שלום ולהלן דיווח לא כל כך מזהיר

[י ע ל ש כ נ א י]

שלום ולהלן דיווח לא כל כך מזהיר

בקיצור. "חגגתי" חמישה שבועות לדיאטה וירדתי בסך הכול שני קילוגרמים. מה שמצער בכל העניין הוא שבעצם, כשנשקלתי לפני שבועיים גיליתי את ירידת שני הקילוגרמים, ומה שמשתמע מכך הוא שבעצם לא ירדתי כלום בשבועיים האחרונים. זה די מבאס. אבל אני יודעת שזה בגלל שעצרתי פעילות גופנית. ממש כמעט לגמרי ואני חייבת לחזור אליה. אני לא הולכת להפסיק את התהליך משום שהתרגלתי לזה וטוב לי עם התזונה הזו ועם אורח החיים הזה ואני מאמינה שאם הזמן זה יסתדר. כבר למדתי כאן מכולכם, שיש עצירות ולא צריך להתייחס למשקל אלא להרגשה. משום מה, אומרים לי שרזיתי, וזה מצחיק אותי מבפנים, אבל זה גם משמח. בכל אופן, אני ממשיכה למרות ההשיגים הדלים. לא קלה היא לא קלה, דרכינו.... המשך יום נעים לכולם, נשיקות

 

[אביטל +]

הנמכת ציפיות

יעל, אני חושבת שזה המקום להיות מציאותית 2 קילו חמישה שבועות זה לא מעט. זה גם לא הרבה. אבל זה קצב נכון ובריא. ובעיני בהחלט לא הישג דל. תזכרי שצריך סבלנות והתמדה. והק"ג היורדים מצטברים להם. אל תחיי את חייך לפי מה שמראה את המשקל. ותקראי היטב את ההודעה הנבחרת שלנו של שוברי המשקל. שיהיה לך יום נעים

 

[י ע ל ש כ נ א י]

אביטל, האמת היא שקראתי אותה כבר

לפני שבוע והיא בהחלט נתנה לי את הכוח לשנות סוויץ´ בראש. כי מה יואיל לי להתייאש? שאעלה עוד קילו או שניים? הרי אני רק אתנקם בעצמי. ולכן אני ממשיכה. אבל קשה לי להגיד שאין בליבי על עצמי, כי אני מפתחת מין כעס כזה על הגוף שלי, שלמרות שאני משקיעה כל כך בחישוב המזון שנכנס לתוכו, הוא בכל זאת לא מחזיר לי טובה...

את מבינה, אביטל, כשהייתי צעירה יותר, (אני עוד חצי שנה בת ארבעים) מספיק שלא אכלתי יום אחד והורדתי קילו... ועכשיו זה כאילו שהגוף מנצל כל טיפת מים שנכנסת אליו... כל קלוריות מייד הופכת לשומן... מדהים איך אנחנו משתנים עם השנים. ולחשוב שכל חיי הייתי רזה וההשמנה הזו באה רק בעשר שנים האחרונות. כמו מין נקמה של הגוף שלי בי. טוב, די עם הפסימיות. אני ממשיכה בעוז ועיזוז

תודה על מילותייך המנחמות כתמיד,

 

[אביטל +]

לפעמים קשה לנו לקלוט

את זה שהגוף שלנו לא עושה מה שאנחנו מבקשים ממנו. להיות רזים ויפים זה עדיפות שאנחנו בחרנו לעצמנו. את הגוף שלנו רק מעניין לשרוד ולהגן על עצמו. ובעצם עלינו צריך לדאוג שהדברים לא יתנגשו כי במלחמה שתתפתח אנחנו נפסיד בכל מקרה. מטבע הדברים שינויים משמעותיים דורשים זמן להסתגלות. אז באמת די עם הפסימיות

שיהיה לך יום נהדר,

 

[דליה גולן]

יעל ../images/Emo20.gif

תנטשי מאחור את כ-ל המושגים שליוו את כ-ל הניסיונות בירידה במשקל שלך קודם. פשוט תנטשי ובלי היסוס!!! עוד דבר, אל תעסיקי את המחשבות שלך סביב זה (אני יודעת שזה לא קל או פשוט)..אבל הקטע הוא לא רק מלחמות הגוף בנו אם אנחנו לא הולכים איתו וכו´. זה הרבה מעבר לזה. זאת ההתיחסות שלנו לכל הענין - דבר ראשון ראשון הכי ראשון (את איתי?). כמה שפחות תהיי חרדה, מבוהלת, תמדדי את עצמך במחשבות ובמעשים, ובכמה ירדת, תדאגי, תצפי - זה מה שיעבוד ויהיה גולת הכותרת ...ה-דבר האמיתי יעל! את מבינה, הגוף יעשה את שלו לזה אין צורך לדאוג (ומה שסיפרת שטוב לך וזה מסתדר, אז בכלל חבל"ז). האויב האמיתי - הוא בתוכך!!! בשביל מה להילחץ, אם את בשלב של העשייה הרי שמה שאת מקווה יקרה. האם יש משהו תורם או שמוסיף לך/לנו בדאגה יתרה, או ציפייה. במילה אחת: חבל"ז. באמת חבל. בכל אופן, אני מבינה שכל מה שהעלית בהודעה הם תולדה של המשקעים ש"מדברים" מהעבר. גם את תכירי בהן ככאלה. ותיזכרי, את יכולה לא רק להצליח בקלות, באמת לא סיפור יעל. שלך, דליה.

 

[דליה גולן]

נאלצתי לעצור קודם באמצע ...../images/Emo8.gif

(המכתב יצא לא מסודר מפני שכתבתי אותו בתנאים לא תנאים

). רוצה רק באמת להדגיש לך, שמה שצריך להיות שונה הפעם שאנחנו מדברות/ים כאן ללא הרף, זה לשים לב ולהפנות עורף בכל פעם שאת מבחינה שאת עולה על אותו "שרטון מחשבות" שעמד בדרכך בעבר וחיבל במעשייך. לא צריך ואין מה לפקפק האם זה נכון. עובדה שהעבר לא הוכיח את זה נכון?? לכי עם היגיון פשוט ובשלווה. (את רודפת אחרי עצמך??). שאת הפעם עושה את זה אחרת, לומדת ומפיקה לקחים מהעבר ובכך סוף סוף עומדת להגשים משהו שחלמת עליו שנים!!! זה הכל (המחשבות האחרות רק מסיטות אותך לא לראות זאת). זהו, מקווה שהבהרתי את עצמי טוב יותר עכשו. (לא יכולתי קודם...sorry).

שלך תמיד, דליה.

 

[י ע ל ש כ נ א י]

ושוב תודה, דליה ואביטל../images/Emo13.gif