שלום חבריי האוסטרלים

[לחיוך אין מחיר]

שלום חבריי האוסטרלים

חברים יקרים,
כבר היתי כאן לפני כמה זמן אבל לצערי מאז הצטברו לי המון שאלות בעקבות התלבטויות רבות שיש לי לגבי כל נושא המעבר.
כגע אני ממש בשלבי סיום של כתיבת התזה והגשתה (בתקווה עוד חודש). במקצועי אני עו"ס, בת 27.
חשבתי על שתי אופציות אפשריות ממה שקצת קראתי - כמה קשה לקבל ויזה בתור עבודה נדרשת כעו"ס באוסטרליה?
האפשרויות השניה שעומדת לרשותי היא לקבל ויזת סטודנט ולהמשיך לתואר שלישי (דוקטור). התחלתי לברר על כל הנושא ואני מותשת - כל הבירורים מאוד מורכבים ולא פשוטים. האם מישהו יודע האם תהיה לי אפשרות להישאר אחרי סיום הלימודים כתושבת קבע או איזשהו אפשרויות אחרות?

סוגיה הכי חשובה שמעסיקה אותי היא עניין של אמא שלי שככל הנראה תישאר בארץ לבד - במידה ותושב אוסטרליה שמקבל ויזה אחרי X זמן (?), יכול במסגרת איחוד משפחות או משהו כזה להביא את משפחתו הקרובה לשם? או שמא זה אבוד מראש?

אשמח אם מישהו יוכל לשפוך קצת אור כי אני כבר טובעת בכל המידע שיש.

תודה גדולה

 

[ANZ1]

רק הערה אחת

אני אתן לאוסטרלים לענות על השאלות הטכניות שלך
למרות שהתשובות הם כנראה כן ולא
כן, אפשרי כל אחת מהשאלות שלך, והאם זה קל, זה תלוי בתנאים שלך ושל אמא, כמו כל ויזה, אין ויזה קלה או קשה
רק מתאימה לך או לא, למשל אני יודע שכדי להביא הורה לאוסטרליה צריך לשלם משהו כמו ארבעים ומשהו אלף דולר.
זה הרבה ? מעט ? תלוי במשפחה המסוימת, למי שאין זה המון, לעשירים זה מעט.

אבל , תחשבי על משהו אחר, לפי מה שאת מתארת, המשפחה שלכם מורכבת רק ממך וממנה, את בת יחידה.
נגיד שתתקבלי לדוקטורט, ונגיד שתסעי עוד שנה, ונגיד שתהיי כמה שנים דוקטורנטית, ואז תעברי לויזת עבודה, ואז לתושבות, אז עוד 6-8-10 שנים, תוכלי להביא את אמא שלך לאוסטרליה.
זה יהיה נכון ? לא עבורך, עבורה , לקחת מישהו בגיל פנסיה מהמקום היחידי שהיא מכירה, עם הסביבה, החברים והקשרים שיש לה, ולהעביר אותה לבד, למדינה רחוקה, עם שפה שהיא לא שולטת בה, וחוץ ממך היא לא מכירה אף אחד .
זאת תהיה חוויה מאד קשה ולא נחמדה, לא לה, וגם לא לך.
אז קודם היא תהיה לבד בישראל, רחוקה מהבת שלה במשך הרבה שנים, ואז אחרי שהיא תתרגל, תקחי אותה ותנתקי אותה מהחיים שהיו לה עד אז.
לדעתי (ורק לדעתי) אם אמא שלך באמת כל כך חשובה לך, תוותרי עבורה על חלום חו"ל, לא רק אוסטרליה, כי זה יהיה אותו הדבר גם בכל מדינה אחרת.
חלק מלהגר למדינה אחרת, זה להתנתק, מהמדינה, ומהמשפחה, למרות שכן, בכל מני מקרים ההורים יכולים ורוצים להגר גם, אם נגיד שהם מספיק צעירים, מספיק עשירים ומספיק רוצים את זה לבד.
תחשבי על זה

 

[לחיוך אין מחיר]

