שלום ושאלה

[עדי בשמיים]

שלום ושאלה

שלום לכולם - באוקטובר אובחנתי עם Stage 1 Hodgkin's Lymphoma, עברתי ניתוח וסדרה קצרה של כימו מוחלש, לקראת סוף הסדרה חטפתי שפעת קטלנית והייתי במצב די גרוע, הרופא הפסיק את הסדרה. סדרת הבדיקות הבאות העלתה אותי לSTAGE 3 עם המלצה לסדרת כימו חזקה למשך עשרה חודשים. בשלב זה החלטתי שאני לא רוצה את הטיפול הזה והלכתי על טיפול הומיאופתי. לפני כמה שבועות גיליתי שאני בהריון... ההריון מאוד קשה וחלק מהתופעות קשורות למחלה וחלק להריון, קשה להבחין. יש לציין שלפני ההריון לא היו לי שום תופעות לואי - היו קצת התקפות של חום וקור, חולשה ומערכת חיסון חלשה אבל לא משהו משמעותי. כרגע אני עם בחילות חזקות, לחץ דם גבוה, התקפות חזקות של חום וקור, חום שעולה ויורד, סחרחורות וספירת דם נמוכה, אבל כרגע המצב די יציב. רציתי לדעת אם יש כאן מישהי שעברה משהו כזה, הרופאים שלי חלוקים בדעתם לגבי השפעת ההריון על המחלה - יש לציין שלא עברתי כימו בזמן ההריון כך שאין חשש מזה, אבל קשה לדעת איך ההריון ישפיע על המחלה והסיכויים שלי לסיים אותו בהצלחה. אשמח לשמוע ממישהי/ו עם נסיון דומה. תודה!

 

[מיליתו]

../images/Emo24.gif

אני לא יודעת מה להוסיף. מבינה כל כך את הבהלה שלך. אני הייתי בהריון די מתקדם שקיבלתי את האבחנה, ולמרות הניסיונות לשמור על ההריון איבדתי אותו בחודש שביעי. כואב נורא נורא נורא. זה הדבר הכי נוראי והכי כואב שהיה לי בחיים. הרופאים חלוקים בדעתם כי אף אחד לא ממש יודע מה לעשות, והם לא ממש מבינים בזה. נסי ללכת עם הלב שלך.

 

[עדי בשמיים]

אני זוכרת במעומעם את הסיפור שלך

פשוט לא קישרתי עד עכשיו... אני זוכרת כמה הייתי בהלם אז. בשבוע האחרון אני רצה בין בתי חולים ורופאים ואף אחד מהרופאים לא יודע להמליץ מה לעשות או אפילו לאבחן במדוייק מה לא בסדר. הלב שלי אומר לי להמשיך עם ההריון בכל מחיר, אני לא יודעת אם זו ההחלטה הנכונה. ממה שקראתי ברשת יש מקרים בהם ההריון מעכב את התפתחות המחלה ויש מקרים שבהם זה בדיוק להיפך, ואי אפשר לדעת. המחשבה על לאבד את ההריון בלתי נסבלת, מדי פעם אני שומעת המלצות לוותר על ההריון, ויומיים אחר כך אני שומעת המלצות סותרות. אני כבר לא יודעת למי להאמין מלבד לעצמי. האם אני צודקת??

 

[אביתר27]

שלום לך

מה שאני יודע על מחלת הודג'קינס, זה רק מהניסיון שלי עם אשתי. (וגם מה שאני יודע על הריון, זה רק מנסיון שלה). לא אמרת באיזה שבוע את, אבל נשמע שאת בשבוע התחלתי... אני לא מכיר תרופות הומיופאטיות לטיפול בלעדי בהודג'קינס, (ועשינו חיפוש על טיפול אלטרנטיבי בנושא). מה שהכריע את הכף סופית היה שאמרו לנו באופן הכי מוחלט ונחרץ שמהודג'קינס אפשר להבריא!!! לפעמים הטיפולים קשים, תופעות לוואי, מערכת חיסונית חלשה, אישפוזים... פיקניק זה לא, אבל אפשר להבריא. בנוסף אמרו לנו שהמחלה יכולה להתפשט מהר. מה זה מהר? אי אפשר לדעת, אצל כל אחד זה שונה, אבל שזו אינה מחלה איטית (לפחות במקרה שלה), וכדאי לטפל בזה בהקדם וללא דיחוי. בזמן ההריון אי אפשר לעבור טיפולים כימותרפיים ואם אני לא טועה גם לא טיפולים רדיותרפיים, (טיפול בקרינה) כך שבעצם בזמן הזה המחלה מתפשטת. הריון דורש אנרגיה, והמחלה לוקחת ממך אנרגיה על חשבונך ועל חשבון העובר... בנוסף הריון מחליש את המע' חיסונית,כך שזה מחליש עוד יותר את הדוף בהתמודדות במחלה. אני כמעט בטוח שאם ההריון היה יותר מתקדם, במקרים מסוימים, יתנו למשוך את ההריון כמה שיותר, ליילד בשבוע יחסית מוקדם, כשעדיין אין סכנה לפגות קיצונית ולהתחיל במתן טיפולים. אני לא רופא ולא בר סמכא בתחום, אבל נראה שאת מעמידה את עצמך בסכנה. מבחינה הלכתית, אין ספק בכלל שחייך קודמים לחיי העובר (אם זה שיקול בשבילך). הייתי מייעץ לך לפנות לרב פירר, הוא יתן לך עצה שהכי מתאימה למצב הרפואי שאת נמצאת בו. לגבי התרופות ההומיופאטיות, אני לא מבין בזה אבל לא כ"כ מאמין בזה, הן אולי טובות למניעת מצב של חולי אבל במצב שיש כבר מחלה ובייחוד סרטן, או כל מצב קיצוני רפואי אחר נדרשת פעולה קיצונית. אין ספק שיש בהן תועלת לחזק את הגוף והנפש בזמן התמודדות עם מחלה, והתמודדות עם תופעות הלוואי של הטיפולים, אך לא כפתרון יחיד ובלעדי. אני יכול לומר שאחרי חודשים ארוכים של טיפולי כימו' +13 שבועות של טיפולי רדיותרפיה, אשתי היום בריאה ואף יותר מזה. הדרך לא היתה קלה, אבל כבר שנה שאין זכר למחלה...תודה לאל

 

[אביתר27]

לא 13 שבועות של הקרנות

3 שבועות בלבד...