שלום - בקשה

../images/Emo12.gif

לצורך זה שראיתי את הסרט, וגם שמעתי ניתוח שלו בהרצאה מרתקת, וזה לא מספק אותי, אני רוצה להעמיק עוד. למה חשבת?
 
אדרבא, שתפי אותנו בחוויותיך מהסרט

כדי שנוכל לקיים דיון על כך. לשם כך נועד הפורום.
 
אפשר לומר חוויה?

בהחלט! האמת שכשראיתי את הסרט פעם ראשונה ישבתי עוד 10 דקות אחרי שהסרט נגמר באותה פוזה ופה פעור. לא הבנתי מה נסגר.. מה הסרט בא להגיד. זה היה סוג של שוק. הלם תרבות ניתן לומר
ואז שמעתי הרצאה מדהימה על האלבום והסרט וזה הבהיר לי הכל, אלו היו שעתיים ממש מרתקות. באמת. הסרט גרם לי להבין המון דברים על החיים שלי, הרבה דברים גם שהייתי רוצה לשנות.. לשבור את החומה.. וזה לא קל. אני גם רוצה להעביר את החוויה לחברה שלי, בשביל זה אני צריכה להיות קצת יותר בעניינים, ולהעמיק יותר. אז אם יש לכם ניתוחים מאיפשהו.. טובים. אני אשמח ממש.
 
הפורום נועד להעלאת ניתוחים על ידי הגולשים

לכן שאלתי את דעתך על הסרט. הסרט - והאלבום - ניתנים לפרשנויות שונות. מה לדעתך הוא אומר?
 

CrazySheep1

New member
ציף, יש לי שאלה קטנה ואני מקווה שהיא לא תהייה

חצופה או פוגעת בפורום באופן כלשהו... אז ככה, כמו שאמרת הפורום נועד בכדי שהגולשים יעלו את דעותיהם ויציגו ניתוחים שונים ואישיים שלהם לסרט או לאלבומים ולשירים... עכשיו בגלל שאלה פרשנויות אישיות ודעתניות, רציתי לדעת אם יש מקורות 'רשמיים' יותר או מוסכמים יותר על פרשנויות לסרט לדוגמא.. כאלה שאם אני אקרא אותן אני אדע שזאת הדעה שרווחת בקשר לסרט.. מקווה שזה בסדר לדרוש.. ותודה מראש.
 
בוודאי שאין ../images/Emo13.gif

אני שמחה שהעלית את השאלה, כי אני רואה שמדובר בתפישה שגויה רווחת - שאת מקורה אינני יודעת - לפיה ליצירות אמנות יש פרשנות אחת "מוסמכת". התבטאויות ברוח כזו עולות מדי פעם, גם כאן וגם במקומות אחרים. האם זה משהו ששמעתם בבית הספר? האם כך מלמדים, למשל, ספרות? אין יצירה שיש לה פרשנות "מוסמכת" אחת, לעולם. וזאת, משום שאין מקור אחד שהוא בעל סמכות "עליונה" על פני כל פרשנות אחרת. אנו יכולים, כמובן, ללמוד מדבריהם של האמנים עצמם על יצירותיהם. אך גם כאן, עלינו לקחת בחשבון שלאמנים יש אינטרסים מסויימים, בין אם אינטרסים מודעים - למשל הסתרת דברים מסויימים - או בלתי מודעים, למשל כאשר היצירה מ/שקפת דברים שהם בתת-מודע של האמן, דברים שהוא אינו מודע להם לגמרי. שים לב גם שפעמים רבות אמנים מסרבים לדבר על משמעות יצירותיהם, וסיבותיהם עמם. בנוסף, גם אם האמן נשאל ישירות על משמעות יצירה, ועונה, הוא או היא מתייחסים בד"כ לנסיבות כתיבת היצירה, או ארועים שהשפיעו עליהם, אבל לא על ההקשר התרבותי שבה היצירה נוצרה, הקשר שלו משקל גדול בפרשנות היצירה. על מנת לדעת מהי ה"דעה הרווחת" - היינו הפרשנות הנפוצה, המקובלת יותר מבין כמה פרשנויות אפשריות, חייבים להכיר את כל הפרשנויות האלו. אין כאן קיצורי דרך.
 

