שלום בנות

[swinging on the moon]

שלום בנות ../images/Emo13.gif

יש לי כמה שאלות לא נעימות, אבל אני חייבת לדעת. עוד לא ילדתי, אבל כנראה שזה יקרה בקרוב. הבנתי שאני יכולה לבחור בין לידה טבעית לקיסרית. בנוסף לחרדות האיומות שיש לי מהחוויה הבלתי נמנעת הזו, אין לי הרבה מידע, ואני גם לא סומכת על הרופא שלי, שכמובן לא עבר ולא יעבור לידה מימיו, לדעת יותר טוב ממי שעברה את זה על בשרה, מה עדיף - טבעית או קיסרית. הבנתי שאחרי לידה טבעית הנרתיק מתרחב, ואחרי לידה קיסרית שרירי הבטן נפגמים והיא הופכת לרפויה. האם זה נכון? אני גם ככה לא רזה, אבל גם לא שמנה, תמיד הייתה לי קצת בטן ואני פוחדת שאחרי לידה היא רק תגדל והשרירי בטן שגם ככה בקושי יש לי, יפגמו לנצח. אבל אני גם מפחדת שאחרי לידה הסקס יפגם עקב התרחבות הנרתיק.

 

[lulyK]

יש לך סיבה בריאותית לבחור

בלידה קיסרית?

 

[swinging on the moon]

לא שאני יודעת עליה כרגע.

 

[אמברון]

החשש שלך הכי טבעי בעולם ../images/Emo24.gif

אני הייתי בחרדות איומות מההריון ומהלידה במהלך ההריון הראשון שלי. שילמתי הון עתק לליווי פרטי במהלך ההריון, וכשדיברתי עם הרופא שלי על קיסרי אלקטיבי (וגם על לידה פרטית) הוא שאל אם אין לי משהו אחר להוציא עליו את הכסף...). ההתלבטות שלי היתה ממש עד לרגע האחרון, ואת לא יכולה לדמיין (או שדווקא כן) אילו מחשבות עברו לי בראש. למזלי, הלידה הראשונה התפתחה בטבעיות והבנתי שבין אם אני רוצה או לא רוצה, זה ייצא משם

. בדיעבד וממרום נסיוני (שתי לידות טבעיות, האחת עם אפידורל והשניה בלי) אני יכולה להגיד לך שזה הרבה יותר פשוט והרבה פחות כואב ממה שדמיינתי (אבל זה מה שאני מרגישה, ואחרות יכולות לחלוק עלי בגלל ניסיון והשקפות אחרות). אם שרירי הבטן שלך רפויים לפני הלידה, אין סיבה שהם לא יהיו רפויים אחריה (תרגילים לבטן יכולים לעזור לרפיסות הראשונית). ולגבי הסקס - הסירי דאגה מליבך! הוא לא פחות מענג מלפני, אבל לוקח לנו זמן לחזור לעצמנו מבחינות רבות, וגם את זה כדאי לקחת בחשבון. תזכרי שלידה היא תהליך טבעי. את מכירה את הגוף שלך הכי טוב. תנסי לזרום עם זה ולפחד קצת פחות. אני נשמתי עמוק והבנתי שזה הרי נגמר בדבר הכי מדהים בעולם! התהליך קצת מפחיד אבל התוצאה נפלאה. בהצלחה

 

[1במיה]

אני חושבת שתמיד (אלא אם יש סיבה

בריאותית) עדיף ללכת על טבעי

קשה לי להבין למה אדם שפוי בדעתו ירצה ניתוח קיסרי אם אין לו שום סיבה כי זה הרי ניתוח זה ניתוח זה ניתוח. למה??? תראי ברור שיש חשש מהצירים והלידה אבל בתור אחת שעברה את זה פעמיים זה עובר.. יש "סמים" (אפידורל ושו"ת) ואני ממש חושבת שהם הכרחיים (אני לא בעד הגישה של רק טיבעי בלה בלה בלה..)כל אחד וסף הכאב שלו. אצל חברות שעשו קיסרי שמתי לב שתהליך ההחלמה יותר ארוך. שיהיה בהצלחה

 

[swinging on the moon]

לא אכפת לי מתהליך ההחלמה..

