שלום בננות וחג שמח וגמר חתימה טובה

[DARIA היחידה]

שלום בננות וחג שמח וגמר חתימה טובה

צר לי שלא יצא לי המון זמן לכתוב עברה עליי תקופה לא קלה, מתישה מייגעת מעייפת ולפעמים גם קצת מאכזבת, למרות שאני אמא לשני מלאכים הרגשתי את הצורך להבין מה בעצם אני רוצה בכלל, מהחיים עצמם מהקריירה שהלכה לטמיון הלימודים שאותם הפסקתי וכו' לכן הסתגרתי מעט לקחתי קצת חופש נשארתי בבית כמובן שהלכתי לאיןספור ראיונות עבודה ובכל פעם יצאתי מאוכזבת, כועסת ורותחת משום שהרבה פסלו אותי בגלל הילדים מה שנראה לי אבסורד ומרגיז, הם הדבר הכי טוב שקרה לי למה הם לא מוכנים לקבל שלמרות הילדים יש לי הרבה מה להציע, זה לא היה מכעיס אתכן?? בכל מקרה חזרתי לשגרה עדיין מחפשת למרות שהתקבלתי להוט נציגת ישרות בנ.עלית, ולאט לאט הכל מתחיל לחזור למציאות ולשגרה, ועל כן בנות תודה שאתן תמיד יודעות לקבל בזרועות פתוחות ואני אשתדל לכתוב יותר ויותר ולהשתתף יותר, לאחרונה הרגשתי שאני קצת לבד במערכה וקצת עצוב לי אבל בכל פעם שאני צופה מהצד בשיחות שלכן יש את החשק לדעת ולהבין שיש עדיין אנשים מקסימים. תודה רבה על ההקשבה ואשמח לשמוע מכם ואפילו להיפגש, אתן לא מעוניינות או מה??? צוחקת שתהייה לכן שנה הכי מדהימה יקירותיי גמר חתימה טובה שתהייה לכן שנת בריאות ופרנסה והמון המון אהבה אורנה

 

[dafgol]

אורנהל'ה יקרה ../images/Emo24.gif

תגעגעתי

מקווה שקיבלת את המסר עם ברכת השנה טובה ששלחתי לך

אני כל כך מבינה ומזדהה איתך, אני באותו סיטואציה +-, עם כל הכבוד לניסיון לתארים ולעצמי......במיוחד באיזור שלנו זו בעיה, מכיוון שאין מי שיעזור לי עם הבנים, הנטל של הבנים והבית בעצם מוטל עלי (סבא וסבתא לא גרים פה ויש להם את העניינים העיסוקים והבעיות שלהם) אני חייבת למצוא עבודה בחצי משרה ו\או עבודה מהבית, וזה קשה למצוא פה. חברות שלי מאזור המרכז תמיד צוחקות עלי ש"שם" יש עבודות כאלה בשפע, ואילו פה....נאדה,גורנישט.... מאוד מעצבן מתסכל מדכא ובעיקר לוחץ כלכלית....... אורנה את לא לבד, אנחנו פה

בכל נושא ועניין שמטריד אותך

אני אשמח להיפגש מתישהו, מחרתיים ברי נכנס לניתוח ככה שבשבוע-יים הקרובים אהיה טיפל'ה עסוקה..... אולי בחול המועד אם כולם יהיו בסדר נארגן מפגשון, נראה מתי שרית תלד גם

שולחת לך

ענקי מכל ה

אנחנו פה

 

[S r 35]

יכולה להוסיף ...

שגם באזור המרכז המצב לא מדהים עבור האמהות שבינינו. יש לי חברה טובה באזור המרכז שיושבת בבית כרגע, עם שני תארים אוניברסיטאיים בומבסטיים, עם ניסיון מוכח ומוכר בתחום הבנקאות (היא הגיעה לעמדות די בכירות בבנק עד שהפכה לאם) ועם שני ילדים. וזה לא שהיא לא מקבלת הצעות עבודה. היא כן. אבל כולן בתל-אביב (היא לא גרה בתל-אביב עצמה, אלא באזור) ומשמעות כולן היא עבודה סביב השעון כשהיא לא רואה את הילדים ואת הבית לפני שבע,שמונה בערב. היא החליטה להגיד "לא תודה" ולהישאר בבית כרגע, עם כל הקושי שבדבר. חברה טובה אחרת שלי - עם תואר מכובד מהטכניון, עובדת בחצי משרה שלא הולמת את השכלתה וכישוריה, כמזכירה במשרד עו"ד בחיפה. וגם אני, עם כל הצניעות, יכולה לתרום הרבה יותר במקום עבודה מאתגר יותר ומסתפקת כרגע בעבודה משעממת שאני לא אוהבת, במקום שאני מרגישה שלא מעריכים בו את היכולות האמיתיות שלי. גם אני מרגישה פעמים רבות שהתואר האוניברסיטאי שלי נמצא בפח. אבל זה ה"מחיר" שאני משלמת על זה שבחרתי להיות אמא לילדים שלי. ואני משלמת אותו באהבה כי הילדים חשובים לי יותר מכל דבר אחר בעולם ולמרות שפעמים רבות קשה לי ומתסכל, אני שלמה עם הבחירה הזו. לא הייתי רוצה להיות אשת קריירה שמגיעה בערב הביתה רק כדי להשכיב את הילדים לישון. (מכירה גם כמה נשים כאלה - אלו שאני מכירה מלאות רגשי אשמה). אני מאמינה שבעוד כמה שנים אני אוכל לחפש עבודה טובה יותר ולהראות לכולם למה אני מסוגלת באמת. מאמינה שגם אצלך אורנה, וגם אצל אחרות, יהיה כך. מאחלת לך הצלחה בכל מה שתעשי או תבחרי. אשמח למפגש

