פתאום קרה גם בלימודים "לא יודע למה אין לי את הדף" (למרות זה הוא תלמיד מצטיין).
היינו בעבר אצל מאמנת שאמרה ש: א. זה אופי לא לרצות יותר מדי חברים . ב. אמרה שהוא מתוחכם ויודע איזה תשובות נכונות לתת ומה מצפים לשמוע.
(בנוסף, הוא התחייב שם שיזמין פעם בשבוע חבר חדש אך לא עושה זאת).
אני מרגישה שאני צריכה לעזור בעניין מיומנויות חברתיות (אם אני מגדירה נכון) אבל הולכת לאיבוד בין שלל המושגים, השיטות ומאיפה מתחילים.נראה לי שיש קשר בין כל התופעות שציינתי בהתחלה.
הייתי שמחה לדעת אם אכן נראה שיש קשר בין הדברים, מאיפה מתחילים לאבחן או מה בכלל לעשות או כל התייחסות שאתם מוצאים לנכון. תודה.
