שלום, גם אני כאן

[שרון123]

שלום, גם אני כאן

איבדתי את ביתי הבכורה ירדן, לפני קצת יותר מחודשיים. ירדן נפטרה בגיל 10.5, אחרי 7 שנים של מלחמה במחלה מטאבולית קשה מאד. אני מרגישה ברכבת הרים של רגשות, מחשבות, רצונות, תהומות של עצב, ויחד איתן הרים של תקווה לבאות עם הבנים שלי בני 5.5. רגשות אשמה שצצים מידי פעם, יחד עם הגאווה בכך שירדן תמיד היתה עטופה ואהובה. חרדות נוראיים, יחד עם הרגשה שאני לא מתגעגעת מספיק. בלאגן שלם בראש, עייפות, וכאבים נפשיים ופיזיים. אשמח לחלוק כאן....

 

[אפרת37]

שרון שלום לך, קראתי על האובדן שלך בפורום

תאומים ושלישיות. (כחברה בפורום) ומאוד מאוד הצטערתי, לשמחתי אני לא יודעת מה זה לאבד ילד אבל אחותי נפטרה לפני 10 חודשים יומיים אחרי שילדתי את התאומות שלי. ואני יודעת מעצמי ומההורים שלי שההתמודדות קשה מאוד מאוד. גם לי לפעמים יש רגשות אשם שאולי לא חשבתי עליה מספיק באיזשהו יום, אבל זה משהו שהוא לא בשליטה וכל החיים שלי ואני מאמינה שגם שלך היו נראים אחרת ללא האובדן הנורא שלנו.

 

[אחשל]

שלום שרון ../images/Emo201.gif

מסיבות מובנות, קשה מאוד לברך כאן את המצטרפים ב"ברוכים הבאים"

. אני מקווה שתמצאי כאן אוזן קשבת ומקום חלוק בו את התמודדדותכם.

ניר

 

[yazi22]

אנחנו כאן

בלי מילים, יש כאן מי שמבין על מה את מדברת. לחלוק זה נכון. זה להעביר מעט, ולקבל מעט, ולהשתתף. מאחל לך כח והזדמנויות לחיוך.

 

[eaz1514]

../images/Emo16.gif../images/Emo201.gif אני בטוחה שנתתם לה את כל אהבתכם

ותמיכה ללא גבולות. רגשות אשמה צצים מדי פעם, כל הרגשות לתיארת הן אך טביעות, מפרספקטיבה של 3 וחצי שנים אחרי אין מקום לרגשות אשמה, הכאב עצום ונצחי, חלק מגופנו נכרת אבל לאט לאט תכנסו למסלול חיים שונה ממה שהכרתם. אתכם אילנה אמא של רונן