תודה רבה על ההערה

זו הסיבה שכל כך התעכבתי בעיקר הנושא של אמא שלי. אני לא רוצה להשאיר אותה כאן לבד ואני גם מבינה את המציאות המורכבת שאליה אני אביא אותה. לכן אני מאוד מתבלטת.
אולי אסע רק ללימודים (ככי ככל הנראה אני אתקבל שם למסלול של הדוקטורט), אבל זה באמת סיפור שכואב מאוד לכל הצדדים. היא המשפחה היחידה שיש לי בכלל ואני לא רוצה שלעת פנסיה היא תצטרך לעבור את כל הטלטלה הזו - זה גם נכון והוא שיקול משמעותי עבורי

תודה רבה שוב על ההארה

 

[Caput femoris]

כמה הערות

לגבי האפשרות הראשונה (הגירה של עו״ס): עבודה סוציאלית כלולה ב SOL של ויקטוריה ו NSW. לא בדקתי לגבי המדינות האחרות ולא לגבי 189 (האמת היא שאין לי מושג איך הויזה הזו עובדת), אבל שווה בדיקה. בכל מקרה השאלה היא האם יש לך מספיק ניסיון מקצועי מאז סיום הלימודים.

לגבי האפשרות השניה (דוקטורט): יש מדינות (ויקטוריה אחת מהן ונדמה לי שגם SA וטזמניה עובדות ככה, אבל שוב לא בטוח) שבהן סיום דוקטורט באותה מדינה מאפשר PR בה (ויזה 190). עם זאת חשוב לציין שהחוקים יכולים להשתנות מחר בבוקר ולכן לא הייתי בונה את כל מסלול החיים שלי על זה. במילים אחרות - אם את דפוקה במוח מספיק (כמוני וכמו כמה אחרים פה) לעשות דוקטורט אז בהצלחה, אבל לדעתי זו לא דרך נכונה להגירה. כך או כך, אם יש לך שאלות לגבי דוקטורט יש פה לא מעט אנשים שיכולים לעזור.

לגבי הגירת הורים השאלה היא כמה אחים אתם. הכלל הוא שניתן לבקש ויזה כזו רק אם 50% מהילדים הם תושבי קבע או אזרחים אוסטרליים. סדר גודל המחיר ש ANZ ציין נכון ועולה כל הזמן.

 

[לחיוך אין מחיר]

תודה גדולה וכמה תשובות/תהיות

יש לי שלוש שנות נסיון בעבודה סוציאלית (ספק אם זה מספיק). לגבי דוקטורט אני כנראה מספיק דפוקה כי בכל מקרה עוד כשנתיים חשבתי לעשות את זה (רק לקחת הפסקה קצרה מהלימודים).
לגבי אמא שלי - אחותי בעצם החליטה שככל הנראה היא עוברת לגור בבריטניה, ככל הנראה יקרה שנה הבאה וזה מה שגרם לי להתחיל להתעניין כי עד כה אמא שלי סירבה לזוז מפה כי אחותי גרה כאן מן הסתם. אנחנו רק אחותי ואני כלומר שתי אחיות.

אני עוד לא בקיאה בכל המונחים של הויזות והמספרים שציינת, אשמח לאיזושהי פרשנות

תודה שוב

 

[ANZ1]

תהייה אחת גדולה

אתם משפחה קטנה, 2 אחיות ואמא
לשתיכן חשוב לשמור על המשפחה הזו ועל הקשר עם אמא
שתיכן חושבות להגר מישראל
שתיכן חושבות להגר לעיר גדולה
שתיכן חושבות להגר למדינה מערבית
ושתתיכן חושבות להגר למדינה דוברת אנגלית.
ההבדלים בין מלבורן \ לונדון \ אוקלנד \ וונקובר לא כל כך גדולים
כולן ערים עם רמת חיים גבוהה, מחירים גבוהים, מזג אויר קריר ורטוב (ודי דומה), ערים תרבותיות ורב תרבותיות עם אותה שפה.
כן, יש הבדלים, ולכל אחת מהערים האלו יש יתרונות וחסרונות
עד שלא תגורי בהן, אפילו לא תדעי מי מהן את יותר אוהבת

החיים של שתיכן בעיקר של האמא, יהיו הרבה יותר קלים, אם תהגרו שתיכן לאותו היעד.
מהרבה בחינות.
לפני שאת או היא מבררות על ויזה, נראה שהכי הגיוני שתחליטו על יעד אחד.
זה יפתור לכן הרבה בעיות

 

[לחיוך אין מחיר]