כבר עברתי שני ניתוחים, באזורים יותר רגישים, ותוך שעתיים מזמן הניתוח יכלתי ללכת הביתה בזמן שכל השאר שעוברים ניתוחים כאלה סובלים ונאלצים להשאר ללילה. מה שמטריד אותי אלו הכאבים בזמן הלידה, יש לי סף כאב מאוד נמוך. זה מוזר כי הגוף שלי הגיב טוב לניתוחים עד עכשיו, למרות שאני לא מזוגלת לסבול כאב. אני ממש סובלת כאבים מדקירות מחט בזריקה, ניקוב האוזן בעגיל (שלא לדבר על פירסינג) הסרת שיער בשעווה - אני ממש צורחת, פעם אחת הלכתי לרפלקסולוגית, היא עשתה לי עיסוי בבטן ואני ממש צעקתי ובכיתי עד שלבסוף קמתי כי היא לא הפסיקה מעצמה. ולא רק הכאב מפריע לי, אני חוששת שאחרי ניתוח קיסרי שבו נחתכים שרירי הבטן, הבטן תשאר רפויה. עכשיו אין לי שרירים חזקים בבטן אבל העור נראה צעיר והדוק. הפחד שלי הוא שאחרי הניתוח, העור ימתח בהריון הוא לא יחזור להיות כמו שהוא היום. אבל אני גם חוששת מהתרחבות הנרתיק. גם ככה לפעמים אני לא מרגישה את החיכוך הזמן הקיום יחסים (מסיבות ברורות שלא ראוי לציינן) ואני יודעת שלידה שניה היא יותר קלה מלידה ראשונה, וזה כנראה מפני שהנרתיק כבר לא צר והדוק כמו לפני הלידה. מה שאני בעצם רוצה, זה לדבר עם אישה שעברה ניתוח קיסרי, באופן אישי, במסנג'ר אפילו. אני מאוד מאוד אודה למי שתסכים לספר לי על התהליך. תודה רבה לכולכן!

 

[lulyK]

רק לציין שלמיטב ידיעתי

לידה שניה היא יותר קלה (היא יותר קלה?) בגלל שהגוף "זוכר" מה עושים, וללא קשר למימדי הנרתיק. תזכרי שבניתוח קיסרי חותכים לא רק את השרירים, אלא את הרחם. זה מזל גדול שהמציאו את הניתוח הזה והוא באמת מציל המוני תינוקות ונשים, אבל להכנס לסיפור כזה מבחירה? יש הרבה מאד דברים שאת יכולה לעשות כדי להכין את עצמך ללידה רגילה - שיחות עם מיילדת, עבודה עם פיזיותרפיסטית על שרירי רצפת האגן ועוד ועוד.

 

[מעיןבר]

שלום גם לך ../images/Emo140.gif

משהו לא צפוי, במיוחד כזה שקשור בכאב, הוא תמיד מלחיץ. נכון שהלידהה"טבעית" היא לא תהליך מושלם, אבל עדיין - אם היינו אמורות ללדת בקיסרי היינו נולדות עם ריצ'רץ' בבטן

לדעתי - תלמדי היטב את התהליך בפניו את עומדת ואת כל האופציות הפתוחות בפנייך, אולי גם כדאי ליצור קשר עם איש מקצוע כגון דולה שתלווה אותך בתהליך ותעזור. הידיעה מקלה קצת על ההתמודדות. זכרי - הלידה היא בסופו של דבר שלב קצר מאוד ביחס להריון ובהחלט לעומת שארית חייך עם התינוק/ת המתוק/ה. אני חושבת שהכנה נפשית ופיזית (למשל - עיסויים ו/או שימוש באפי-נו) והגעה ללידה רגועה ולא לחוצה יעזרו לך להתמודד היטב עם התהליך ועם הכאב. אני יודעת שזה נשמע פלצני אבל בסופו של דבר זהו הכאב הטוב ביותר שתחווי בחייך - כאב שסופו באושר גדול

