כאשר לומדים מלה חדשה,
צריך לחשוב מה היא מזכירה לנו, ומה פירושה, ולנסות לבנות אסוציאציה שתקשר בין מה שהיא מזכירה לנו לבין משמעותה בפועל.
רצוי שהאסוציאציה תהיה מגוחכת עד כמה שאפשר, או לא הגיונית - כי אז נצחק, נאהב את הרעיון, ונזכור את המלה טוב יותר.
כאשר "מבזבזים" זמן על זכירת האסוציאציה, או יצירת הסיפור המקשר בין המלה לבין פירושה, אנחנו בעצם עוזרים לקליטה טובה יותר של המלה בזיכרון (כי חיפשנו איך לזכור אותה, וגם הקדשנו מאמץ מסוים לכך).
אפשר, כמובן, לרשום את המילים החדשות על דף (או להקליד בקובץ וורד), להסתיר את המשמעויות (נניח, לקפל את העמודה הבאה), ולנסות להיזכר במשמעות כשהדף מקופל.
מלה חדשה, בשפה כלשהי, עשויה להזכיר לנו מלה משפה שכבר מוכרת לנו, או מלה מאותה שפה, אם השורש דומה - ואז צריך להדגיש, בסיפור הדמיוני שאנו מכינים לצורך האסוציאציה, רק את האלמנט השונה בין המלה שכבר מוכרת לנו, לבין המלה החדשה. עד כאן, מקווה שעזרתי.