אקמולית פורטה
New member
שלום ד"ר קריב
אחותי עברה ניתוח להוצאת אילאוסטומי לאחר חסימת מעיים וכריתת חלק מהמעי. הסטומה הוצאה כיוון שהיא נמצאת בזמן טיפול כימותרפי של קרבו+טקסוטר ולא היה אפשרי לעשות השקה. לאחר הניתוח הייתה מאושפזת זמן ממושך בגלל דליפת תוכן מעי בזמן ניתוח, טיפול אנטיביוטי וTPN למשך כמעט חודש. כיוון שיש הפרשות מרובות ומימיות מהסטומה, לוקחת בין 6-8 כדורי רקמיד ומקבלת כמעט כל יום נוזלים. לאחר חודש התאוששות בבית חזרה לקבל טיפול כימי נוסף. לאחר הטיפול מעבר לתופעות הלוואי של הטיפול, שוב חזרו התופעות שקדמו לניתוח - לחצים ברום הבטן, עצירות קשה (שהשתחררה מעט כיוון שנמנעה לקחת רקמיד עם האמנד. ביום הראשון לאחר טיפול לקחה יחד עם זופרן ואז לא הייתה יציאה מהאיליאוסטומי כלל למשך כ-6 שעות ורק לאחר שאחות באה ולחצה לה מעט על הבטן, החלה יציאה קשה מאוד). דופק מואץ 27 נשימות בדקה. יש לצין שלפני הטיפול עברה ניתוח גדול להסרת אומנטום ובלוטות לימפה נגועות. וגם כשהגיעה עם חסימת מעיים למיון לא הורגשה בטן חריפה כלל. האם לדעתך מתחילה אצלה חסימה נוספת? מה ניתן לעשות כדי להקל עליה או למנוע זאת בפעם הבאה?
אחותי עברה ניתוח להוצאת אילאוסטומי לאחר חסימת מעיים וכריתת חלק מהמעי. הסטומה הוצאה כיוון שהיא נמצאת בזמן טיפול כימותרפי של קרבו+טקסוטר ולא היה אפשרי לעשות השקה. לאחר הניתוח הייתה מאושפזת זמן ממושך בגלל דליפת תוכן מעי בזמן ניתוח, טיפול אנטיביוטי וTPN למשך כמעט חודש. כיוון שיש הפרשות מרובות ומימיות מהסטומה, לוקחת בין 6-8 כדורי רקמיד ומקבלת כמעט כל יום נוזלים. לאחר חודש התאוששות בבית חזרה לקבל טיפול כימי נוסף. לאחר הטיפול מעבר לתופעות הלוואי של הטיפול, שוב חזרו התופעות שקדמו לניתוח - לחצים ברום הבטן, עצירות קשה (שהשתחררה מעט כיוון שנמנעה לקחת רקמיד עם האמנד. ביום הראשון לאחר טיפול לקחה יחד עם זופרן ואז לא הייתה יציאה מהאיליאוסטומי כלל למשך כ-6 שעות ורק לאחר שאחות באה ולחצה לה מעט על הבטן, החלה יציאה קשה מאוד). דופק מואץ 27 נשימות בדקה. יש לצין שלפני הטיפול עברה ניתוח גדול להסרת אומנטום ובלוטות לימפה נגועות. וגם כשהגיעה עם חסימת מעיים למיון לא הורגשה בטן חריפה כלל. האם לדעתך מתחילה אצלה חסימה נוספת? מה ניתן לעשות כדי להקל עליה או למנוע זאת בפעם הבאה?