שלום! זקוקה לעצות!!!

[חתוליקה]

שלום! זקוקה לעצות!!!../images/Emo14.gif

בן זוגי הודה בפני,אתמול, שמה שמציק לו ומפחיד אותו מלהתחייב לגבי הקשר שלנו (שהוא כבר נמשך מעל שנתיים וחצי) זו ההתנגדות שלי להבאת ילדים. עד עכשיו הוא רק אמר שהוא בטוח שאני אשנה את דעתי. הוא כל הזמן אומר "אני לא מתכוון להביא ילדים עכשיו אבל בעתיד, זה מאוד חשוב לי" אני לא יודעת מה יהיה בעתיד אבל כרגע אני ממש לא רואה את עצמי אמא!!! אני מתחילה לחשוב שאולי כדאי לי להפרד ממנו עכשיו, כדי שיוכל למצוא לו מישהי שתתאים לו מהבחינה הזאת? אבל מצד שני אני מאוד אוהבת אותו וקשה לי להחליט על דבר כזה (זו פעם ראשונה שאני מתקשה להחליט על פרידה! עד עכשיו חתכתי מייד כשהתעורר הצורך). ואולי אני בכלל אשנה את דעתי בעוד כמה שנים? מה אתן חושבות????????????

 

[quatso]

החלטה שלו

תגידי לו שאת מעונינת להמשיך איתו מבלי שילדים יהיו תנאי. את השיקולים שלו תשאירי לו. אגב שאלת "מה אתן חושבות?" אז מצטער אם נדחפתי רק עכשיו שמתי לב ומאוחר למחוק

 

[מלח השמים]

השאלה הופנתה...

לגברים ולנשים כאחד ונכתבה בלשון נקבה מטעמי נוחות בלבד כפי שמקובל (או יהיה מקובל) בשפה העברית

היו על זה דיונים שלמים פה בפורום.

 

[quatso]

תודה מלח

אפשר אולי להכניס את זה לשאלות נפוצות או משהו אחר בולט

 

[חתוליקה]

תודה! כמובן שהשאלה הופנתה לכולם../images/Emo9.gif

 

[גאטו נגרו]

זה הזמן להתחיל לדבר איתו ברצינות

על הנושא. אני יודעת שזה קשה. גם אני עברתי את אותה תקופה עם בן זוגי. אחרי קצת יותר משנתיים, גם אצלינו התחילו הדיבורים האלה - "אני לא רוצה לפרק את הקשר, אבל אני יודע שבעתיד אני ארצה לגדל ילדים". לקח לנו שנתיים של דיונים בעניין הזה עד שהחלטנו בסוף להשאר יחד. זה גם הזמן בשבילך לברר עם עצמך מה בדיוק העמדה שלך בעניין. אני למשל גיליתי באותה תקופה שאני כן רוצה לגדל ילדים. אני רק לא רוצה להביא אותם לעולם. אתם צריכים לדבר על זה יחד, וגם לחשוב על זה כל אחד לעצמו. ברור שיהיה לו לקבל את העמדה שלך. זו עמדה כל כך חריגה בחברה שלנו, שהוא אפילו לא יכל להעלות בדעתו שיש נשים כאלה לפני שאת העלית את הנושא (כך לפחות היה עם בן זוגי). אז תני לו גם זמן להתרגל לעובדה הזו, ותני לו להבין מה זה אומר מבחינת החיים המשותפים שיכולים להיות לכם יחד. נסו לדבר על איך הייתם רוצים שהחיים המשותפים שלכם ייראו, לא רק בעניין ילדים, אלא גם בעניינים אחרים - אנחנו למשל הסכמנו מיד שנגדל גם בעלי חיים בבית, ולעומת זאת יש לנו ראיה שונה מאד לגבי עבודה וקריירה ואיך אלה משתלבים בחיים המשותפים. נסו לדבר על ילדים כחלק ממכלול החיים המשותפים שלכם ותראו איך זה מסתדר (או לא). תוך כדי שיחות כאלה, גם תבינו בעצמכם האם אתם רוצים לחיות יחד או לא.

