שלום ושנה טובה לכולם

[or253]

שלום ושנה טובה לכולם

אבי אובחן כחולה דימנציה לפני מספר חודשים ואני יודעת שאנחנו בתחילת הדרך שהולכת להיות קשה מאד, בלשון המעטה. כרגע הוא מתפקד בעצמו אבל לא יוזם כלום, כבר מסרב לצאת החוצה לבד ויש לו התקפים של לחץ ודיכאון שבהם הוא מתלונן שהוא מודאג מאד ולא יודע ממה, מסתובב לחוץ בבית ממקום למקום ואומר "מה יהיה אתי, מה יהיה אתי". זה לפעמים נמשך ימים שלמים וכדורי הרגעה לא תמיד עוזרים. זה מאד מלחיץ אותנו (בייחוד את אמי שמתגוררת אתו), כי אנחנו רואים כמה הוא מתוסכל ולא יודעים איך לעזור לו ולהרגיע אותו. מנסים לשאול אותו למה הוא מודאג אבל ברוב המקרים, אין לו תשובה. האם מישהו נתקל במקרה כזה? האם תוכלו להחכים אותי?

 

[פנטזי1]

שלום גם לך

בן כמה אביך? לפי דעתי אל תחכו שהוא יזום דברים תעשו זאת במקומו.תנסו לארגן לו סדר יום קבוע למשל בבוקר אחרי ארוחת בוקר יוצאים לסבוב ,או סתם טיול בחוץ או לקניות בסופר רצוי כמובן ללכת ברגל שהוא יתעייף קצת ,אח"כ בבית לנסות למצוא לו איזו שהיא תעסוקה לאחר הצהרים אבי למשל אוהב תשבצים,יש שאוהבים לתקן דברים בבית.אם הוא שרוי בדכאון כדאי שתתיעצו עם הרופא רוב חולי האלצהיימר מקבלים תרופה נגד דיכאון. זה בהחלט לא קל ,תבדקו אם אתם זכאים לגמלת סיעוד מביטוח לאומי ואם כן אולי תעזרו במטפל שיבוא הביתה ויצא איתו לטייל וכך אימך תוכל לנוח קצת.

 

[ronnyw]

ועוד שלום אחד לך

ליבי ליבי איתך. אתם בתחילת דרך לא קלה. רבים מאיתנו הולכים בה, נופלים וקמים. המלצה ראשונה - עברי על הפורום הזה לפחות לאורך חצי שנה אחורה. תמצאי כאן הכל - סיפורים אישיים, תובנות, עצות בנושאי תרופות וכו. כולנו נתקלים באותן בעיות - כל אחד עם הגוון המיוחד של המקרה שלו. אבל רב המשותף על השונה. קשה לתת עצות קונקרטיות לאבא שלך, כי לכל חולה התנהלות משלו. יש כמה אספקטים שעליכם לתקוף: (לא לפי סדר החשיבות) נושאים אדמיניסטרטיביים. נסו לקבל סיוע מהביטוח הלאומי, בדקו צורך ויכולת במטפל, חפשו מועדון מתאים בסביבתם ובדקו אם אבא מתאים, חישבו על אפוטרופסות, אולי על צוואה (נושא קשה וכאוב, אבל מאוד מאוד חשוב), היו שותפים לחשבון הבנק שלו וכו' נושאים טיפוליים: (מסכימה עם פנטזי1): נסו לארגן סדר יום קבוע. קיימים מועדונים נהדרים (אני מכירה שניים. יש עוד רבים). לאחר תקופת קליטה - זה הופך להיות חלק מחייהם, ממש עוגן של שפיות. התאימו את הבית: סגירת דלתות מחשש לשיטוט, כל דבר במקום קבוע, סדר יום קבוע (עם או בלי מועדון) וכו'. נושאים אישיים שלכם: קראו ולימדו. יש הרבה חומר. סגלו התנהגות תואמת. אל תתווכחו, על תעמידו אותו על טעויות (נושא שדוסקס הרבה בפורום בעבר), לימדו להחליט בשבילו, היו חזקים ואסרטיביים. אל תתרגשו מדבריו (הוא עלול להאשים בכל מיני דברים, להזכיר "פשעים" מהעבר, שהיו או לא, ), אישיותו עלולה להשתנות (למשל איש שקט שהופך להיות תוקפן וקולני) וכו' וכו'. שימו לב לדברים קטנים, כגון: האם מתקלח כרגיל (כולל חפיפת ראש, גזיזת צפורנים), האם זוכר לאכול ולשתות מספיק (תחושת הרעב, ותחושות בכלל, מתקהות עם המחלה), האם לבוש לפי הטמפרטורה (גם תחושות הקור והחום אובדות), האם לוקח את התרופות בזמן ומידה הנכונה ? לאט לאט תלמדו "תוך כדי תנועה", והעזרו, כמובן, בספרים ובעיצות. שיהיה קל !! שנה טובה

