האזרח דרור
New member
שלום בנות
הבהרה.באופן אישי אני די אוהב נשים מלאות. ככה אני. למרות שהחברה שלי היא רזה, החברות הקודמות שלי לאו דווקא, וקשה להגיד שסבלתי, אם אתן יורדות לסוף דעתי. וכעת לתזה: אתן קורבנות - מכמה וכמה בחינות. א. בגלל שרובנו אוכלים מזון משמין. קשה מאוד להיות חטוב בסביבה של המזון הבלתי בריא שמסתובב סביבנו. כחברה אנחנו אוכלים יותר מידי. וזה לא מקרי. מעודדים אותנו לאכול רע, לאכול שמן, לאכול בשר כל יום (לידיעה , במשך רוב ההיסטוריה האנושית אנשים לא אכלו בשר כל יום - מכאן המנהג היהודי לאכול עוף או דג בשבת). אני לא אגיד לכן שלהיות שמן זה מצויין - היות וזה יכול להוביל לבעיות בריאות. אבל א- אנשים נדחפים למצב הזה, וב- הדימוי העצמי הנמוך של השמנים מעודד הרבה מעבר לפרופוציות הבריאותיות: ב. אידאל היופי. כיצורים בעלי מערכת עצבים, אנו לומדים על ידי גירוי חוזר. תנו לאפליזיה (סוג של חלזון ים) שוק חשמלי כל פעם שהיא מסתובבת ימינה ודי מהר היא תסתובב רק שמאלה. פבלוב והכלבים - מכירות? גם אותנו כשאנו חשופים לגירוי אפשר ללמד בצורה הזאת. לדוגמא כשכל היום אנחנו רואים בפרסומות , בטלוויזה ובעיתנות בחורה שנראית כמו מקל - אנחנו מבינים שזאת האישה הנורמלית (מה גם שמחקרים מראים שגברים תופשים אישה כיפה אם היא מתאימה לממוצע של הנשים שהם מכירים). כידוע נשים יפות יכולות להיות שמנות . תעשיית הפרסום , זו שמכרה לכולם שצריך לאכול בשר כל יום, ובכלל לאכול כמה שיותר, גוזרת עוד קופון ממכירות דיאטות פלא. ג. בגדים- הפתרון? כולנו רוצים בגדים שיחמיאו לנו. בזה אין כל ספק. אבל בגדים - כמו כל מוצר אחר אינם יכולים לגרום לשינוי אמיתי בהרגשה שלנו. מה הכוונה? הרי ברור שכשאתן קונות בגד זה גורם לכן לזרוח לא? אז זהו שלא בדיוק. אני האשתמש בדוגמא כדי להיות ברור. כאני רעב, אני יכול לאכול במבה. אבל אכילת במבמה - למרות שהיא יכולה להשביע אינה פתרון מקובל כדי לשבוע. היא רק תחליף (לא במיוחד מוצלח) לארוחת צהריים -אי אפשר להתחיל תזונה מאוזנת מבמבה - למרות שמדובר באוכל - במבה זה לא מזון. באותה מידה חולצות ובגדים אחרים אינם יכולים למלא את החור החברתי או הנפשי שלנו (לכולנו יש כאלה, לא רק לנשים מלאות). אדרבה, ככל שאנו קונים, אנחנו מכניסים את הראש שלנו עמוק יותר לבור, מתעלמים מהבעיה (תהה אשר תהה - אין הכוונה לשומן כשלעצמו אלא להרגשה הרעה ) מדחיקים אותה. כשאנו קונים משהו חדש אנו תחת אשליה שמעריכים אותנו. כאילו המוכרות אוהבות אותנו. זה מאוד מחמיא. (ראיתי הרבה תגובות כאן על התנהגות של המוכרות, מי הן בכלל, למה אתן צריכות להתחשב בדעתן? ) אבל הרגשה טובה אי אפשר לקנות (יודעת כל מי שקנתה וחזרה לחנות). קנו בגדים כדי להתלבש אל תקנו את האשליה כאילו אתן מסוגלות לקנות הרגשה. זהו עד כאן בערך (מצעטר אם יצא ארוך). בקישור יש הסבר נוסף :