The Walrus

New member
יש לי הסתייגות מסויימת

אני מסכים שכל יצירה פתוחה לפרשנויות שונות, אבל מצד שני יש מקרים של שיר שנכתב באופן ברור על משהו. לדוגמה, tears in heaven שקלפטון שנכתב על מותו של בנ... אף אחד לא יכול לבוא פתאום ולטעון ש tears in heaven נכתב על התחממות כדור הארץ... זה פשוט לא נכון, לשיר יש נושא ואי אפשר ממש לפרש אותו אחרת. אם ווטרס אמר שהשורה בtoo much rope המתארת סצינה "סוחטת דמעות" בטלוויזיה, שכוללת סך הכל 2 בני אדם, היא התייחסות לסרט שאני לא זוכר את שמו כרגע (אבל זכור לי שידוע לאיזה סצינה התכוון), אני חושב שזוהי אכן פרשנות מוסמכת...
 

FunkyMonk

New member
לכל דבר יש כוונה

כל יצירה יש לה את הכוונה של היוצר שלה. אבל כל היופי באומנות זה, שהיצירה נעשית ע"י הצופים בה ולא ע"י העושים אותה.
 

holo

New member
זה מעניין

איך הסרט השפיע עליך? לדעתי, הסרט מצד אחד עושה טוב לאלבום בעיקר בזכות האנימציות המצוינות שיש בו, אבל מצד שני רק מסבך ומבלבל את הצופה בנוגע לרעיון שהסרט מנסה להעביר. בכללי, כך אני רואה את זה: האלבום/סרט מתאר הסתגרות פנימית של הגיבור מאחורי "חומה" מטאפורית, וזאת בעקבות טראומות שחווה לאורך חייו- החל מילדותו ללא אבא, טראומה ממערכת חינוך קשוחה, חיים ככוכב רוק נבגד שלא מוצא את עצמו - כל אחד ואחד מאלה מהווה לבנה בחומה, כלומר שלב או עילה להסתגרות של הגיבור.
 
אני חושבת שזה נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו גם.

כלומר, כולנו בונים לעצמינו חומה. מפני האני האמיתי שלנו. אנחנו המון פעמים מתנהגים שונה במקומות שונים שאנחנו נימצאים בהם, לדוגמא, לכולנו יש את הילד השקט בכיתה שלא מדבר עם אף אחד, ותמיד נורא סגור. אך לאותו ילד יש את החיים שלו בבית ובחוגים או מה שלא יהיה, ופתאום הילד יכול להתנהג בצורה שונה לגמרי. כלומר, בכיתה יש לו את החומה, הוא לא מראה את הרגשות/מחשבות/רצונות שלו.. כמובן שאצל פינק הבעיה חמורה ואף קיצונית. הוא משתגע בהדרגתיות.. אבל אני חושבת שכולנו יכולים להתחבר לחומה שהוא יוצר לעצמו, או החברה(בית ספר, הורים, חברים וכו') יצרה לו. לא?
 
אהבתי את הפרשנות שלך ואת דעתך

נתן לי עוד נקודה למחשבה בכלל ולא רק קשור לאלבום או למוסיקה.. תודה :)
 

Pete Best

New member
דעתי האישית לגבי האלבום-סרט...