לגבי עיר, לא משנה לי גם לגור בעיר קטנה

לא ציינתי עיר כזו או אחרת. המחשבה על "עיר", רחוקה ממני אלפי שנות אור. גם בישראל אני גרה וגרתי כל השנים בעיר קטנה, כך שעיר זה לא מה שמשנה לי.
בסוף לצערי הרב כנראה לא ייצא מזה כלום כי אשאר כאן עם אמא, כי קשה יהיה לה כאן לבד. לבריטניה אני ממש לא רוצה להגר כי מה אני אעשה שם? באוסטרליה הבנתי שיש לי עוד איזשהו סיכוי למצוא עבודה ומה אעשה שם מבחינה מקצועית? כל הלימודים שלי ירדו לטמיון

 

[ANZ1]

מה ?

בבריטניה תעשי מה שתעשי באוסטרליה
ההבדלים לא כאלו גדולים, אולי חוץ משעות האור במהלך היום
בשתיהן רוב האוכלוסיה היא לבנה בריטית, עם מיעוטים מכל העולם, סינים, הודים, פקיסטנים.
את חושבת ללמוד באוסטרליה, תלמדי בבריטניה.
או, תשכנעי את אחותך לעבור לאוסטרליה, או תתפשרו על יעד ביניים כמו אוקלנד או וונקובר.

 

[Caput femoris]

מה ?

ההבדלים בין ערים שונות באוסטרליה אדירים, לא כל שכן ביניהן ובין וונקובר, אוקלנד או לונדון (אם אילו נקודות ההשוואה שלך).
באוסטרליה עו״ס יכולה לקבל PR על סמך מקצועה. בבריטניה לא ממש.
וונקובר או אוקלנד היא יעד ביניים בין מה למה? לא בטוח שהבנתי את המסר.

 

[ANZ1]

לא דיברתי על עבודה סוציאלית

אני לא מכיר את המקצוע
וגם אותה שואלת, כתבה שהיא לא יודעת מה הדרישות או האפשרויות במדינות השונות
רק כתבתי שבשביל שתי אחיות שרוצות להגר מישראל ועוד לא עשו את המהלך
הרבה יותר נח, לבחור יעד אחד, ולא שתי מדינות רחוקות

ובשביל מהגר מישראל שעוד לא גר באף אחת מהערים הללו.
באופן גדול, יש הרבה דימיון.
כן, יש הבדלים בן ערים, גם בתוך כל עיר יש אזורים ושכונות שונות.
אבל אם נקח את ערי העולם השונות, אז רומא, פריז, סיאול ושנחאי מאד שונות
והיעדים שכתבתי (יחסית) מאד דומות

 

[ANZ1]

ועוד דבר

אני לא חושב שאתן (כולכן) מבינות כמה מסובכים (ויקרים) החיים שלכם יהיו עם את תחיי באוסטרליה, אחותך בבריטניה, ואמא שלך בישראל.
ובנוסף הסיכוי שלכן להקלט במדינה, שכל יום אתן מנהלות שיחות טלפון עם דמעות בכל העולם

 

[לחיוך אין מחיר]

סמוך עליי שאחותי לא תבכה

אלא אני, כי אני כבר עכשיו יודעת בגיל 27 שאני אהיה זו שאטפל באמא שלי בכל צורך שלה, כך שהאחריות היא עליי וכבר עכשיו הזה מובן לי.
אם אמא שלי לא תזוז מפה, אני לצערי גם לא, אבל מאוד קשה לי כאן מבחינת המצב הבטחוני. המצב כאן מדרדר מאוד ומשפיע עליי מאוד

עד לרמה שאני מפחדת להירדם באוטובוס, ללכת ברחוב ורכב קרוב נוסע בפראות. מאז צוק איתן אני חושבת שמשהו בי ממש נסדק מבחינת החוסן הנפשי כשאני רואה פיגועים וטרור. פעם זה היה פחות משפיע עליי.
לכן התחילו מחשבות על מעבר, מעבר לזה שקשה מאוד כאן עד בלתי אפשרי מבחינת תנאי המחיה החונקים. למרות שבסה"כ אני עובדת במקום עבודה מאתגר שאני אוהבת, ויחסית לעובדים סוציאלים, השכר שלי האו יפה, ועדיין

מקבלת כל הארה.