הבהרה.באופן אישי אני די אוהב נשים מלאות. ככה אני. למרות שהחברה שלי היא רזה, החברות הקודמות שלי לאו דווקא, וקשה להגיד שסבלתי, אם אתן יורדות לסוף דעתי. וכעת לתזה: אתן קורבנות - מכמה וכמה בחינות. א. בגלל שרובנו אוכלים מזון משמין. קשה מאוד להיות חטוב בסביבה של המזון הבלתי בריא שמסתובב סביבנו. כחברה אנחנו אוכלים יותר מידי. וזה לא מקרי. מעודדים אותנו לאכול רע, לאכול שמן, לאכול בשר כל יום (לידיעה , במשך רוב ההיסטוריה האנושית אנשים לא אכלו בשר כל יום - מכאן המנהג היהודי לאכול עוף או דג בשבת). אני לא אגיד לכן שלהיות שמן זה מצויין - היות וזה יכול להוביל לבעיות בריאות. אבל א- אנשים נדחפים למצב הזה, וב- הדימוי העצמי הנמוך של השמנים מעודד הרבה מעבר לפרופוציות הבריאותיות: ב. אידאל היופי. כיצורים בעלי מערכת עצבים, אנו לומדים על ידי גירוי חוזר. תנו לאפליזיה (סוג של חלזון ים) שוק חשמלי כל פעם שהיא מסתובבת ימינה ודי מהר היא תסתובב רק שמאלה. פבלוב והכלבים - מכירות? גם אותנו כשאנו חשופים לגירוי אפשר ללמד בצורה הזאת. לדוגמא כשכל היום אנחנו רואים בפרסומות , בטלוויזה ובעיתנות בחורה שנראית כמו מקל - אנחנו מבינים שזאת האישה הנורמלית (מה גם שמחקרים מראים שגברים תופשים אישה כיפה אם היא מתאימה לממוצע של הנשים שהם מכירים). כידוע נשים יפות יכולות להיות שמנות . תעשיית הפרסום , זו שמכרה לכולם שצריך לאכול בשר כל יום, ובכלל לאכול כמה שיותר, גוזרת עוד קופון ממכירות דיאטות פלא. ג. בגדים- הפתרון? כולנו רוצים בגדים שיחמיאו לנו. בזה אין כל ספק. אבל בגדים - כמו כל מוצר אחר אינם יכולים לגרום לשינוי אמיתי בהרגשה שלנו. מה הכוונה? הרי ברור שכשאתן קונות בגד זה גורם לכן לזרוח לא? אז זהו שלא בדיוק. אני האשתמש בדוגמא כדי להיות ברור. כאני רעב, אני יכול לאכול במבה. אבל אכילת במבמה - למרות שהיא יכולה להשביע אינה פתרון מקובל כדי לשבוע. היא רק תחליף (לא במיוחד מוצלח) לארוחת צהריים -אי אפשר להתחיל תזונה מאוזנת מבמבה - למרות שמדובר באוכל - במבה זה לא מזון. באותה מידה חולצות ובגדים אחרים אינם יכולים למלא את החור החברתי או הנפשי שלנו (לכולנו יש כאלה, לא רק לנשים מלאות). אדרבה, ככל שאנו קונים, אנחנו מכניסים את הראש שלנו עמוק יותר לבור, מתעלמים מהבעיה (תהה אשר תהה - אין הכוונה לשומן כשלעצמו אלא להרגשה הרעה ) מדחיקים אותה. כשאנו קונים משהו חדש אנו תחת אשליה שמעריכים אותנו. כאילו המוכרות אוהבות אותנו. זה מאוד מחמיא. (ראיתי הרבה תגובות כאן על התנהגות של המוכרות, מי הן בכלל, למה אתן צריכות להתחשב בדעתן? ) אבל הרגשה טובה אי אפשר לקנות (יודעת כל מי שקנתה וחזרה לחנות). קנו בגדים כדי להתלבש אל תקנו את האשליה כאילו אתן מסוגלות לקנות הרגשה. זהו עד כאן בערך (מצעטר אם יצא ארוך). בקישור יש הסבר נוסף :