 

[swinging on the moon]

זה לא נשמע פלצני בכלל ../images/Emo13.gif

אני ממש לא מבינה כלום בזה, מה זה דולה? מה זה אפי-נו? לכן פניתי לפורום הזה, קיוויתי למצוא כאן מישהי שעברה את זה ולשוחח עימה שתסביר לי על כל התהליך הזה.

 

[מעיןבר]

לדעתי פורום הריון ולידה 110

זה המקום בשבילך. לשתף בחששות, לשאול שאלות (יש שם גם לא מעט הריוניות מנוסות). בכל מקרה: דולה - תומכת לידה, מישהי שמתלווה לאישה ועוזרת לה בתמיכה, עיסויים וכדומה. אפי-נו - מכשיר ל "אימון לידה" מעין בלון שמחדירים פנימה, מנפחים וצריך ללחוץ החוצה - עוזר להתכונן ולהכין את המקום ללחיצות.

 

[קלריסה]

לא ידעתי שיש דבר כזה

אני אחרי שתי לידות, ולא ידעתי שיש כזה סימולטור ללידה. ניסית את זה? זה עוזר? או רק להפגת מתחים, מי פלסיבו כזה?

 

[swinging on the moon]

חחחחחח אוי ואבוי...

אני לא חושבת שאני אצליח לדחוף בלון החוצה. אני הולכת על הקיסרי בסוף נראה לי. אבל בכל אפון, איפה מוצאים דולה ואת האפי נו?

 

[מעיןבר]

תראי...../images/Emo18.gifארוך

לגבי דולה את מוזמנת לקרוא בקישור שהשארתי לך בהודעה הקודמת. למיטב ידיעתי באיזור המרכז יש שירותי דולה בביה"ח תל השומר וב"מאיר " בכפ"ס. אפי נו - ממליצה לך לשאול בפורום הריון ולידה, אישית לא השתמשתי במכשיר, ותאמיני לי - אם תלדי בלידה רגילה תצטרכי לדחוף הרבה יותר מבלון

זו בדיוק המטרה - להתאמן ללידה. חוצמזה, קראתי פה את כל השרשור עכשיו ואני מסכימה עם אדר שלי - נראה לי שאת מאוד לא ממוקדת במשמעות של לידת ילד. ראשית, לא משנה באיזה דרך תבחרי ללדת - הגוף שלך ישתנה. הריון ולדיה משפיעים על הגוף בהרבה מאוד מובנים (הורמונלית, מבנית, פיזיולוגית) והגוף פשוט לא שב לקדמותו. הוא מחלים ומבריא ואת חוזרת להיראות כמו אישה שאינה בהריון