 

[XUXA141]

לא הבנתי דבר אחד

למה הוא בטוח ש"הוא בטוח שאני אשנה את דעתי" אבל לא מעלה על דעתו את האפשרות שהוא עצמו ישנה את דעתו ויחליט שהוא לא רוצה ילדים? אדם לא יכול לדעת מה יהיה בעתיד, אבל היות ומדובר בנושא מהותי ושאין אפשרות של פשרה, אז אפשר בהחלט להסתמך על מה שנאמר היום. זה כמו אהבה של חרדי וחילונית למשל, איך היית מרגישה אם הוא היה אומר לך "אולי תשני את דעתך בעתיד ותחזרי בתשובה"? אגב, אם את מחליטה להפרד ממנו, זה לא רק כדי שהוא יוכל למצוא מישהי שתביא לו ילדים, אלא כדי שגם את תוכלי למצוא מישהו שלא מעוניין בילדים, ולא תצטרכי בסופו של דבר למצוא את עצמך במלכודת, נשואה למישהו שלוחץ להביא ילדים שאת לא רוצה.

 

[ונוס וניל]

../images/Emo45.gif

ואני לא מבינה באמת איך אנשים מגיעים למצב שהם כל כך מזלזלים בבת הזוג שלהם ,כאילו הן ילדות קטנות ש"יגדלו וישתנו" עם הזמן. סליחה אבל בעיני זה זלזול כי אם מישהו לא מסוגל לשמוע את מה שיש לי להגיד מבלי להתייחס אליי בכל הרצינות הראויה, במיוחד בנושא כל כך קריטי- אז מראש אני מבינה שאין בכלל בסיס לאיזה מערכת יחסים רצינית. אני הייתי נפרדת ממנו - קודם כל מעצם הגילוי שכל השנים הוא בכלל לא לקח ברצינות את העמדה שלי בנושא הכי חשוב שיש- ודבר שני כי להיות אמא בכפייה זה דבר נוראי בעיני, במיוחד אם הוא טוען שאו שאני אהיה אמא לילדים שלו או שאני אלך. הולכת, וכמה שיותר מהר.

 

[n oy]

אני מסכימה איתך ונוס. אצלי אותו דבר

 

[waterfly]

על אף חרוף הנפש - זה לא עובד ככה

אני מצטער להגיד שזה שזה לא ניתן להשוואה כל כך פשוטה, אין דין הבאת/גידול ילדים, כדין חזרה בתשובה או המרת דת. אני חושב שזה יותר קרוב בעומק לשינוי מין היות וההחלטה היא סופית ולא ניתנת לשינוי - לפחות אם אתה זכר.

 

[MazeE]

קל מאוד לתת עצות

אבל נורא קשה לעקוב אחריהן כאשר מדובר בנו. אנו יכולים רק לתת לך נקודות למחשבה, את תצטרכי כמובן לעשות את העבודה הקשה ולהגיע להחלטה. ההחלטה אומנם אינה צריכה להיות שלך לבד, אלא גם של בן זוגך. כפי שאני מבינה את עדיין לא הגעת להחלטה גמורה אם יש בך רצון לילדים, ואני מניחה שכאן הקו המטעה שהנחה את בן- זוגך, לכן אני לא יכולה להאשים אותו (עד שלא אשמע את הצד שלו). דברו על הנושא, תראו כמה שונה אתם חושבים בעיניין,אם יש מקום להגיע לפשרה (לא מאולצת כמובן, ולא כזו שתביא אתכם להתחרט עליה), דברו על אימוץ אם זה בא בחשבון. ורק אם כל הדרכים שחיפשתם ומצאתם לא הובילו אתכם להמשיך יחד אז... אחרת אולי אין טעם להמשיך. המון הצלחה!

 

[חתוליקה]

תודה לכולם על העצות!!! ../images/Emo24.gif

אני כנראה באמת אדבר איתו בצורה מאוד רצינית! אנחנו נוסעים לחו"ל לשבוע, אולי שם רחוק מהלחץ הסביבתי נוכל לדסקס על זה בתנאים יותר רגועים.

ושוב תודה על התמיכה!!!!!!!!