אפשר לפרש את הסרט הכל כך מורכב הזה מיליון ואחד פירושים שונים, ועדיין לא לכסות אל כולו. אני אנסה לכתוב את כל מה שאני חושב ואיך הבנתי את הסרט והאלבום. האמת שאני לא זוכר במדויק את מהלך הסרט, אז אני אתייחס יותר לאלבום. When the Tigers Broke Free פתיחה חזקה ומאוד כוללת על תחילת הסיפור, שבו אבא של פינק (ואולי רוג'ר?) נלחם בשדה קרב במלחמת העולם השניה, ושם מצא את מותו. יום אחד פינק פותח מגירה בבית, ומגלה שם את הציוד והמדים של אביו המת. בסרט רואים כמה כואבת ילדות נטולת האבא של פינק. האלבום עצמו (שוב, אני מבר בעיקר על האלבום ופחות על הסרט כי אני לא זוכר אותו במדויק): פינק מנסה להבין מה אבא שלו השאיר לו מלבד זיכרון רחוק וקצר. כאן מתגלה תחושת געגוע עמוק לאבא. זאת רק לבנה אחת ראשונית שמכסה ומסתירה את העולם מעולמו הפרטי והקטן של פינק. הסיפור ממשיך עם המורים האכזריים שלימדו את פינק וחבריו, שהתאכזרו ודיכאו כל תחושת חירות ויצירתיות בילדים. בסרט הסצינה המפורסמת של מורה שקורא בלעג שיר שפינק כתב, Money. פה רוג'ר מראה לנו עד כמה המורים שלו טעו לגביו כשהיה ילד, והוא מזלזל בגישה השמרנית. המורים שלימדו אותם היו ידועים באכזריות, רוע ורצון להכאיב לילדים. כל דבר שהם עשו, המורים דיכאו, וכן כל רגש. אבל אותם מורים אכזריים שהיו מתעללים בילדים, סבלו בעצמם בנשותיהם שהתעללו בהם בערב, בבית. פינק מואס בשיטה השמרנית והמטופשת של אפליות, הענשות, ודיכוי רגשות ויצירתיות. כל זה מצטרף לעוד ועוד לבנים בחומה שהולכת וגדלה... אמא שלו אוהבת אותו מאוד, אך זה מוגזם מאוד ופינק מרגיש לחוץ וחנוק ע"י אימו. קשה לחיות עם אמא שלא נותנת לו לפרוח ולגדול כמו כל ילד חופשי ומאושר. מובן שההתנהגות של האמא באה ממקום מאוד אוהב ודואג-אבל פינק מרגיש שזה יותר מדי, עד שהוא פוחד בעצמו להפתח ולהכיר את העולם. אמא מרגיעה אותו, ומבטיחה לו שהוא לא יוכל לצאת מתחת לשמירה שלה, שלא יוכל לפרוח ולהגשים את עצמו... ועוד לבנה מתווספת, בזמן שפינק תוהה האם תמיד זה יימשך כך, ומדוע אמא צריכה להיות כל כך קשה אליו. הפחדים והרגש הפצפיסטי עולה בתוכו של פינק, והוא מתחזק בעיקר בגלל מותו של אביו במלחמה. פינק ממשיך בחיו כאומן רוק מפורסם, וחיו מתחילים להתבלבל עם מוזיקה, סמים, נשים, פחדים ותחושת בדידות כבדה שרובצת על ליבו. פינק לא מצליח לתפוס את חברתו בטלפון, והוא תוהה מה קרה לקשר שלהם. הוא לא רוצה לגמור את הקשר, אבל הוא מתחיל להבין שזה לא עובד, ולא מתאים.. הכעס עולה בו, החומה נהיית יותר ויותר גבוהה, ותחושת העירפול והניתוק גדלה - מתחילים להופיע סימני השיגעון. פינק עוצר מכל הכעס, ומתחנן לאהובתו שתחזור אליו, ושלא תשאיר אותו לבד, שלא תעזוב אותו עכשיו. הוא מנסה לומר שהוא צריך אותה, שלא תלך עכשיו כשהוא כל כך זקוק לה. תהליך השיגעון שלו עולה דרגה, ופינק מתחיל לשנות את עצמו. הוא מצהיר לעולם שהוא לא צריך אף אחד חוץ מעצמו, הוא השתנה וכמעט והשלים את בניית החומה סביבו. בקטע הזה של האלבום מתחילים לצאת מסיפור המסגרת של חיו של רוג'ר, ולדעתי עוברים להתמקד בשיגעון של סיד בארט ז"ל. החומה בנויה עד הלבנה האחרונה. פינק נפרד מהעולם האכזרי, מהאנשים שלא עשו מספיק עד עכשיו, והוא לא צריך טובות מאף אחד. החומה שלמה. צד ב' של האלבום האווירה של האלבום השתנתה לדעתי, הכל יותר קר, מסוגר וכבד. פינק מעורפל יותר, נוטש את עצמו האמיתי, ומתכסה במעטה הקר והסגור של החומה. הוא מנסה לקרוא קריאה אחרונה, אולי יש בו מעט פחד מעצמו, הוא רוצה לחזור לפינק הישן, זה שנשאר מעבר לחומה. האם הוא יפתח את הלב, האם הוא יעזור לו לסחוב את הכאב העצום והקשיים בחיים? אבל כל זה היה רק חלום, החומה גבוהה מידי, והדרך חזרה חסומה מכל הכיוונים. פינק הישן גווע מחוץ לחומה, ופינק החדש, הקר, מתחזק ונהיה יותר ויותר מגובש – התולעים נכנסו לראשו, השיגעון שולט בכל גופו וחייו של פינק. הכל שונה, מוזר יותר.. פינק תוהה האם יש מישהו מחוץ לחומה, האם הוא שומע קול משם. פה רוג'ר יוצא טיפה מהסיפור, ומדבר יותר פוליטית. שלוש דקות של מין הצדעה לזמרת ורה לין, ולמסר הפצפיסטי שלה - Bring the Boys Back Home מסר אנטי מלחמתי מובהק, שקורא לעולם להפסיק להרוג את בניו, ולגרום לעוד ועוד ילדים לגדול ללא אבא, כמו פינק. ואז מגיע רגע השיא בסיפור. פינק מאבד הכרה, וכשהוא מתעורר הוא שונה לגמרי. הוא לוקח מנת יתר של סמים ככל הנראה, ולא מצליח לשקם את עצמו. הוא רואה את הכל במעורפל, ומבין שהילד שבתוכו גווע, והוא התבגר. החלום לחיים רגילים נשבר ונעלם. אחרי שהוא חוזר להכרה, פינק מכריח את עצמו לחזור לחיים, ומתמודד עם פיצול שכמעט ומשכנע אותו לחזור לדרך הטובה. הוא משתיק את הקולות, ומשכנע את עצמו שההצגה חייבת להמשיך, והוא צריך לשכוח מהחיים שהיו לו קודם. פינק מנצל את מעמדו וכוחו ומקים תנועה ניאו-נאצית. הוא קורא להרוג את הגזעים הנחותים, ויוצר מצב של "גזע עליון" ו"גזעים נחותים". הוא נלחם בכולם, ומוביל למהפך בעולם ולהשתלטות על העולם כולו. - פה רוג'ר מדבר בציניות על כל הגזענות, ומעביר מסר שלכאורה "הפוך" מהדרך שלו. עוד תפנית בעלילה, Stop פינק עוצר את עצמו בזמן, יוצא מהתחפושת של עצמו-החדש, מסיר את המדים ובורח מעצמו. המשפט אני אישית רואה את המשפט כדרך של רוג'ר לשפוט את עצמו, ואת כל הסובבים את חייו. אני עובר לנקודת המבט של רוג'ר, ויוצא לרגע מהסיפור. המורה: פינק מבקר את המורים שכמעט והרסו אותו, השפילו וניסו להכניע את היצרתיות והאישיות האמיתית שלו. אמא שלו: רוג'ר מנסה להדגיש כמה אמא שלו טעתה בכך שהיא לא נתנה לו לפרוח כמו כל אחד, והחזיקה אותו קרוב מדי אליה. אישתו שעזבה אותו, והשאירה אותו במצב קשה אני חושב שברצועה הזאת רוג'ר שופט את עצמו לגבי ההתנהגות שלו עם סיד. הוא אולי מבקר את היחס המתעלם מהמצב ההולך ומחמיר של סיד. הלהקה הרי ניסתה להמשיך בהכל כרגיל, ולא התעקשו לשלוח את סיד לטיפול. אולי רוג'ר מרגיש במיוחד אשם, כחבר הקרוב ביותר של סיד, שנטש אותו כשהוא היה צריך עזרה, ברגע הקשה והמסוכן ביותר בחיים. במבט לאחור רוג'ר מבין עד כמה הטעות היה מרה ובלתי נסלחת. כשאני חושב על זה, אולי הדמות של אישתו של פינק באה לייצג את רוג'ר, ופינק את סיד. ואולי זאת הדרך שלו לשפוט את עצמו, במסווה של חברתו של פינק. האלבום הזה לא קל לעיכול, ולא קל להבנה. זאת נקודת המבט שלי על האלבום, ואני בטוח שהרבה יחלקו עליי בהרבה מקומות, ויבינו אחרת. ככה אני רואה את זה, ומפרש אותו לעצמי. לדעתי אפשר לקחת המון מהאלבום לחיים האישיים, והוא מלא בכאב, חוכמה, מחאה ועוד הרבה דברים מעניינים, גם מבחינת הלירקס וגם מבחינה מוזיקלית כמובן.
 