, חלקנו אפילו נראות מצויין אחרי יותר מלידה אחד, אבל גוף שנשא בחובו תינוק איננו גוף של נערה צעירה. יש שאבלות על שאבד להן, אישית אני חיה בשלום עם גופי כפי שהוא ומודה לו על שנשא את ההריון הזה ובזכותו יש לי תינוקת מתוקה. לשאחה ניתוח קיסרי או לידה טבעית התשובה שלי היא ברורה. הצלקות של ניתוח קיסרי הרבה יותר משמעותיות לדעתי, ההחלמה קשה וזה גם אומר שאת בסיכון מוגבר ללדת בקיסרי בלידה הבאה, גם אם אז לא תרצי בכך. בטן, דרך אגב, יכולה להישאר רופסת גם ללא ניתוח קיסרי - זה עניין של מבנה, משקל, גנטיקה, התעמלות וכדומה. לעניין לידה נרתיקית - עברתי כזאת ואין שום הבדל מבחינת הרוחב שלי. לאחר תקופת החלמה ממש לא נפגעה ההנאה שלי מיחסי מין ואיבר מינו של בעלי לא גדל אחרי ההריון. אמת, יש תקופת החלמה עד שאפשר לחזור לקיים יחסי מין, אבל לאחר לידת ילד יש עוד גורמים שמשפיעים על הרצון לקיים יחסים. כניסה של ילד למערכת היחסים מזעזעת אותם, הבית עובר שינוי דרמטי. לפעמים זה מעיב על החשק. יש גם תנאים אובייקטיבים כמו עייפות רבה שנלווית לטיפול בתינוק, לעיתים השינויים ההורמונליים גם הם משפיעים על החשק. נראה לי שכדאי לך להתייעץ לגבי קורס טוב להכנה ללידה, כזה שיסביר לך היטב את התהליך וגם יתן לך קצת מבוא לחיים עם תינוק והטיפול בו.

 

[טיפוטף]

אני עברתי 3 ניתוחים קיסריים. תשאלי

מה שאת רוצה, אני אענה לך. אף אחד מהניתוחים שעברתי לא היה מתוך רצון דווקא לעבור ניתוח קיסרי ואין לי שום ספק שלו הייתי יכולה לבחור בין השניים כמו שאישה ללא סיכונים מיוחדים יכולה - הייתי מוותרת על הניתוח. הסיבות לניתוחים היו: 1. הערכת משקל גדולה - ולידה שלא התקדמה מספיק לאחר כמעט 24 שעות של צירים (משקל לידה 4250). 2. כנ"ל - משקל 4450. 3. בפעם השלישית כבר אין ברירה, הסיכונים גדולים מידי עקב סכנה לקרע בצלקת במהלך צירי לידה חזקים. (דווקא משקל 2650). אני שומעת כל הזמן גם בפורום הזה וגם מחברות על הרפתקאותיהן עם התפרים למטה, ונראה לי שהצלקת הבטנית היא משחק ילדים לעומת זה. שבוע אחרי הניתוח כבר לא מרגישים כלום חוץ מרגישות קלה (קצת כמו כוויה בתהליך החלמה) ואחרי עוד חודש ממש כלום. התרחבות של הנרתיק - אז ברור שאין לי כזו. כששמו לי התקן לפני ההריון השלישי, הרופא אמר שאני צרה כמו אישה שלא ילדה אף פעם. אבל אין לי קנה מידה להשוואה איך מרגישה אישה שכן עברה לידות, בזמן קיום יחסי מין. הבטן? אוי הבטן. תראי, קרעים, כתמים, פיצוצים ומכל טוב הארץ יהיו לך בכל מקרה. אם לא אחרי ההריון הראשון, אז אחריה השני, השלישי וכו'. שיזוף טוב מסתיר לא רע את כל אלה, ממה שאני רואה בבריכה. מה שכן, לי יש "שק" מעל הצלקת. כלומר מעל ולרוחב כל הצלקת, קפל עור בולט ונפול מעט. אני לא שמנה ולכן לא מדובר באיזו זוועה - אני מניחה שככל שהאישה שמנה יותר, ה"שק" מעל הצלקת יהיה גדול יותר. אפשר ללכת עם ביקיני גם כך, ולא רואים כלום. (לא ניסיתי). החלמה אחרי הניתוח - לדעתי אין הבדל משמעותי ביחס ללידה רגילה. היום את קמה מהמיטה בערך 6 שעות לאחר הניתוח, מוציאים לך את כל הצנרת ואת יכולה - צריך כמובן מוטיבציה ונחישות לשם כך - להתקלח לבד וללכת לבד לחדר תינוקות. אני שמתי שלט "הנקה בלבד" על העריסה של התינוקת, וכבר בלילה הראשון - פחות מ- 12 שעות אחרי הניתוח הלכתי להניק את התינוקת כל שעתיים שלוש, בלי ליווי ובלי נעליים. מאידך היו בנות שהבעלים/אמהות שלהן דחפו אותן עם כיסא גלגלים ממש עד השחרור, הביאו להן את התינוק להנקה על כרית וכו'. דעתי האישית - את צריכה פשוט לתפוס את עצמך בידיים ולקבל החלטה שאת יוצאת מזה. ככל שתיכנסי לפעילות מהר יותר, טווחי התנועה ישתפרו והכאבים יחלפו. את משתחררת הביתה 72 שעות לאחר הניתוח ומוציאה את הסיכות בקופ"ח ביום החמישי. אם את רוצה לדעת עוד משוה, תשאלי חופשי