 

[dafgol]

זו הבטן הרכה של כולנו מסתבר...

כשרק ברי היה ועוד הייתי בהריון עם רזי, אז בהחלט הייתי אשת קריירה, עבדתי מ7:30 וסיימתי לעבוד בסביבות 17:00 ואף יותר. ברי היה במעון עד 17:00 ואח"כ בייביסיטר הוציאה אותו ושמרה עליו עד שהגעתי הביתה. נקיפות המצפון שלי חגגו ואחרי שרזי נולד החלטתי שהקריירה תחכה , לא הבאתי ילדים לעולם כדי שמישהו אחר ישמור עליהם ויחווה איתם מה שאני צריכה לחוות. אז היום אני אמא ואשת בית במשרה מלאה +++ , אין ספק שזה הרבה יותר קשה מאשר לצאת לעבוד בחוץ כל יום, אבל האושר של הילדים שלי, האפשרות שלי להיות זמינה עבורם בכל מצב נתון , לחוות איתם הכל (לטוב לרע וללא נורא) זה משהו שאני חייבת לבנים שלי ולעצמי. אז עם כל הכבוד לתעודות להשכלה לניסיון וכו'....זה כרגע לא בראש סדר העדיפויות, אלא קודם כל הבנים המדפחה והבית. אני מאמינה שכשהבנים יהיו גדולים ועצמאיים יותר אני אוכל לחזור ולחשוב על קריירה במאה אחוז. בנתיים זה מתסכל ובעיקר לחוץ כלכלית, לא שזה מנחם מי מאיתנו האמהות ....אבל כולנו באותה סירה.... אני מתחילה לחשוב ברצינות לפתח את התחום שאני אוהבת, עריכת סרטים ופוטושופ ולנסות להתמקצע ולהפוך את זה לעבודה.

 

[לולי72]

ולפעמים גם כששני בני הזוג עובדים

זה קשה כלכלית מאוד, אפילו שאני עובדת רק עד 14:30 והחל מינואר אעבוד עד 15:30, זה קשה עדין כי אני לא יכולה להוציא את יובל מהגן ולפעמים יש הודעות או דברים חשובים, אבל אנחנו צריכים את הכסף ובגלל זה מה לעשות אני עובדת, אבל אני אוהבת את מקום העבודה שלי, אז זה בסדר.

 

[S r 35]

אז למה את מחכה? ../images/Emo13.gif

את רק צריכה להעיז ולעשות. יש לי חברה שהתחילה עם הרבה פחות ידע וכישרון ממך, דפנה. ועכשיו היא מתפרנסת יפה מאוד מעריכת קליפים וסרטי DVD. היא פיתחה את התחביב לעיסוק והיא נהנית מאוד. ב ה צ ל ח ה

 

[LANIT1]

אורנה שקראתי ישר הזדהתי איתך...

הרבה פוסלים בגלל הילדים ובראיונות בלי בושה שואלים אותך שאלות , מי לוקח מי מחזיר מי נשאר שהילד חולה, ומה עוד "את מתכוונת להביא עוד ילדים" כאילו איזה "עלוקות" ולא בני אדם. אני גם בעבודה זמנית שנה וכנראה שאעבוד עוד מספר חודשים בחודשים יוני ויולי יצא לי ללכת לראיונות ולא אחת שאלו על הילדים. בקיצור אני לוקחת את הזמן ואעשה בסוף מה שמתאים למשפחתי ולי ותדעי שתמיד יש דלת פתוחה אם באמת רוצים אז גם מוצאים גם שזה קשה.. צריך להאמין . שנה טובה לך אורנה ולכל העונות לך תשובות.. LANIT