No Face No Name

New member
../images/Emo45.gif, מאוד אהבתי את הפרשנות שלך.

גם בגלל שהיא כמעט זהה לשלי, אבל בעיקר הניסוח שלך הוא שסחף אותי. אני הייתי מדבר יותר על Run Like Hell, בו פינק חווה מין פלאשבקים מילדותו (Feel the bile rising from your guilty past), בעיקר בבית השני שמוקדש לדאגתה הלוחצת של אמו: And if you're taking your girlfriend out tonight, You better park the car well out of sight. Cause if they catch you in the back seat, Trying to pick her lock, They're gonna send you back to Mother, In a cardboard box. You better run.
 

E RAN 23

New member
בלי חפירות קחי לינק

http://www.thewallanalysis.com/Intro.html אתר שכולו מוקדש לפרשנות של החומה כאלבום וגם כסרט.
 
חבל להטעות את הגולשים

מדובר בסה"כ באתר של בחור אחד. פרשנותו אינה טובה יותר או פחות מפרשנות של כל אחד ואחת מאתנו. כפי שכתבתי, אין פרשנות אחת "מוסמכת" לאלבום ולסרט. ומטרת הפורום הזה היא לשמש בימה לדיונים על פרשנויות אפשריות, כולן לגיטימיות.
 

petrucci2

New member
זה אמנם נכון

אבל ישנן גם עובדות שאי אפשר להתווכח איתן שהן חלק מהפרשנות והאתר הזה מספק אחלה של תשובות!
 
למעלה