 

[אמא של עופרי]

אחרי קיסרי אחד ולידה רגילה אחת

אין לי מושג מה עדיף. שניהם כואב. ושניהם הכאב עובר והזכרון של הכאב נעשה עמום. אל תשכחי שקיסרי הוא ניתוח וכמו בכל ניתוח יש את הסיכונים שלו. בקיצור שיהיה מזל טוב ושיעבור בקלות.

 

[mini4]

ילדת רגיל אחרי קיסרי או להפך?

אני אחרי קיסרי בגלל מצג עכוז ומעניין אם בפעם השניה (בלי עין הרע) אוכל ללדת רגיל.

 

[swinging on the moon]

לא ממש הבנתי הכל...

במיוחד הפתיע אותי הקטע עם הסיכות!מה זה הסיכות האלה?? כבר אחרי הלידה הראשונה הרגשת את השק הזה בבטן? איך הוא נראה? כמו בטן נפולה? תשמעי, אני בדילמה איומה. מה עדיף? בטן רפויה או נרתיק רחב?

 

[משוש30]

הי! קודם כל אני רוצה להגיד לך שגם

אני הייתי מבועתת וסף הכאב שלי מאד נמוך. ודווקא בגלל שאני הייתי ממש במקום שבו את נמצאת חשוב לי לצרף לך את מה שכתבתי שבועיים אחרי הלידה. (ולא לא "שכחתי" את הכאבים. אני מבטיחה לך שכמה שעות אחרי הלידה שאלתי את בעלי מתי עושים את הבא...). דרך אגב להתפתעתי הרבה סף הכאב שלי אחרי הלידה חזר להיות מינימאלי. לידה זה פשוט תהליך תודעתי אחר עם כוחות אחרים וספים אחרים. הנה הסיפור: "אז ככה אני רוצה להגיד לכן שלפני הלידה שלי הייתי מאד נגד כל דבר טבעי בלידה. אפידורל רציתי כבר חודש מראש שיהיה בטוח, על כך יולדות הבית למיניהן הסתכלתי בתמהון מעורב בתיעוב מה (כל ה"רוחניות" האלה נו באמת), ליולדות בחדר טבעי או השואפות ללדת שם התייחסתי ברחמים ובהתנשאות מה על הסבל המיותר שהן הולכות לעבור, בקיצור אם הייתי יכולה לדלג על "חווית" הלידה הייתי עושה את זה בשמחה. (רק שתבינו שהעכבר שלי במחשב הוא בצורת סוסון ים- החיה האהובה עלי ביותר כיוון שזה הבעל חיים היחיד שם הזכר הוא היולד ולא הנקבה...). בכל מקרה אני חייבת להגיד שהמון דברים השתנו אצלי אחרי הלידה. אז כן, אני עדיין בעד אפידורל, אבל אני, שאמרתי שאני בלי אפידורל לא יולדת, עברתי את כל צירי הזירוז שלי (6 וחצי שעות) וכאבי התופת המתלווים אליהם בלי אפידורל כי לא הייתה לי פתיחה,ורק בחצי שעה האחרונה נתנו לי את הזריקה המיוחלת. בשעה וחצי האחרונות קיבלתי טשטוש שגרם לעולם סביבי להתכווץ ולהתמקד בעיקר בכאבים, למרות שנתן לי הפסקות של 2-3 דקות בין הצירים... אבל בסוף הלידה פתאום הרגשתי תחושת החמצה מסוימת שהייתי עם