נימ,
אני שומעת את הכאב הגדול שאתה עובר. הפיזי והנפשי. אני מרגישה בעיקר, שהייתי רוצה להיות לידך עכשיו ולהחזיק לך את היד. לומר לך שהכול יהיה בסדר, ושזה רק עניין של זמן. אבל .. אני יודעת שלא בטוח שהכול יהיה בסדר, ולא בטוח שהכול עניין של זמן. אינ מבינה שלא בא לך לכתוב כאן את הסיפור שלך שוב, אבל מצד שני , מרגישה גם שאני לא לגמרי יכולה לענות או להתייחס בצורה מדויקת מספיק למה שאתה כותב,כי אני לא יודעת מה אתה באמת עובר. כתבת שכבר כתבת בפורומים את מה שעובר עליך. אולי תוכל לצרף כאן לינק? ככה לפחות אוכל להכיר ולדעת במה מדובר. ואלי, רק אולי, יהיה לי או למישהו אחר מהחברים כאן איזה רעיון שיוכל להציל או להועיל. אינ חושבת שעשיתדבר נכון מאוד בזה שפנית גם לטיפול פסיכולוגי. זה באמת לא משהו מובן מאליו. וזה יכול להיות לעתים גם מאיים. אבל זה חשוב שיהיה מקום לומר בו את כל הכאב שלך, במקום בטוח, שמקבל אותך כמו שאתה, עם כל הכאב, ולאשופט אותך עלזה. אינמזמינה אותך לשתףבמה שעובר עליך. ממה שעבר עליי, אני יכולה לומר לך שאחרי שנה וחצי- הייתי רק בשיא של החיפוש והגילוי. אני "הנחתי" לדברים רק לפני משהו כמו שנה או שנה וחצי, ורק אז "קיבלתי"את המצב. שוב, אינלא יודעת מה בדיוק יש לך, ואם אתה מאובחן או מחפש אבחנה, או מאובחן שלא מוצא טיפול. אני חושבת שבאמת יש משהו מאוד אינדיבידואלי גם בתגובה לבעיה עצמה, וגם לכל מה שנגרר ממנה. אגב, האם אתה עובד? מתנדב? מוגבל בניידות? רוצה לומר לפחות איפה הכאב שלך? תרגיש נוח לכתוב רק את מה שאתה רוצה באמת לכתוב ולשתף אותנו. ו.. אולי גם תרגיש נוח יותר, אם תכתוב את המושגים שאתה כבר יודע ומכיר על הבעיה שלך, ב"מילון המונחים" שפתחה כאן חיה קרן? ככה - זה גם יתרום לפורום, וגם יעזור לנו ללמוד עליך בדרךעקיפה, אולי... מחזיקה לך את היד מרחוק...