משחקי מחבואים:
ילדים זה שמחה-ונכדים זו הנאה:
הנכד המתוק שלנו, למד בשבועיים האחרונים לצעוד ,והיום התחיל ללכת בצעדים מהירים וברצף לבדו - וללא עזרה.
היום התברר לי שהפעוט השובב שלנו, נהנה מידי יום ביומו להשתעשע אחה"צ עם הוריו בגינת המשחקים ,הסמוכה לביתו, וגם למד לצעוד במהירות על המשטח החלק שבגינה.
והנה היום אחה"צ היינו ביחד הוא ואני, בגינת -המשחקים, והקטנטן הרגיש ביטחון רב להתקדם קדימה במהירות ולנסות להסתתר ממני -מאחורי המגלשה של הקטנטנים.
לאחר כמה שניות הוא הסתובב ומיד הבחין שאני נמצאת מטר אחד מאחוריו ,ומיד הקטנטן ניסה לברוח ותוך שנייה טיפס על המדרגה הראשונה של מגלשת הקטנטנים, ואז - אני הפתעתי אותו ותפסתי אותו במותניו ,והוא צחק לו בצחוק גדול ומתגלגל,(נהנה מאוד מהמצב בו ניסה לחמוק ממני -אך נתפס.
כעת הפעוט התחיל לשחק במחבואים ולהשתעשע: בשבילו זו הייתה שעה מלאת-הנאה,אך לי התברר מהר מאוד ,כי עבורי זו הייתה שעה מעייפת ומתישה .
לאחר שעה אחת של ריצות אחריו,חזרתי הביתה מותשת לגמריי -כאילו עבדתי יום שלם בעבודה מאומצת וקשה.
זכור לי שלפני 8 שנים,הייתי מאוד חזקה, טיפלתי אז בנכדתי כשהייתה בגיל שנתיים,והייתי לוקחת אותה בכול יום לגן -המשחקים ומעלה אותה לגובה כול המגלשות וכול שאר המתקנים בגן - אז לא חשתי בכלל בעייפות, גם לא לאחר 3 שעות שהיינו בגן המשחקים.
היום אחרי שעה אחת בלבד עם הנכד השובב, ממש הייתה דרושה לי מנוחה ומאוד מהר התעייפתי.
בפעם הבאה אביא את אביו הצעיר לגינה,שיהיה האבא צמוד לילד, כי לי כבר אין את הכוח לגיל הנמרץ הזה.
כנראה ככה זה המצב כשאנחנו מזדקנים.