 

[ענתי44]

../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

ראשית, ושוב חבל, ברוכים הבאים למשפחה שלנו... הגעת למקום הנכון. ליבי, ליבי איתך.זה לא נהיה קל או פשוט עם הזמן אבל ההתחלה היא הכי קשה. ההלם והביוקרטיה שצריך להלחם מולה וחוסר הידיעה מה זה בדיוק מפלצת הדימנציה שהשתלטה על אבא ועל החיים של כולם. העיצות שקיבלת מהאחרים מצויינות ובאמת לכי איתם. אני רק רוצה להדגיש שוב את החשיבות של סדר יום קבוע לאבא. תחשבי על זה קגע. אדם שהיה בשיאו, עבד, גידל משפחה, היה עצמאי וצלול לפתע הוא הופך להיות צל של עצמו ולא מבין מה קרה למה גופו ורוחו בגדו בו. הוא מפחד מהשינויים שחלים בו אבל הפגיעה ביכולות שלו לא מאפשרים לו לבטא את העובר עליו. והוא כל היום בחוסר מעש, שזה כשלעצמו יכול להטריף אדם. אם הוא מסכים שתחבקו אותו אז פשוט כשהוא מתלונן במקום לשאול מה יש לו ולתסכל אותו בחוסר יכולתו לדעת פשוט חבקו אותו ותבטיחו לו שיהיה בסדר, גם אם אתם יודעים שלא! תחפשו סיבה שאפשר לתרץ לו את מה שעובר עליו. אמא שלי למשל כשאובחנה כחולת אלצהיימר רציתי לבשר לה והרופאה מנעה ממני ואמרה לה שכולם מתבגרים וזה תופעות של זיקנה שאצלה התחילו מוקדם יותר ושזה הכל רגיל. אמא קיבלה את זה. ועכשיו, מאחר שהיה לה גם אירוע מוחי אני משליכה הכל על האירוע. משום מה היא תופסת את המשמעות של אירוע כמשהו שיחלוף וקל לה יותר. אם יש לך שאלות או סתם רוצה לפרוק את הכאב ולקטר אנחנו כאן לרשותך

 

[or253]

תודה לכולכם על העצות

אני מאד מעריכה את העצות הטובות של כולכם. אבי בן 82 ואגב, לאחרונה החל ללכת למרכז יום פעמיים בשבוע. זה קצת מכניס תוכן לימים שלו אבל גם מוסיף ללחץ הכללי שהוא שרוי בו, אני מניחה שזה בגלל השינוי. שוב - תודה תודה לכולכם על התשובות והעצות. אני אאמץ את כולן.

 

[ענתי44]

לילה טוב

אני משוכנעת שלאבא מגיע חוק סיעוד וכשיאושר לו הוא יוכל ללכת למרכז היום יום יום ללא תמורה כחלק מהשירותים המסופקים למי שמוכר. כמו כן כדאי לבדוק ניירת בבית האם אבא בלי ידיעתכם מבוטח למקרה סיעודי דרך עבודתו בעבר או בקו"ח. לא תאמיני אלו הפתעות ניתן למצוא כשמחפשים.