טשטוש, הרגשתי איפשהו שפיספסתי במידה מסויימת את אותה חווית הלידה, ועם זאת הלידה הייתה אחת החוויות החזקות ביותר שהיו לי בחיים. כן זה כאב ואפילו מאד, אבל החוויה העיקרית שחוויתי באותו רגע הייתה חוויה זוגית מדהימה. בכל הכאבים היחיד שראיתי מולי כל הזמן (למרות שהיה צוות די גדול בחדר הלידה) היה בעלי. כל פעם כשהתחיל הציר עוד לפני שהתחלתי לצרוח הוא כבר ראה את זה על הפנים שלי והושיט אלי ידים, הוא החזיק אותי והרגיע אותי וליטף אותי והיה כל כולו בתוך החוויה האינטימית והחזקה שלנו, שלי ושלו. אפילו עכשיו כשאני חושבת על זה עולות לי דמעות בעינים. וכשמתן יצא החוצה הוא כמעט בכה וכל הזמן חזר ואמר "איזה קסם"...החוויה המדהימה הזאת של זוגיות, של יצירת קסם ביחד, של חיים חדשים שיצאו ממני היא חוויה בעלות עוצמות שחוויתי רק פעם אחת יחד עם בעלי, כשהיינו בחילוץ בתורכיה והשתתפנו בחילוץ של ילדה תורכיה שנמצאה חיה בהריסות אחרי 4 ימים והחילוץ שלה ארך יותר מיממה.גם שם הייתה הרגשה של קסם שנולדה מתוך כאב עצום, אפשר אולי להגיד שגם זו הייתה סוג של לידה וחוויה חזקה מאד לשנינו כזוג וכבני אדם. מה ניסיתי להגיד בהודעה האולי קצת מבולבלת הזאת? שלמרות, ואולי איפשהו בגלל, הכאבים החזקים לידה זה לא תהליך מפחיד. מהרגע שזה מתחיל אין דרך חזרה ופשוט מתמודדים עם זה. ובתהליך הזה מגלים המון על עצמך ועל הזוגיות ולא הייתי מוותרת על זה בחיים. אהה כן, למרות שאני אשמח לקבל אפידורל בלידה הבאה (ואם אפשר קצת קודם אפילו...) שיניתי את דעתי לגבי הבנות שבוחרות בלידה טבעית ולידת בית. זה עדיין לא כוס התה שלי אבל אני כבר לא אנטי."

 

[swinging on the moon]

אלף תודות. ../images/Emo141.gif

לא נרגעתי מי יודע מה.. אני פוחדת שאם אלד טבעי, לא אוכל להנות מסקס יותר לעולם. אני יודעת שנשים אומרות שאין הבדל אבל... ולא רציתי להכנס לזה... אני חוששת, שלבעלים של אלה שממשיכות להנות מהמין, יש.. אהמ אהמ.. פין גדול.. משהו שאין לבעלי..

 

[משוש30]

דרך אגב סקס זה לא רק חדירה

you know...אפשר ורצוי להנות גם בדרכים אלטרנטיביות. ועוד משהו אצלי לא נרשמו שום שינויים בנרתיק למרות שהלידה שלי הייתה לידה אד חפוזה מה שנקרא "לידה חטופה" ובעל סבירות גבוהה לגרום לבעיות ברצפת אגן אז חזרתי בדיוק למה שהייתי קודם. כלומר זה ממש לא מחייב התרחבות