 

[Sweet Hereafter]

מבחינת "תנאי המחיה"

גם באוסטרליה קשה. המחירים של רב הדברים גבוהים גם ביחס למשכורת נורמלית (נגיד חציונית) ושוק העבודה קשה ומאתגר [עכשיו יקפצו כמה חכמולוגים שיספרו איך הם מצאו 3 עבודות ב-2 דקות עם עיניים מכוסות - אתם לא מייצגים את הרב!]. נכון שיש כאן סנטרלינק (כמו "ביטוח לאומי", רק נורמלי) ולא נותנים לאנשים ליפול, אבל מי רוצה להיות מקרה סעד ולחיות על הקשקש כל החיים?

אם יש לך סיבות טובות להישאר - אמא, עבודה שאת אוהבת בשכר נורמלי, אולי עוד דברים - אולי כדאי לחשוב 3 פעמים. מה אוסטרליה מציעה לך? מה היא מבטיחה לך? בתכל'ס זה הימור - לפעמים מצליח ולפעמים לא. אני מסכים שהמצב הבטחוני בישראל ח*א, אבל מבחינה סטטיסטית הסיכוי שלך להיפגע בתאונת דרכים יותר גבוה (ואגב, גם באוסטרליה זה קיים). אני מבין שעיקר הבעיה היא ההרגשה שלך - בתור עו"ס את בודאי יודעת שיש דרכים לטפל בזה (ואני לא סרקסטי).

בקיצור, בכל מקום בעולם החיים שלך (ושל רב האנשים) יהיו אוסף מסויים של פשרות. לפחות את הפשרה הנוכחית את מכירה היטב ויודעת שהיא נסבלת.

אגב, אחותך נשמעת כמו סוציומטית אמיתית (כמוני, אז אני יודע לזהות).

 

[לחיוך אין מחיר]

תודה על כל הארה ותשובתך הכנה

חשוב לי לשמוע את כל הצדדים. אתה, אגב לא נשמע לי סוציומט בכלל אלא נתת לי תשובה מאוד כנה זה הכל.

 

[רוקד עם שבלולים]

לא הבנתי מדוע לא תוכלי לעבוד באוסטרליה כעובדת סוציאלית.

שלוש שנות ניסיון זה לא רע. רצוי שיהיה לך גם ניסיון עבודה מהתקופה האחרונה. בכל מקרה, בפעם האחרונה שבדקתי עובדות סוציאליות מתקבלות באוסטרליה בזרועות פתוחות, ואני מכיר לפחות שלוש ישררליות שעובדות או עבדו כאן במקצוע הזה.

 

[לחיוך אין מחיר]

כתבתי שההיפך אני חושבת שבבריטניה

אתקשה למצוא עבודה כעו"ס. באוסטרליה הבנתי שיש עוד איזשהו ביקוש לעו"סים.
לגבי בריטניה אין לי בכלל שמץ קלוש של מושג.

 

[Caput femoris]

קחי את כל מה שאני אומר בערבון מוגבל

כי אני לא סוכן הגירה, ולמען האמת שכרתי את שירותיו של סוכן כי אין שום סיכוי שהייתי מתמודד עם זה לבד. אבל לעניינך:
190 זו ויזה מסוג state sponsorship. העקרון שלה הוא שאת מתחייבת לגור בסטייט שנתנה לך את החסות במשך השנתיים הראשונות.
189 מאפשרת לך לגור בכל מקום.
בשביל שתי הויזות המקצוע שלך צריך להיות ברשימה (SOL) שמתעדכנת מדי פעם וצריך לעבור skill assessment ו IELTS. אם עבדת כעו״ס שלוש שנים מאז סיום הלימודים אני מניח שתוכלי לעבור את ה assessment.
דוקטורט זה אחלה. יכול להיות טיפונות יותר קשה למצוא מלגה לדוקטורט בעו״ס אבל אם את שומרת על ראש פתוח ולא נעולה על מלבורן/סידני תוכלי למצוא משהו. עוד יותר טוב יהיה לקבל ויזה ואז לבוא לפה לעשות דוקטורט. זה עושה את החיים הרבה הרבה יותר קלים.

 

[לחיוך אין מחיר]

תודה גדולה שוב

מעריכה מאוד את הסבלנות שלכם.