בייחוד אהבתי "ואפילו יהודים הם בני אדם" לליבוביץ היה חוש
הומור אבסולוטי וההקשר של משפטיו לא מצוץ מהאצבע
כלומר כל משפט אצלו בסלע ,פילוסופיה זכה וחוש הומור
אין דבר יותר חמוד מזה , רק אבינו בשמיים הוא הקדוש הבלעדי והטהור אפילו לא המצוות
שבאות על ידי האדם לעובדו קדושות הם באמת.
